ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קלה
קל"ה ס"ד המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל. כתב הטור משם הרא"ש דאף אם בא כהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו שיקרא ראשון בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים בביהכ"נ אין הרשות בידו דלא ליתו לאנצויי אך בשני ובחמישי הרשות בידו. וכתב הב"י ד"ה ונראה וכו' והדרכי משה אות ג' דבזמה"ז דגם בשני וחמישי שכיחי רבים בביהכ"נ. אסור לו למחול ועי' באה"ט סעיף ה' סק"ז לענין היכא דנוהגים לקנות במעות עלית ראשון בשבת בראשית וכו' ובברכ"י אות ח' לענין היכא דנוהגים שביום שבועות קורא רב העיר במקום כהן וכו' וכתב הגאון מהר"ש קלוגר בסוף ספר סת"ם בקונטריס פרט ועוללות בהשמטות להלכות ס"ת דף פ"ו ע"א שנוהגים (האשכנזים) בארץ ישראל שקורין ישראל במקום כהן ולפעמים אומר החזן אעפ"י שיש כאן כהן משום שמצוי אצל בכל פעם אורחים שצריכים להעלותה לס"ת ומסתמא מוחלים להם הכהנים וכיון שידוע שהוא דוקא משום כבור האורחים ליכא חשש דליתו לאנצויי דהא בזמן דליכא אורחים אינם מוחלים וכו' ועוד דגדול כבוד הבריות וכו' כיון שהדרך הוא להעלות האורחים לס"ת ע"ש באורך ועי' מג"א לקמן סי' ר"א סק"ד חת"ס או"ח סי' כ"ה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' ל"ט פחד יצחק אות מ' דיני ממזר משם תשו' כת"י:
קל"ה ס"י נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם עי' מג"א. וכתב הרב מהר"י אלגאוי באמת ליעקב דף ט"ו ע"ב דפים ליוורנו וז"ל כתב הכנה"ג שמעתי שנוהגים במצרים יע"א בשמחות וגיל שרוצים לתת כבוד להרבה אנשים לקרותן שלישי שקוראין כהן ולוי וישראל ועושים שורה. ואח"כ חוזרים וקוראים כהן ולוי וישראל אחר ועושים שורה וכן על זה הדרך כ"ל הכנה"ג ואני ראיתי מנהג זה ג"כ שנוהגים בעיה"ק צפת תוב"ב כשעולין עולי רגלים זייאהרי"ס הרבה עכ"ל:
קל"ה סי"א יש מי שאומר וכו' לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון וכו' עי' דרכי משה אות ח' ולקמן סי' קל"ט אות א' שנהגו לקרות להעולים בשמם אך מדינא אין צריך וסגי ברמז בעלמא. ובימי התלמוד לא היו נוהגים כן ע"ש (ומדברי הרא"ש בגיטין פרק השולח סי' ז' מוכח דגם בזמן התלמוד נהגו כו) וכתב הרב השומר אמת סי' י"א אות וא"ו דף כ"ד שנוהגים בעיה"ק צפת ח"ו שכאשר קוראין לס"ת אין אומרים שום תואר זולת לחכם מפורסם אומרים יעמוד החכם פלוני בה"א הידיעה ואם הוא ת"ח פשוט אומרים בלתי ה"א ידיעה. עוד כתב בסי' הנז"ל אות א' שראה נוהגים בעיה"ק כי מי שקוראין אותו לס"ת ואינו רוצה לעלות כופין אותו לצאת מביהכ"נ ובדידיה הוה עובדא בבית המדרש דמרן בית יוסף ז"ל וכו' ולא ידע שורש לזה דאי משום שלא תתקיים בו הקללה דאמרו חז"ל בברכות דף נ"ה והובא במג"א לעיל סי' נ"ג ס"ק כ"ב דכשקוראין אותו לס"ת ואינו עולה מקצרין ימיו א"כ מאי מהני יציאה מביהכ"נ כיון שכבר קראוהו בשמו ולא דמי לכהן שאם אין רצונו לעלות לס"ת שיצא מביהכ"נ דהתם עדין לא קראוהו בשמו. ושמא משום כפרה נגעו בה וכו' ובשו"ת חיים שאל ח"א סי' י"ג כתב דבעיה"ק ירושלים ת"ו תיקנו הקדמונים שלא לקרות בשם אלא קודם שיסיים העולה הולך השמש אצל איש אחר ואומר לו שיעלה ואם אינו רוצה מחמת איזה סיבה הוא אומר להשמש שיקרא לאחר וזה תיקון שלא יהיה בכלל קורין אותו ואינו עולה ע"ש באורך. ובזמנינו נהגו גם פה עיה"ק צפת ת"ו שלא לקרות בשם וכנז"ל והוא תיקון ג"כ לאפוקי נפשין מפלוגתת האחרונים בענין שהובא בבאה"ט לעיל סי' ס"ו סעיף ד' ס"ק יו"ד ע"ש: