ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קלד
קל"ד ס"א כתב הרב בית עובד דף צ"ד ע"ב דיש נוהגים לחלוק התחנונים ואומרים תחינת אנשי אמונה ביום שני ותחינת תמהנו מרעות ביום חמישי. והנכון לומר שניהם ביום שני וחמישי וכן נוהגים בארץ ישראל ת"ו עכ"ל:
קל"ד ס"ב כתב הרב לדוד אמת דיני הוצאת ס"ת סי' ג' אות ה' דמצוה להשתחות לס"ת ודוקא כשהס"ת פתוח ורואה הכתב כמ"ש בברכ"י או"ח סי' קל"ד אות ג' עכ"ל. ונראה דמשום ההשתחואה לס"ת בעת הוצאתו נהגו אצלינו לפותחו תיכף ולהראות הכתב מלבד הקמת ס"ת על הבימה שמראים הכתב ועוד כדי שיוכלו כמה יחידי סגולה להסתכלי היטב באותיות הס"ת שיעור שיכירו לקרותה כמ"ש המג"א סק"ג משם האריז"ל. ועוד דעי"ז שרואים רבים הפרשה מדכרו אהדדי שתהיה הפרשה מחובת היום ולא יבוא החזן לטעות לפתוח במקום אחר (דיש אומרים שצריך העולה לחזור ולברך אחר שהזכירוהו פרשת חובת היום כדלקמן סי' ק"מ סעי' ג') וכתב בשערי ירושלים שער תשיעי שבארץ ישראל נהגו גם האשכנזים לעשות הקמת והגבהת ס"ת קודם קה"ת ודלא כמנהגם באשכנז שכתב מור"ם:
קל"ד ס"ב כתב השומר אמת סי' כ"ה אות ג' דף נ"ב ע"ב שמנהג עיה"ק צפת ת"ו לומר מאמר הזוהר המתחיל בריך שמיה. בכל יום הוצאת ס"ח. ובזמנינו אין כן המנהג אלא כמ"ש המג"א לקמן ריש סי' רפ"ב משם כתבי האריז"ל בשער הכונות דף ק"ו סוף סוף ע"ד דפוס שאלוניק דבשבת יאמר בריך שמיה ומ"ש הבאה"ט שם משם סידור האריז"ל לאומרו בחול ובשבת אין לחוש לזה נגד מ"ש בשער הכונות שהוא כתי"ק מהרח"ו ז"ל ממש וכן הסכמת המחזיק ברכה סי' רפ"ב אות ב' בזה: