ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תנג
תנ"ג ס"א אבל לא באורז ושאר מיני קטניות וכו' ומותר לעשות מהם תבשיל. וכתב בהג"ה דיש אוסרים וכו' וכ"כ לקמן סי' תס"ד. ועי' בית יוסף בסי' זה דטעם האוסרים הוא משום דדגן מעשה קדירה וקטניות מעשה קדירה וגזרו קטניות אטו דגן וכו' וגם משום דלפעמים מעורבת בהם תבואה ואי אפשר לבררם יפה וכו' וכתב בסוף דבריו וז"ל ולית דחש לדברים הללו זולתי האשכנזים עכ"ל גם הפר"ח בסי' זה כתב על דברי מור"ם וז"ל אין כן מנהגינו זולתי באורז ששנה אחת אחר שנבדק שלשה פעמים יפה נמצא בו גרעין חיטה ומאותו יום והלאה לא אכלנוהו בפסח עכ"ל וכן כתב הרב מהר"ד חסאן בספר קדשי דוד וחסדי דוד על או"ח סי' זה דבעיה"ק ירושלים ת"ו הך גזירה דקטניות אינה אלא באשכנזים ע"ש וכ"כ הגאון חיד"א בספר טוב עין סי' ט' אות וא"ו דאנחנו בני ספרד אין נוהגים במניעת הקטניות אמנם באורז נהגו בעיה"ק ירושלים ת"ו מרבית התלמידי חכמים ויראי ה' שלא לאוכלו בפסח שהעידו דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים ושוב אחר שבישלוהו נמצאת חיטה ולכן נמנעו מלאוכלו אבל אין מוחין ביד האוכלים ובפרט כי בעיה"ק הוא מזון העניים והתינוקות עכ"ל. ובספר פקודת אלעזר על או"ח לעיל סי' נ"א דף ס"ד ע"ד כתב שעכשיו נוהגים גם הספרדים כירושלים ת"ו לאסור הקטניות בפסח. גם פה עיה"ק צפת ת"ו נוהגים האידנא גם הספרדים לאסור הקטניות זולתי פולין חדשות לחות שמקילים בהם על פי מ"ש הרב בית דוד או"ח סי' רי"ו (דהגם דבשאלוניק נוהגים עכשיו גזירת קטניות כמו אשכנזים מ"מ נראה להתיר פולין חדשות רטובות דנקראים ירק וכמ"ש ביו"ד סי' רי"ז סעיף ה') וכ"ש תפוחי אדמה דגם האשכנזים נוהגים לאכול וכמ"ש הפרמ"ג בסי' זה במ"ז סק"א ועי' נשמת אדם לה' חיי אדם הל' פסח סי' ך':
תנ"ג ס"א כתב המג"א סק"ב דמשמע ממהרי"ל דמותר לאכול שמן זית ע"ש. ובדגול מרבבה החמיר בזה כי אולי נכתשו הזתים במכתשת שכתשו בה חמץ ע"ש. והגאון חיד"א בספר טוב עין סי' י"ח אות פ"ב תמה על זה כי ידוע שהשמן זית נעשה בבית הבד. ובשולחן גבוה בסי' תמ"ז ס"ק כ"ג כתב משם רבינו ירוחם נתיב חמישי חלק חמישי דשמן מותר והנה הפר"ח בסי' תמ"ז סוף סעיף ה' כתב וז"ל נכון להזהיר לעם שהשמן ושלקות וכבשים ודבש שאדם לוקח מן השוק. שיקחם קודם פסת ויניחם בכלי כשר וכמ"ש מהרימ"ט ח"ב או"ח סי' א' ע"ש וכל זה כשאין הדבר ידוע שנתערב שם חמץ. אבל אם הדבר ידוע. אפילו דליכא אלא משהו ונתבטל בששים קודם פסח. חוזר וניעור ואוסר בפסח כמו שכתבתי למעלה (שפסק להורות כמאן דאמר חוזר וניעור דלא כדעת מרן ז"ל) ולא מבעיא בידוע. אלא אפילו במידי דשכיח כגון שמן שומשמין שדבר מצוי הוא שיש גרעיני חיטים מעורבין בשמן שומשמין ושורין השומשמין במים קודם כתישתן. מילתא דפשיטא דאסור לאוכלו בפסח משום דאיכא משהו מחמץ ומשהו אין לו שיעור וכן אין אנו נוהגין לבשל בפסח אלא בשמן זית וכן ראוי להורות עכ"ל והרב נחפה בכסף ח"א בביאורו לתוס' הרא"ם דף קע"ב ע"ב אחר שכתב דירא שמים ראוי לו לנהוג כסברת הרמב"ם והגאונים דס"ל חוזר וניעור דלא כהכרעת מרן ז"ל בסי' תמ"ז הביא דברי דברי הפר"ח הנז"ל ואח"כ כתב וז"ל ואנו נוהגים שלא לבשל בפסח אפילו בשמן זית משום חשש אחר. שהפועלים או המוכרים השמן. שורין פיתן בשמן שיש להם למכור. ואפשר שיש שם משהו של פירורי הפת עכ"ל. גם בתשו' הלק"ט ח"א סי' ק"ג כתב דרבים מהנוהגים דין חוזר וניעור אין אוכלים שמן זית ולא שמן שומשמין בפסח הגם שהוא מסונן ע"ש ועי' בית יוסף סוף סי' תנ"א ומג"א סי' תמ"ז סעיף ד' ס"ק י"ג ופר"ח שם ותשו' מורינו הרב סמא דחיי או"ח סי' ט' ותשו' קול גדול להגאון מהר"מ בן חביב סי' כ"ב דף י"ב סוף ע"ב וברכ"י סי' תמ"ז אות וא"ו ומטה יהודה שם דף יו"ד ע"ג ושולחן גבוה שם ס"ק י"ח ושע"ת שם סוף סק"ח. וכתב מרן ז"ל בב"י לעיל סי' תמ"ב בשם א"ח שרוב הגאונים הושוו דאם החמץ נתבטל בששים קודם פסח הגם שאסור באכילה משום דחוזר וניעור מ"מ מותר לקיימו בפסח ועי' מג"א סי' תמ"ז ס"ק י"ב ופרמ"ג בא"א שם ובס"ק י"א ולקמן סי' תס"ו בא"א סק"ט ובתשו' מורינו הרב סמא דחיי סי' הנז"ל ותשו' בתי כהונה ח"ב סי' ג' וחקרי לב או"ח סוף סי' ע"ז וסי' ע"ח. וכתב הגאון חיד"א בברכ"י סי' תמ"ז אות י"ד ובמחזיק ברכה פי' תס"ז אות ה' דהגם דרוב התלמידי חכמים בארץ ישראל נוהגים דין חוזר וניעור ואין אוכלים שמן שומשמין בפסח מ"מ אין מי שנוהג איסור לקיימו בבית. עוד כתב בברכ"י סי' זה אות ה' ובטוב עין סי' הנז"ל דהמחמירים בארץ ישראל שלא לאכול שמן שומשמין מ"מ נוהגים להדליק בו ומיהו יותר נכון להדליק בשמן זית מסונן יפה כי בשמן שומשמין שכיחי טובא גרעיני חיטים:
תנ"ג ס"ד החיטים שעושים בהם מצת מצוה טוב לשמרן שלא יפלו עליהם מים משעת קצירה. עי' לקמן סי' תע"ז סעיף ב' כי כן נוהגים באיזה מקומות וכתב המחזיק ברכה לקמן סי' ת"ס אות ג' וז"ל בארץ הצבי רבים נהגו כי כל המצה של פסח תהיה משעת קצירה עכ"ל: