אור ברסלב
ארץ חיים חלק חושן משפט › סימן קעו

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק חושן משפט · סימן קעו

סימן קעה

קע"ו ס"ח ואם מתחילה נתעסק בו אחד לבדו וכו' כתב הסמ"ע ס"ק כ"ה דגירסא זו עיקר ולא כמ"ש בטור (ובש"ע הישן משנת שכ"ז) נתעסק בו כל אחד לבדו וכו' ע"ש. והש"ך ס"ק י"ז כתב דמהר"א ששון מיישב גירסא זו בדוחק. ועי' נה"מ סוף ס"ק י"ז:

קע"ו סי"ט אחד מהשותפים או מהמתעסקים שמת בטלה השותפות או העסק וכו'. כתב הרב בעל שורשי הים בתשו' שפת הים חו"מ סי' ל"א שנשאל בראובן ושמעון ששלחו אותם רבני ארץ ישראל בשליחות מצוה כנהוג. ובתחילת השליחות בבואם לקהילה ראשונה. הוכרחו שניהם ע"י סיבה עצמיית להתפרד זה מזה באופן שילך ראובן לבדו לגבות כל פרי השליחות הנהוג ושמעון ילך לבדו לעשות פרט אחד בלבד חוץ מענין השליחות. והתנו ביניהם שכל הריוח הבא לחלקם מן השליחות הנז"ל בין מן השליחות הנהוג הנז"ל ובין מן הדבר הפרטי הנז"ל יתחלק בין שניהם חלק כחלק שוה בשוה. ואחרי עבור איזה זמן מת שמעון. וכשנודע מיתתו לראובן שלח תיכף מכתב לאחד מגדולי הדור שבערי פראנקייאה שכיון שנשאר הוא לבדו. אין לו ליתן מאז והלאה ליורשי שמעון שום חלק ממה שהוא טורח לבדו ועל זה סומך לילך הוא לבדו ולטרוח ולסיים כל השליחות. ואח"כ הזמין לו השי"ת הקדש אחד שהיה טמון שבעים שנה שלא נודע עד עתה גם היה לו חן בעיני העם וגבה פירות הקדש ארץ ישראל במוקדם על שבע שנים העתידים לבוא. והשיב דאם יש מנהג קבוע בין שלוחי ארץ ישראל בענין כזה שמת אחד מהשלוחים בתוך זמן השליחות. יעשו כמנהגם. וכמ"ש הרשד"ם חו"מ סי' קנ"ו בכיוצא בזה ואם אין להם מנהג קבוע אין ראובן חייב לתת ליורשי שמעון חלק בכל מה שטרח אחרי מות אביהם ובפרט דאין יורשי שמעון ראוים לעסק השליחות ובכי האי גוונא לכ"ע אין להם זכות. והגם שכתב הכנה"ג חו"מ סי' קע"ו הגה"ט אות קע"ז משם תשו' מהר"י בי רב סי' כ"ו בשם הגאונים ומהר"מ גלאנטי סי' ה' ושאר פוסקים ז"ל דהא דקי"ל במת אחד מהשותפים בטלה השותפות היינו כשביטל השותפות בפירוש בפני עדים ביתומים גדולים ובפני בית דין ביתומים קטנים. הרי בנ"ז כתב על זה לאחד מגדולי הדור וכו' ולא היה אפשר לו באותה מדינה לבטל השותפות אלא כן. אמנם מה שיש לצדד בזכות היורשים הוא דידוע דהקצבות הנהוגות לתת לארץ ישראל הרי הם קצובות ומונחות בכל עיר ועיר. ואפילו הנדבות החדשות שאינן קצובות מקדם מ"מ העיקר הוא המכתבים שכותבים רבני ארץ ישראל ונותנים ביד השליח למוסרם בכל עיר. וא"כ במקומות שכבר נמסרו המכתבים בחיי שמעון. אעפ"י שגביית הקצבות והנדבות עשאן ראובן אחרי מות שמעון. זכו בהם יורשי שמעון בכל חלק הנוגע לאביהם. דזה דומה למה שכתב הכנה"ג שם הגהב"י אות כ"ט על נדון מהרש"ך ח"ב סי' קפ"ד אבל במקומות שלא נמסרו המכתבים עד אחר מות שמעון לא זכו בהם יורשיו. וכ"ש שאין להם זכות בההקדש שנתגלה לראובן אחר מות שמעון וטרח בו הוא לבדו להוציאו לאור שזה לא היה בכלל השליחות וכן אין להם זכות במה שלקח פירות הקדש במוקדם על שבע שנים מה שאינו נהוג ואינו בנמצא לעשות כן בשום מקום ע"ש באורך. וכ"כ בספר עיני דוד על הרמב"ם פ"ה מהלכות שלוחין ושותפין דף מ"ט ודף ן':

קע"ו סמ"ח מהאמצע ומשנה השותפות וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה