ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תקעו
תקע"ו ס"א כתב המחזיק ברכה אות א' דהמג"א תמה למה אין נוהגים לתקוע בעת צרה ותירץ הנתיב חיים דהמצוה היא דוקא בארץ ישראל ועדין קשה דאין נוהגים כן אפי' בא"י ויש ליישב קצת עכ"ל:
תקע"ו ס"ב וכן על הדבר וכו'. כתב המג"א דהאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא דכשאינו אוכל ושותה קולט ח"ו שינוי האויר וכ"כ גאון ירושלים הרב פרי האדמה ח"א פ"א מהלכות תענית וכ"כ הברכי יוסף אות ד' משם האריז"ל ומהר"מ בן חביב ז"ל:
תקע"ו ס"ב היה דבר בארץ ישראל מתענין שאר גליות עליהם וכתב מור"ם ודוקא דאיכא דבר בכולה ולא במקצתה:
תקע"ו ס"ה כתב המג"א סק"ג דכשאבעבועות פורחים בתינוקות ועי"ז הם מתים יש לגזור תענית. והרב מזבח אדמה דף ט' ע"א כתב דלא נהגו כן בעיה"ק ירושלים ת"ו ע"ש:
תקע"ו ס"ט וכן על הארבה והחסיל אפילו לא נראה מהם אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל (אבל בחוצה לארץ עד שיבואו הרבה מהם ח"ו וכמ"כ הרשב"ש בתשו' הי' תרכ"ט) ואפילו אינו משחית יבול הארץ מתענין ומתריעין עליהם ועל הגובאי בכל שהוא אבל על החגב אין מתענין עליו ולא מתריעין אלא זועקין בלבד ועכשיו שאין אנו מכירין מינים הללו על כולם מתריעין. כתב הרב פרי האדמה ח"א פ"ב מהלכות תענית ה"י דף מ"ב סוף ע"ד דמ"ש מרן ז"ל על כולם מתריעין היינו מתענין ומתריעין (וכן מתבאר מדכרי הרב עשה יהודה בליקוטים דף ס"א) וכן נוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו להתענות וכמ"ש בפרי האדמה שם ובמזבח אדמה דף ט' סוף ע"א (וכתב הרשב"ש בתשו' הנז"ל שבחו"ל במדינתו לא נהגו להתענות ולהתריע על זה כלל ע"ש ועי' בית יוסף בסוף הסימן ד"ה תניא):
תקע"ו ס"י וכן על המזונות כיצד הרי שהוזלו דברים של סחורה שרוב חיי אנשי אותה העיר מהם כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל ונתמעט המשא והמתן עד שיצטרך התגר למכור שוה עשרה בששה וכו':
תקע"ו סי"א וכן על המטר כיצד הרי שרבו עליהם גשמים עד שיצרו להם הרי אלו מתפללים עליהם שאין לך צרה יתירה מזו שהבתים נופלים ונמצא בתיהם קבריהם ובארץ ישראל אין מתפללים על רוב הגשמים מפני שהיא ארץ הרים ובתיהם בנוים באבנים ורוב הגשמים טובה להם ואין מתענים להעביר הטובה ועכשיו בצפת מצויה מפולת בתים מפני הגשמים ומתפללים עליהם (פי' לקמן כי' תקע"ז)