אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן תקעה

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן תקעה

סימן תקסח

תקע"ה ס"א סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך היא וכו' ובסעיף יו"ד כל תענית שגוזרים הציבור בחוצה לארץ אוכלים בהם בלילה ודינם כדין שאר תענית שאין גוזרים על הציבור תענית כגון צום כיפור אלא בארץ ישראל בלבד ובגלל המטר ובאותם עשר תעניות שהם שלשה אמצעיים ושבע אחרונות (והא דלקמן סי' תקע"ו סוף סעיף י"ד מיירי בארץ ישראל וכמ"ש השלחן גבוה שם). עי' ברכי יוסף אות ה' משם תשו' הלק"ט ח"א סי' צ' שיש לנהוג גם בזמן (יא) הזה בארץ ישראל החומרות שבסדר תעניות אלו אע"ג דאין לנו סמוכים משום דשליחותייהו דקמאי עבדינן וכתב הברכ"י ששמע מזקני ירושלים וחברון ת"ו שעשו מעשה ככל הסדר הכתוב בש"ע והאריך לפקפק בזה ובתוך דבריו כתב כי אין ראיה ממה שמרן ז"ל הביא זה בש"ע משום שבבית יוסף חו"מ סי' רצ"ה כתב דבזמן הזה נמי אפשר להמצא סמוכים בארץ ישראל וכשיטת רבו מהר"י בי רב ז"ל (שיובא לקמן בסי' תר"ז ובחלק חו"מ סי' א' באורך בעזה"י) או אפשר שהביא זה אגב הברכות שנוהגות גם בחוצה לארץ דהכי רגילי רבנן לתרץ בכיוצא בזה כידוע. ובסוף דבריו נדחק ליישב קצת דברי הלק"ט הנז"ל ע"ש. ובתשו' נחפה בכסף ח"ב סוף קונטריס פרי מפרי דף ל"ו סוף ע"א כתב וז"ל שמעתי מפי הרב הכולל מהר"ר ירוחם ווילנא נר"ו שבצפת ת"ו לא עשו אפילו בעשר תעניות אלו. חומרות אלו. מטעם שאין בזמן הזה סמוכים אפילו בארץ ישראל עכ"ל:

תקע"ה ס"ה מתענות בשלש אמצעיות אבל וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

תקע"ה ס"ח וכל זה הסדר כשלא ירדו גשמים כלל אבל ירדו ברביעה וצמחו העשבים והתחילו ליבש הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים וכן אם הגיע זמן הפסח או קרוב לו שהוא זמן פריחת האילנות בארץ ישראל ולא ירדו גשמים הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים הראוים לאילנות או עד שיעבור זמנם וכן אם הגיע חג הפסח ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאות מהם הבורות והשיחין והמערות הרי אלו מתענים עד שירד גשם הראוי לבורות ואם אין להם מים לשתות מתענים על הגשמים בכל עת שלא יהיה להם מים לשתות ואפילו בימי החמה. עי' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק נ"ג דמיעוט בני ירושלים מסתפקין ממי מעינות ורובם מסתפקין ממי בורות המכונסים מגשמים וכתב הרב פרי האדמה ח"א דף מ"ב סוף ע"ג ובח"ד דף וא"ו ריש ע"ב ובספרו מזבח אדמה על או"ח סי' זה שאין נוהגים בירושלים ת"ו לגזור תענית ציבור על גשמי בורות ביחוד כיון דמי השילוח הוא מספיק לכל השנה הגם דאיכא הוצאת ממון בעבור הבאת המים מן המעין הנז"ל שהוא רחוק קצת מן העיר. כי תענית גשמי בורות הוא בדאיכא סכנת נפשות ח"ו וכדמוכח מדברי הר"ן ריש פ"ג דתענית. אך אם יש איזה סיבה אחרת ח"ו שמסופקים לגזור עליה תענית. אז בהצטרף צרת גשמי בורות גוזרים תענית תענית. וכתב הרב חוקי חיים גאגין סי' ד' דהגם דאין נוהגים בירושלים להתענות על גשמי בורות מ"מ מתענים בשנת השמיטה על עצירת הגשמים בעבור התבואה והאילנות על פי מ"ש הרב חסדי דוד על התוספתא דתענית פ"ב ה"ט:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה