ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק חושן משפט · סימן עד
ע"ד ס"ז וכן בכתובה. כתב מורינו הרב מהרימ"ט ח"א סי' ע"ד שנשאל על כתובה שנכתב בה סכום הכל בין כתובה ונדוניא ותוספת פרחי זהב סולטאני"ש שוה כל פרח מהם מ' חתיכות מהמטבע הנהוג היום בדמשק. וברבות הזמן נתקלקלו החתיכות ושוה כל פרח זהב סולטאני"ש ק"י חתיכות ובאה האלמנה לגבות כתובתה. והאריך בדין המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו או פיחתו ממנו דקי"ל ביו"ד סי' קס"ה ובדין גביית כתובה בפחות שבמטבעות דקיי"ל באה"ע סי' ק' סעיף ה'. ואח"כ כתב דמשורת הדין חייבים ליתן להאלמנה פרחי זהב שכתובים בכתובתה עיקר ונדוניא ותוספת. אך הנהיגו חכמים ועשו מעשה בעיר הזאת שלא לפרוע לא חוב ולא כתובה בזהובים כזמן השטר וכו' ולא מן הדין. וזכורני בשני גדולי הדור הרב כמהר"מ אלשיך ומורי הרב כמהר"ר שלמה סאגיס זלה"ה דמרגלא בפומייהו זמנו של שטר מוכיח עליו שכתוב שם מהמטבע הנהוג היום בדמשק וכיצד יתן מהמטבע הפחות הנהוג היום. ומה שהיו נוהגים ובאים עד עתה לגבות כתובה ושטר חוב הישנים בעד כל זהוב שכתוב בשטר גרוש"ו אחד אחד. דרך בקשה וריצוי היו עושין כן וכו' ע"ש. וכ"כ בח"ב אה"ע סוף סי' ב' כי מה שנוהגים ובאים בארץ ישראל מזמן הרבנים גדולי הדור שלפנים עד עתה לפרוע הכתובות והחובות הישנות בדרך ממוצע. הוא דרך בקשה וריצוי שחשו להפסד היתומים ולהפסד בעלי בתים וכו' ולא מן הדין ע"ש. ומורינו הרב מהריט"ץ סי' ק"ט כתב על נדון הנז"ל כי מה שנהגו בעיר אלהינו ת"ו להגבות הכתובות והחובות הישנות לערך גרוש"ו כל פרח. כמדומה שלא היה זה בדרך תקנה וכו' וכו' ראיה לדבר שלא כתבוה בספר התקנות למען יעמוד ימים רבים אלא שהיו נוהגים כן וכו' וע"ש בסי' ל"ג מה שהאריך בדברי הטור וב"י יו"ד סי' קס"ב. ובסוף סי' י"ד כתב וז"ל ובארצנו הקדושה צפת אמת תיקננו כשנשתנו המטבעות משום חשש רבית שיפרעו לערך ס"ב חתיכות הגרוש"ו עכ"ל (ועי' כנה"ג יו"ד כי' קס"ה הגה"ט אות ב' והגהב"י אות י"כ ותשו' אורים גדולים הי' קצ"ח דף צ"ה ע"ב וסי' ר"א דף צ"ז ע"א ותשו' פני אהרן חו"מ סי' ג' ותשו' שעות דרבנן סי' י"ב דף כ"ג כ"ד דבשטרי מכר ושכירות והטבה הנהוגים. לכ"ע יד הקונה עה"ע דכיון דאינן דרך הלוואה אלא דרך מכר ליכא חשש רבית. וכ"כ בוכו"ל חו"מ אות מ' דיני מטבעות דעל ענין ההטבות כל אפייא שוין. ועי' פרת שושן חו"מ כלל ד' סי' א' דף ע' ע"ג):