אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן תנא

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן תנא

סימן תמז

תנ"א סי"ג כתב המג"א ס"ק כ"ז דכלים ישנים שחיפה אותם בבדיל יש מצריכים הגעלה אח"כ. והרא"ם ח"א סי' מ"ג חולק עליהם ומסיק דאין צריך הגעלה וכו' וכו' ע"ש. ובתשו' מגיד מראשית או"ח סי' א' הובא תשו' מורינו הרב מהרימ"ט בזה וכתב וז"ל. החכמים שבזמן הרא"ם הכריזו בקהילותיהם שיגעילום וכו' וכן ראיתי שנוהגים בארץ ישראל מזמן הרבנים. וכל רבותי כן מורים בארץ ישראל וכל סוריא ומצרים וכו' עכ"ל גם הפר"ח לעיל סעיף ה' כתב כי כן נוהגים בירושלים ת"ו. והגם שבשער המצות להאריז"ל ריש פרשת עקב כתוב שראוי להגעיל תחילה קודם הציפוי (וכן נוהגים קצת מדקדקים וכמ"ש הכנה"ג בהגה"ע) כבר כתב הרב בית דוד או"ח סוף סי' רי"ג שאין זה אלא משום מדת חסידות ע"ש. וכתב עוד הב"ד שם שאם נכרי עשה ציפוי הבדיל אין צורך לעשות טבילה לכלים ודלא כהכנה"ג. וכ"כ מהרימ"ט בתשו' הנז"ל שלא ראינו לשום אדם שהצריך טבילה כי אין צורך וכ"כ הפר"ח ביו"ד סי' ק"ך סעיף ז' ס"ק י"ט שאין המנהג להטביל ומנהגם של ישראל תורה היא ע"ש:

תנ"א סכ"ב אבל לשל חרס ל"מ הגעלה וכו' לא ישתמש בהם מצה אלא בצונן וכו'. כצ"ל וכמ"ש הפר"ח וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"י:

תנ"א סכ"ה כל כלי השתיה וכו' בין שהם של חרם ואעפ"י שלפעמים נותנים בהם לחם חם וכו'. עי' כסא אלי' סי' זה וטוב עין סי' י"ח אות פ"ב לענין החביות של חרס שממלאים אותם מים לשתיה ולפעמים מצוי בתחתיתם פירורי לחם וכיוצא והם שרוים מעת לעת (עי' מג"א לעיל סעיף וא"ו ס"ק י"ז) ואין בשיורי המים ששים נגדם. מותר להשחמש בהם בפסח ע"י מילוי ועירוי שלשה ימים דמהני מדינא אפילו לחביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים דלעיל סעיף כ"א:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה