ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן פט
פ"ט ס"א זמן תפילת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא. כתב העטרת זקנים וז"ל היינו בדיעבד ובשעת הדחק וזמן עלות השחר הוא זמן קודם שיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו אבל מזמן שיראה את חבירו וכו' רשאי לכתחילה להתפלל רק מצוה מן המובחר הוא יותר טוב שיתפלל אחר הנץ החמה מיד עכ"ל ומאריה דארעא דישראל הפר"ח כתב וז"ל מרן המחבר סתם בכאן ולא פירש. והעיקר הוא דשלשה זמנים יש להתחלת זמן התפילה. והנה עיקר מצותה הוא מהנץ החמה כוותיקין דכתיב יראוך עם שמש. ולכתחילה יכול להתפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד. ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר יצא וכדתנן במגילה דף ך' וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר וגם התמיד אם שחטוהו משעלה עמוד השחר לא נפסל אלא שלכחחילה כל דברים שמצותן ביום עיקר הזמן הוא מהנץ החמה אלא שבתמיד שצריך להקריב כל הקרבנות קודם תמיד של בין הערבים הקדימו זמן מועט קודם הנץ החמה בל אם עשו משעלה עמוד השחר פשיטא דיצא ודלא כדמשמע מדברי רי"ו ז"ל שהביא בב"י ומדברי המחבר ז"ל וזה פשוט עכ"ל וכן המנהג בחבורות שומרים לבוקר שאינם מדקדקים להמתין להתפלל י"ח עם הנץ החמה כיון שכבר האיר פני המזרח: