ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תנו
תנ"ו ס"א ואם אי אפשר להפריש חלה בעודה עיסה מפני המהירות יפרישנה אחר אפיה מיד וכו'. כתב מרן ז"ל בב"י דאם אפשר להפריש בעודה עיסה הוא נכון יותר מלהמתין עד לאחר אפיה וכ"ש בארץ ישראל דאיכא למיחש שמא יאכל ממנה ואין תקנה להפריש על מה שנאכל ממנה עכ"ל וכן כתב הפר"ח בד"ה ומ"ש ואפילו וכו' דבארץ ישראל אם שכח ואכל אינו מפריש אלא על המותר דהרי מה שאכל כבר עבד איסורא ואין לו תקנה להפריש עליו עכ"ל ומזה צ"ע במ"ש הברכ"י בחלק יו"ד סי' שכ"ג אות ד' ע"ש וכמ"ש הרב כמהר"י צהל ז"ל בתשו' הנדפסת בסוף פסקי חלה להרשב"א ז"ל דף כ"ג. וע"ש משם הקרית מלך רב ח"ב בקונטריס התשובות סי' ט' דאם שכח להפריש חלה בארץ ישראל בערב שבת אין תקנה בשבת אלא שיקח בשאלה מאחרים. ובפרמ"ג לקמן סי' תק"ו בא"א סק"ח כתב דבארץ ישראל אם שכח להפריש חלה מערב יו"ט והיה בליל פסח או בליל סוכות ואין לו מצה או לחם אחר י"ל דיותר נכון להפריש ביו"ט מלאכול בלא חלה ע"ש. ובשאלת יעב"ץ ח"א סי' קל"ג נוטה דעתו להתיר בזה בארץ ישראל להפריש בכל יו"ט כשאין לו לחם אחר ע"ש. ועי' כפתור ופרח סוף פרק ל"ח. פרי האדמה ח"ד דף ד'. ובקונטריס מאמר ציון וירושלים (שנה ראשנה) בזהב הארץ אות ד':