אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן תרפח

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן תרפח

סימן תרפו

תרפ"ח ס"ד כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו קורים בי"ד ובט"ו ובליליהון ולא יברך כי אם בי"ד וכו'. כתב הרב תיקון יששכר דף כ"ג ע"א וז"ל כן אנו נוהגים בצפת שבגליל העליון תוב"ב שהוא ספק וכן נוהגים בכל ערי ארץ ישראל וכפריהון המסופקות עכ"ל וכ"כ בדף נ"ט ע"ב שבצפת ת"ו וכפריה בירי ועין זיתון קורים בהם את המגילה שני ימים מפני הספק. והגם דצפת ת"ו היתה מוקפת חומה מימי קדם וכמ"ש מורינו הרב מהריט"ץ ריש סי' רנ"א. אך היא ספק מוק"ח בימי יהושע. וכתב הרב תבואת הארץ פרק שלישי עמוד רי"ד דפוס לונץ כי מה שאומרים בני הגליל שמבצר יודפת הישנה (דאיתא בערכין דף ל"ב שהיא מוקפת חומה מימות יהושע) הוא המבצר הידוע בעיר צפת. הוא טעות כי תכונת יודפת הישנה היא סמוכה לעיר יפיע וכו' כמ"ש ביוסיפון לרומים ובמקום אחר קורא יוסיפון המבצר של צפת ת"ו צאפ"א לא יודפת ע"ש ובעמוד פ"ג בזה (ויש אומרים שהמבצר של צפת הנז"ל נבנה סביב לשנת תתנ"ו לאלף החמישי פ"י נוסעי הצלב הצלב) וחנה הרדב"ז בתשו' החדשות ח"ב סי' תרפ"א כתב כי בעיה"ק חברון ושכם וקדש נפתלי שהיו ערי מקלט. וכל עיר שיתברר שהיא ממ"ב ערי הלוים שהיו ג"כ קולטות כדאיתא במכות דף יו"ד ע"א. בכולן לא יקראו המגילה אלא ביום י"ד בלבד דכיון שכולן ה"ו קולטות לא היו מוקפות חומה מימותי יהושע כדאיתא במכות שם ובערכין דף ל"ג ע"ב (ועי' מל"מ פ"ח מהלכות רוצח). אך הגאון חיד"א ז"ל בברכ"י אות ד' ובתשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות צ"ד כתב כי המנהג קדום בעיה"ק חברון ת"ו לקרות שני ימים. גם הרב תבואות הארץ הנז"ל בספרו תשו' דברי יוסף סי' ב' כתב כי בכל ערי ארץ ישראל נוהגים לקרות שני ימים חוץ מעיה"ק ירושלים ת"ו שקורין יום ט"ו בלבד (עי' כפתור ופרח פרק שמיני) ודלא כדברי הרדב"ז הנז"ל והאריך בישוב המנהג ע"ש ועי' בספר יקר הערך על ערכין דף הנז"ל. וכבר כתב הרדב"ז גופיה בתשו' החדשות ח"א סי' רנ"ב כי גם במקומות שאין צריכים מן הדין לקרות אלא ביום י"ד בלבד. אין לגעור בהם כשקורים גם ביום ט"ו כיון שקורים אותה ביום ט"ו בלא ברכה והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום עכ"ל. וראיתי בחסד לאברהם אזולאי מעין שלישי נהר י"ג ובטוב הארץ למהר"נ שפירא דף ל"ה משם ספר כנפי יונה כי עיה"ק צפת ת"ו היא אחת מערי מקלט. והוא פלא. הגם כי מזה שנוהגים לקרות שני ימים לא קשיא וכנז"ל אך אעיקרא דמילתא תמהני כי לא מצאנו זכר עיה"ק צפת ת"ו בכל מ"ב ערי הלוים שביהושע סי' כ"א ודה"א סי' וא"ו. ואף לא בכל מקראי קודש וכמו שכתבתי לעיל סי' תצ"ו סעיף א' כי צפת הנזכרת במקרא היא בנחלת שמעון בארץ יהודה. ועירנו צפת הנודעת. היא בחלק נפתלי בארץ הגליל. ומצאתי בתבואות הארן הנז"ל פרק ד' עמוד ר"פ כי לא השיג לדעת את העיר קרתן שהיא אחת משלש ערי הלוים שהופרשו. מחלק נפתלי ככתוב ביהושע סי' הנז"ל פסוק ל"ב (ובדה"א סי' הנז"ל פסוק ס"א כתוב קריתים), ואפשר כי היא עיה"ק צפת ת"ו הנודעת והיה שמה מלפנים קרתן ואו קריתים) ואח"כ הוסב שמה צפת:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה