ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק חושן משפט · סימן קפג
קפ"ג ס"ו היה השער קצוב וידוע והוסיפו לשליח במנין או במשקל או במדה כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם וחולק התוספת השליח עם בעל המעות ואם היה דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות. וכתב בהג"ה מיהו אם אמר המוכר בפירוש שנותן שנותן לשליח הכל של שליח. כתב המטה יוסף ח"א חו"מ סי' ט' דף צ"ז ריש ע"ג דנוהגים מנהיגי הק"ק להתנות עם השד"ר כי כל מתנות שיתנו לו אף שיאמרו לו בפירוש שהם לו לבדו הכל לאמצע ודינא הכי הוא הואיל ובאה ההנאה להשליח ע"י הק"ק שהרי הם סייעו בהוצאות שתי ידות וגם שאולי הק"ק לא היו נותנים לו בכל מקום די מעות ההוצאה המצטרכת. אלא משום דיש אומרים דכשהוסיפו לשליח אמרו בפירוש שנותנים לשליח דהכל של שליח. לפיכך מתנים בפירוש שאף שיתנו מתנות לו בפירוש שיהיה לאמצע. כיון שההנאה באה לו בשבילם ע"ש. ובזה אזלא לה תמיהת הרב מהר"י ששון בתשו' כנסת ישראל דף ך' על נדון שד"ר דעיה"ק צפת ת"ו שהתנו עמו כנז"ל. מדברי המרדכי פ"ק דב"ב סי' תצ"ז שהובא בקיצור בב"י יו"ד סוף סי' רנ"ג (ועי' תשו' כרך של רומי סי' י"ט דף פ"א פ"ב מה שהאריך בדברי המרדכי הנז"ל ובדברי הב"י או"ח פי' תרצ"ד) ונשאל הרב מטה יוסף בסי' הנז"ל לענין מה שמתנים עם השד"ר שאפילו מציאה בדרך יהיה לאמצע שני חלקים להק"ק וחלק אחד להשד"ר והשד"ר הוליך עמו ספרים שלו ומכרם ביוקר וטוענים הק"ק שגם הריוח של הספרים יתחלק לאמצע. והאריך בשקו"ט בדין דלעיל סי' קע"ו סעיף יו"ד ואילך ובדין דיו"ד סי' קע"ז סעיף כ"ט ובתשו' הרשד"ם חו"מ סי' קס"ח. ומסיק דהדין עם הק"ק ע"ש. ועי' תשו' גינת ורדים חו"מ כלל ג' סי' ד' דף ל"ה ע"ג וע"ד. ובתשו' שמו משה חו"מ סי' ך' שקיל וטרי טובא בדברי המטה יוסף הנז"ל לענין אם כתב השד"ר קמיעות וצורות מנורות בעת שלא יכול להתעסק בשליחותו כגון בלילות וכיוצא בזה. אם חייב לחלוק הריוח עם הק"ק ע"ש. ועי' בתשו' כנסת ישראל הנז"ל ונשאל הרב מהר"י עייאש בתשו' בית יהודה ח"ב סי' נ"א דף ק"ל ע"ד לענין שד"ר עיה"ק ירושלים ת"ו ששלח איגרות בקשת נדבה משמו ומשם חכמי וגבירי עיר ארגיל לעיר אחת חדשה שאיננה מכלל העיירות והמדינות המנויות בפנקס שליחותו. וכן שלח מכתבים כנז"ל עם מכתבים שבידו מירושלים לעיר אחר שהיא מכלל העיירות שבפנקסו שמחמת שיבוש הגייסות לא היה רשאי לכתת רגליו ללכת שם. והמכתבים עשו פרי בשתי העיירות הנז"ל ושלחו נדבתם לעיר ליוורנו על דעת לשלוח דרך ישר לירושלים ת"ו ולא הגיעו המעות ליד השד"ר. ויש להסתפק אם השד"ר יש לו חלק בהם כיון דלא באו לידו ורשותו כלל. והאריך שם בדין דהיה השער קצוב וכו' הנז"ל ובדין דלקמן סעיף ז' בהג"ה דמי שהיה עושה סחורה וכו' ובדינים דלעיל סי' קע"ח סעיף ג' ודלקמן סי' רס"ד סוף סעיף ד' בהג"ה וריש סי' של"ו וסי' שע"ה סעיף א' ה' ז'. ומסיק שזכה השד"ר ליקח חלקו בהם כיון דע"י השתדלותו וטרחתו נעשית הנדבה ע"ש ועי' תשו' שמו משה הנז"ל חו"מ סי' יו"ד. והנני מעתיק נוסח כתב שטר פשר התנאים הנהוג לכתוב האידנא פה עיה"ק צפת ת"ו. בסי"ט וכו' אנחנו חכמי ורבני ופרנסי ומשגיחי ומנהלי כוללות עיה"ק צפת ת"ו והשד"ר פלוני שנתמנה מאתנו שליח ומורשה ואנטלר גמור ללכת בשליחות כוללות עיר קדשינו תיו לכל עיירות מחוז פלוני וכל הנלוה ומתייחס אליהם על פי הפשר הנעשה בינינו ובינו בתנאים שרירים וקיימים כפולים ומכופלים עשויים כתנאי בני גוב"ר. נתרצינו בהם משני הצדדים ונתקיימה השליחות הנז"ל. ואלו הם. נתחייב השד"ר הנז"ל לכתת רגליו הוא ולא שלוחו לכל עיירות וכפרי המחוז הנז"ל, ומכל הנכנס תחת ידו בכל השליחות הנז"ל יתנכה כל ההוצאות שיוציא לצורך השליחות הנז"ל מיום צאתו מעיר קדשינו ת"ו עד חזרתו לחיים ולשלום וכן יתנכה סך חמשה גרוש בכל שבוע ושבוע לצורך סיוע הוצאת בני ביתו וסך חמש מאות גרוש לשנה לצורך הוצאות מלבושים בעבורו כל שנה ושנה בזמן סיבובו בשליחותו דהיינו שכל מה שיוציא לצורך מלבוש מחוט ועד שרוך נעל יהיה חשבונו כנגד סך חמש מאות גרוש הנז"ל בין שיוציא פחות מסך הנז"ל בין שיוציא יותר מסך הנז"ל, וכל הנשאר מהנכנס תחת ידו יתחלק לשלשה חלקים חלק אחד לו ושני חלקים לכוללות וחכמי עיר קדשינו ת"ו. ואם יתנו לו מלבושים וכיוצא בתורת מתנה ישתמש בהם כל עוד שהוא סובב בשליחותו. ואח"כ יהיה בהם שומא ויכנסו לאמצע להתחלק בינו ובין הכוללות באופן הנז"ל, ונתחייב להשתדל בכל כחו לקרב כל מין תועלת והנאה לכוללות עיר קדשינו וללכת לכל מקום ממקומות הנז"ל הוא ולא שלוחו זולתי היכא דלא אפשר ליה מחמת אונס המונע אותו באמת וצדק. ונתחייב לקבץ כל הנידר והנידב מן קצבות ונדבות ודורונות ומתנות וקופות והקדשות וצוואות וירושות ועזבינות וכפל הקצבה ונדבה ומחצית השקל וכל מין דבר נהוג ושאינו נהוג. כללי ופרטי. מאת כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לשם כוללות וחכמי עיר קדשינו ולשם אדונינו התנא האלהי הקדוש הרשב"י זיע"א ושאר התנאים הקדושים זיע"א השוכנים בעיר קדשינו. ובכל מקום מדרך כף רגלו רגלו יראה לחדש דבר הן לכוללות עיר קדשינו הן למעלת הת"ח הי"ו הן לסיוע בניני הקדש. וכל מין ריוח והכנסה והנאה שיזמין לו השי"ת מיום צאתו מעיר קדשינו לידו או ליד שלוחו במקום אונס כנז"ל מתנת יחיד או רבים זהב וכסף ושוה כסף ובגדים תפורים ושאינם תפורים וכל מידי דמתקרי נכסי ואפילו מציאה בדרך. בין שיבואו לידו בהיותו סובב בשליחותו ובין שיבואו לידו אחר חזרתו סמוך או מופלג הכל יהיה לאמצע להתחלק באופן הנז"ל. וכן בכל מה שישלחו המתנדבים מערי שליחותו לידינו בהיותו סובב בשליחותו יתחלק כנז"ל והיינו דוקא במקומות שדרכה בהם כף רגלו אבל במקומות שלא הלך שם בעצמו אין לו שום זכות בכל הבא לידינו מהתם להכא. ונתחייב לכתוב בפנקסו הקופות לבד ונדרים ונדבות לבד. והותנה בינינו שאין לו רשות להסתחר בכסף קדשים הנז"ל אפילו בענין שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד. ואפילו אם יברר חלקו להסתחר בו יהיה הריוח לאמצע ואם יהיה הפסד יהיה כל ההפסד עליו לבדו דוקא. ואין לו רשות להלוות לאחרים ואפילו במשכון זהב וכסף אלא קמא קמא דמטי לידו הוא מחויב לבקש דרך ישר ובטוח להגיעו לידינו או לשולחו דרך פוליס"ה על פי סידורינו. ובגמר שליחותו בעזה"י הוא מחויב לבוא לעיר קדשינו לטהר חשבונו היטב ולישבע שבועת השותפים בנקיטת חפץ בתפילין. ומחויב לישבע תיכף לביאתו ולא יתאחר יותר מזמן שני חדשים מיום בואו ואם יעבור ויתאחר יותר מזמן הנז"ל לא יותן לו כסף הספקתו בחד"ר שיעלה מיום בואו עד יום השבועה ואריה דשבועתא רביע עליה לעלם ונעכב מממונו ומכל זכות השייך לו עד שישבע. עוד הותנה בינינו שאם יצליח בעזה"י לעשות איזה הקדש לשם כוללות עיר קדשינו או לשם מעלת הת"ח הי"ו. אם יביא עמו סכום הקרן של ההקדש יקח סך עשרה למאה מגוף הקרן ואם ושאר הקרן מונח ביד המקדיש או ביד אחרים והוא יביא שטר ההקדש כתחז"ל יקח סך עשרה למאה מן פירות ההקדש שיבואו בכל שנה ושנה כל זמן שהפירות קיימים. עוד הותנה בינינו שאחרי שבועתו כנז"ל יקח בהספקה בחד"ר סך כו"כ תוספת על שיעור סך ההספקה שהיה לוקח טרם צאתו לשליחות הנז"ל ואם יעבור על חיובו הנז"ל ויחזור לעיר קדשינו קודם גמר כל השליחות בכל המקומות שהולכים שם השלוחים הקודמים לו. לא יותן לו תוספת בחד"ר הנז"ל עד אחר שיחזור שם ויגמור כל השליחות. עוד הותנה בינינו שאין לו רשות וזכות למכור או לתת במתנה את כח זכות שליחותו הנז"ל לשום אדם זולתי אם ירצה להחליפנה עם שד"ר אחר שכבר זכה בשליחות על פי שטר פשר הרשות בידו אך בתנאי שיהיו החליפין על פי הסכמתינו אנחנו החו"מ. עוד הותנה בינינו שאין לו רשות להתעכב בעיר קדשינו מלצאת לשליחותו יותר מזמן כו"כ ואם יעבור ויתעכב יותר מזמן הנז"ל יפסיד זכות שליחותו והרשות בידינו לתת זכות שליחותו לאיש אחר. וכל התנאים הנז"ל נעשו ונגמרו בינינו ובינו באופן היותר מועיל לפום דינא כהוגן וכתקנת חז"ל בחיוב גמור ובקנין גמור ושלם במדל"ב מעכשיו כראוי וכתחז"ל שקנו אחרים מידינו ומיד השד"ר פלוני הנז"ל ובשבועה חמורה לאשר ולקיים את כל הנז"ל מראש ועד סוף בלתי שום שינוי ותמורה כלל. והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי וכו' ובפיסול עידי מודעא וכו' לדעת הרשב"א זלה"ה. ועל דבר אמו"ץ חתמנו שמותינו פה עיה"ק צפת ת"ו והכל שריר ובריר וקיים עכ"ל. ומצאתי בקונטריס עט סופר למורינו הרב מהר"ח מודעי ז"ל סי' ר"ח נוסח כתב פיטורין שנותנים המנהיגים להשד"ר וז"ל. מודים אנחנו הבאים על החתום חכמי ומנהיגי ופקידי עיה"ק ת"ו בכח המסור בידינו משרי וטפסרי ורבני קושטאנדינא יע"א העומדים על הפקודים ובכח המסור בידינו מחכמי ורבני תקיפי ארעא. איך אנחנו פוטרין את פלוני השד"ר. הי"ו מכל טענה ותביעה ותלונה ותואנה לא כסף ולא שוה כסף לא שבועה ולא גלגול שבועה ולא דין ודברים ולא שום תרעומת כלל ועיקר. יען את הכל עשה יפה בעתו ולפעלא טבא אמרינן יישר. ומעתה ומעכשיו אנו מוחלים לו מחילה גמורה ושלימה וחלוטה מלב ומנפש מחילת שמים מחילת הבריות מחילת עלמין דלא להשנאה ודלא למיהדר מינה לעלמין. ואנחנו פוטרין אותו משבועה קלה וחמורה וחרם סתם ואפילו הדרת הראש. ובכן הוא פטיר ועטיר מכל דבר כלל ועיקר וחומר וחוזק שטר פיטורין דא כחומר וחוזק כל השטרות הכשרים דנהיגי בישרא העשויין כהוגן וכתקנת חז"ל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב"א זלה"ה ולא יורע וכו' אלא הכל יהיה נדון לזכות ויפוי כח פלוני השד"ר הנז"ל וידו על העליונה ויד המערערים כנגדו על התחתונה ועל דבר אמו"ץ ולראיה ביד השד"ר הנז"ל חתמנו שמותינו פה עיה"ק וכו' עכ"ל: