ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן סט
ס"ט ס"א אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה דיוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורם על שמע וכו' ולאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה וכו' אפילו בשביל אחד שלא שמע אומרים ואפילו מי ששמע יכול לפרוס וכו' בשביל אותו שלא שמע וכו'. כתב הרב מאמר מרדכי כרמי סק"א וז"ל והמנהג הפשוט בינינו שלא לומר קדיש וברכו וקדושה אלא מי שלא התפלל עדין ואיחר לבוא לביהכ"נ. אז כשמגיע לישתבח אומר ישתבח בקול רם וקדיש וברכו ופוסק שם ואינו אומר ברכת יוצר בקול רם וכשמגיע לי"ח אומר שלש ראשונות וקדושה וגומר תפילתו בלחש. אבל כל שהתפללו ביחיד אין אומרים קדיש ולא קדושה כלל ולפי הנראה מדברי מור"ם בדרכי משה כן הוא מנהגם (עי' לבוש) אף שלקמן בהג"ה לא משמע לגמרי הכי ע"ש ומ"מ המנהג שלנו הוא נכון בעיני ואף שמדברי הפוסקים מבואר שיש היתר אעפ"י שהתפללו לא נהגו כן עכ"ל (ועי' בהגהות מהריק"ש ובחידושי רבינו המאירי על מגילה דף כ"ג ע"ב) גם הרב פתח הדביר על או"ח סי' זה כתב כי כן מנהג מקומו ולקמן סי' קל"ג דף קמ"ג האריך לתת טעם על מה שנהגו בזה דלא כפסק מרן ז"ל ע"ש וכן המנהג אצלינו:
ס"ט ס"א בהג"ה ומ"מ איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בעשרה כל התפילה אפילו באותה ביהכ"נ שכבר התפללו להוציא אחרים י"ח רק שלא יעמוד יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון וכו'. כתב הרב לקט הקמח בהלכות מנחה דף ל"ב ע"ג כי כן מנהג ארץ ישראל וכתב הברכ"י אות ד' ולקמן סי' קמ"ד אות א' שיש מקומות שנוהגים להוציא ס"ת שלש פעמים ולקרות בו בתיבה הקבועה לקרות עליה ואפילו אם עומדים שם מהראשונים שכבר התפללו כל כי הני מילי תלוים במנהג כי אינם מעיק הדין ע"ש וכתב בתשו' חקקי לב או"ח סי' ה' דאפי' היו נוהגים להזהר בזה אין קפידא אם אח"כ שינו המנהג להקל ע"ש ובפקודת אלעזר על או"ח סי' זה דף צ"ד ולעיל סי' נ"א דף ס"ד סוף ע"ד כתב דבירושלים ת"ו היו נוהגים לאסור לקרות פעם שנית אף שלא בתיבה הקבועה ואח"כ שינו המנהג והקילו לקרות פעם שנית אך שלא יהיה בחיבה הקבועה. ופה צפת ת"ו מנהגינו עכשיו להתפלל ולקרות פעם שנית בתיבה הקבועה (וכתב כשו"ת לב חיים ח"ב סי' כ"ה דאם לא יש אלא שבעה שלא שמעו קריאת ס"ת יכולים לצרף עמהם שלשה שככר שמעו ולהוציא ס"ת):