ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קע
ק"ע ס"ך נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובים בסעודה אלא א"כ יודעים מי מיסב עמהם וכו' כתבו התוס' בפסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין וכו' דזה אפילו בסעודת מילה וכן פסק מור"ם ביו"ד סי' רס"ה סעיף י"ב וכתב הטור בסי' זה מהגמרא דב"ב דף צ"ג ע"ב שמנהג ירושלים היה שהמוסר סעודה לחבירו וקלקלה נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו, (וכתב שם הרשב"ם דאין הלכה כן) עוד נהגו שם כי מפה פרוסה על גבי הפתח. כל זמן שמפה פרוסה אורחים נכנסים. נסתלקה המפה אין אורחים נכנסים: