ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תרפו
תרפ"ו ס"ב כתב המג"א סק"ה משם תשו' מהר"מ אלשקר סי' מ"ט שיכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה להם נס. וכן הסכימו הגאון מהר"ח אבולעפיא ז"ל בספרו מקראי קודש דף קצ"ח והגאון חתם סופר או"ח סי' קס"ג ודלא כהפר"ח או"ח סי' תצ"ו במנהגי איסור אות י"ד. וכתב הרב מהר"ר נסים זרחיה אזולאי ז"ל אב"ד דפה עיה"ק צפת ת"ו בהקדמת ספרו שולחן הטהור על תרי"ג מצות. כי פה לפת קבעו פורים ביום עשרה תמוז על הנס שנעשה בו בשנת תקצ"ד בעת השלל (ובהקדמת פאת השולחן הובא באורך כל הסיפור של השלל). ובן קבעו פורים בעיה"ק טבריא ת"ו ביום ד' כיסלו ויום ז' אלול על הנסים שנעשו שם בימים ההם בשנה תק"ג כאשר הגאון מהר"ח אבולעפיא הנז"ל עשה שם ישוב יהודים מחדש. ככתוב באורך בספר זמרת הארץ. (וכמה חביב נם שבארץ ישראל ת"ו דאיכא למ"ד בערכין דף יו"ד ע"ב דאין אומרים הלל על נס שבחו"ל אלא על נס שבא"י ועי' מהרש"א שם):
תרפ"ו ס"ג יש מתענים שלשה ימים זכר לתענית אסתר. כ"כ הטור משם מסכת סופרים פרק י"ז הלכה ד' כי כן מנהג רבותינו שבמערב. והיינו ארץ ישראל כנודע (ובמ"ס שלפנינו כתוב רבותינו שבארץ ישראל):