אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן קכח

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן קכח

סימן קכו

קכ"ח ס"א למנין שאנו מנין בו כאן במתא פלונית. כתב הג"פ סק"ב דנוהגים בירושלים ת"ו לכתוב למנין שאנו מנין כאן במתא ירושלם וכו' דכותבין תיבת כאן ואין כותבין תיבת בו פ"ש. וכן נוהגים פה עיה"ק צפת ת"ו:

קכ"ח ס"א ואם שינה והזכיר שם מקום אחר פסול כתב מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' רט"ו שנשאל על דבר גט שנכתב בעיה"ק טבריה ת"ו וכתבו בו. בטבריה שבגליל התחתון. והשיב וז"ל בענין שינוי השם וכו' והשתא ניתי לנ"ד דכתבו בטבריה שבגליל התחתון והוא ידוע כי אינה מהגליל התחתון כי אם מהעמק כמו ששנינו פ"ט דשביעית משנה ב' (מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון. ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון. ותחום טבריה העמק. ושלשתן הן ארץ הגליל. וכפר חנניה הוא כפר ענן בלשון ערב'י) ולהכי נראה דהוי כשינוי שם העיר. דכיון שידוע שטבריה הידועה אינה בגליל התחתון. הרי שינה שמה וכו'. ואין לומר דמאחר שהוא ידוע שאין טבריה בגליל התחתון. ועל טבריה הידועה הוא שכיוונו. וכמו שכתבו בגט הנזכר ג"כ דיתבא על כיף ימא דטבריה דהיינו טבריה הידועה. דלא הוי שינוי שם דעל כרחין אטבריה הידועה קאי. דכיון שאין שום מציאות לטבריה הידועה דעל כיף ימא דטבריה מותבא שתהא מגליל התחתון. הוי כשינוי שם וכמזויף מתוכו וכו' שאומר שטבריה היא בגליל התחתון ואינו כך. ואפשר עוד לומר דהוי שינוי שם העיר כיון שכתוב בגליל התחתון וזו אינה אלא בעמק ואפשר דמדינת הים דיש עיר דאסקו שמה כשם טבריה ונהר גדול שלה כים טבריה ועומדת באיזה גליל שנקרא גליל תחתון וכמו שהביא מהרי"ק בתשו' באשכנז גליל תחתון גליל עליון. ואעפ"י שהוא ידוע שזה הגט נכתב בטבריה זו שבארץ ישראל בעמק. אפילו הכי הוי שינוי השם שהוא פסול, כיון שאפשר שיש טבריה אחרת כדאמרן. ומשום מזויף נמי כדאמרן והגע עצמך שכתב בירושלם או בחברון דיתבא על נהר פלוני שהוא ידוע שאין להם נהר. או דיתבא בגליל או בעמק. ואחר כיון שהוא ידוע שבירושלם או חברון שביהודה נכתב גט זה הוי כשר. זה אינו דהרי הוא כמזויף מתוכו. שכתב דיתבא על מאי דלא יתבא. ואפילו אי אמרינן על ירושלם תרי ירושלם הוו (פרכין דף ל"ב ע"ב, ופי' אריכות דברים נכונים בזה כספר ויקן יוסף למהר"י זרקא אות יו"ד סי' ז'. ופי' תבואות הארץ דפוס לונץ עמוד קפ"ז) אותה ירושלם נמי לא היתה יתבא על אותו נהר פלוני או לא היתה בגליל וכו'. ונראה דסדר הנכון שראוי לכתוב בגט הנכתב בטבריה. מתא טבריה שבעמק דיתבא על כיף ים גינוסר. כמו שאנו כותבים צפת שבגליל העליון. יכתוב טבריה שבעמק וכו' עכ"ל. אך בתשו' מרן ז"ל אה"ע דיני גיטין סוף סי' א' פסק דנכון לכתוב. במתא טבריה דעל כיף ימא דטבריה יתבא וממימי הים הנזכר מסתפקא. וצריך לכתוב טבריה בה"א בסוף ולא באל"ף ע"ש. ונוהגים בטבריה לכתוב כפסק מרן ז"ל ודלא כהרב המבי"ט. וכמ"ש מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל"ב ובספרו טיב גיטין סי' י"ב והרב פאת השולחן סוף סי' ב'. ומ"ש הרב המבי"ט שאנחנו כותבים צפת שבגליל העליון. כן כתוב גם בתשו' הלק"ט בקונטריס הגיטין בשמות עיירות ונהרות דף ע"א ובספר ברכות המים להגאון ר' מיכל דף מ"ז ע"ג. אבל בגט מקושר למהר"מ בולה סי' ל"ו אות כ"א ובפאת השולחן סוף סי' ב' הנז"ל העתיקו תחילת טופס הגט שכותבים בצפת ת"ו. ולא נזכר בו שבגליל העליון. וכן מנהגינו האידנא שאין מזכירים שבגליל העליון. ועי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סעיף ד' ד"ה בהג"ה וכל נהר וכו':

קכ"ח ס"ב וכן באשה אם היא עומדת במקום חתימת הגט כותבין מקום עמידתה העומדת היום במתא פלונית ואם לאו אין כותבין מקומה כלל. כתב הגט פשוט לעיל ס"ק י"ד משם מהריק"ש דרבים וגדולים פוסלים כשלא כתב שם המקום כלל וראוי לחוש לדבריהם ולכחוב אחד מהמקומות או לידה או דירה או עמידה או לפחות יכתוב בכל מקום שתמצאי ביו"ד ונכון לכתוב בכל מקום שאת עומדת שלא יטעה בחסרון יו"ד עכ"ל מהריק"ש. וכתב הג"פ כי כן נהגו בירושלים ת"ו כשכותב הבעל גט לשולחו לאשתו העומדת בעיר אחרת כותבים בכל מקום שאת עומדת כמ"ש מהריק"ש וכ"כ הג"פ לעיל סי' קכ"ו ס"ק מ"א. ובתשו' הלק"ט בקונטריס הגיטין סי' כ"ו דף נ"ה ע"ב הובא ששלחו גט מירושלים ת"ו לצפת ת"ו וכתבו בו בכל מקום שאת עומדת. עוד כתב הג"פ ס"ק ט"ו ובסי' קכ"ו ס"ק מ"א הנז"ל דאיתא בתשו' הרלב"ח סי' קכ"ט ששלחו גט מצפת ת"ו לירושלים ת"ו וכתבו בו אנת אנתתי גזול בת שלמה באיזה מקום שתמצא ופוסל הרלב"ח אותו גט מפני שהוא לשון נסתר והיה להם לכתוב בכל מקום שתמצאי ביו"ד. וכתב מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' י"ג דף כ"ט ע"ב וסי' ל"ד אות נ"א ואות פ"ג ובספרו טיב גיטין סי' ד' וסי' מ' כי גם בעיה"ק צפת ת"ו נוהגים עכשיו לכתוב אנת אנתתי פב"פ בכל מקום שאת עומדת כמ"ש מהריק"ש:

קכ"ח ס"ב כתב הגט פשוט ס"ק ט"ו דאם אינו כותב שם מקום האשה לא יכתוב תיבת ולאתריכי וכ"כ מהריק"ש עכ"ל. ולעיל סי' קכ"ו ס"ק ע"ט כתב הג"פ וז"ל רואה אני כי בגט ששלחו מצפת ת"ו לירושלים ת"ו מבית דינו של מהר"י בי רב לבית דינו של הרלב"ח ז"ל דילגו תיבת ולאתריכי כיון דלא כתבו העומדת היום בירושלם כדמוכח מתשו' הרלב"ח סי' קכ"ט וסי' קל"ג. וכן ראיתי נוהגין פה ירושלים כששולחין גט חוץ לעיר מדלגין תיבת ולאתריכי עכ"ל, וכתב מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם סי' ל"ד אות פ"ג ובספרו טיב גיטין סי' ד' כי כן נוהגים בצפת ת"ו עד היום:

קכ"ח ס"ד אין צריך לכתוב שם הנהר אבל נהגו לכותבו. כתוב בתשו' הלק"ט בקונטריס הגיטין בסדר שמות עיירות ונהרות שבסוף הספר דף ע"א כי בצפת ת"ו כותבים בגט. צפת שבגליל העליון דעל נהר דולבאי יתבא עכ"ל. וכ"כ הגאון ר' מיכל בברכות המים סוף אות קי"ח בליקוטי שמות עיירות דף מ"ז ע"ג (ולשונו שם מגומנם. ובפרט מה שכתבו שם הנהר זולבאי הוא ט"ס כי שמו הוא דולבאי כמ"ש בהלק"ט. ואפשר שנקרא כן על שם גלגלי הריחיים שעל הנהר. שגלגל הוא דולא"כ כלשון ערב'י). גם מדברי מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' רט"ו שהבאתי לעיל סעיף א' שכתב דבירושלים וחברון ידוע שאין להם נהר וכו' מוכח דבצפת ת"ו מזכירים נהר בגט. וכ"כ הרב מהר"מ בולה בספר גט מקושר סי' ל"ו אות כ"א והרב פאת השולחן סוף סי' ב' והרב ויקרא אברהם בקונטריס שדה מגרש אות וא"ו דף צ"ג סוף ע"ד דבצפת ת"ו כותבים בגט. צפת דעל נהר דולבאי יתבא וכתב הגט פשוט ס"ק ל"ד דבירושלם ת"ו אין כותבים סימני העיר דיתבא על מי שלח וכו' רק בתחילת הגט אצל הזמן. אבל אח"כ גבי עמידת האיש כותבים העומד היום בירושלם הנזכרת וכן גבי עמידת האשה כותבים העומדת היום בירושלם הנזכרת וכו' ע"ש וכן נוהגים פה עיה"ק צפת ת"ו. וכתב הרב ויקרא אברהם אברהם בקונטריס הנז"ל אות ט' דף צ"ה ע"א דהרב כמהר"א אנהורי (אב"ד דעיה"ק צפת ח"ו) פוסל גט אחד ששכח הסופר לכתוב תיבת הנזכרת אך בתשו' ראש משביר אה"ע סי' ל"ד דף ע"ז מכשיר בזה:

קכ"ח ס"ד דיתבא על נהר פלוני וכו' ואם יושבת על חוף הים נהגו לכתוב דעל כיף ימא מותבא. כתב הרב מהר"מ בולה בספרו גט מקושר סי' ל"ו אות כ"א משם הג"פ ס"ק מ"ז דאם במקום דיתבא על נהר פלוני כתב דעל נהר פלוני יתבא כשר. ומהאי טעמא תפס מרן ז"ל בלשונו גבי נהר להקדים תיבת דיתבא וגבי ים לאחר תיבת מותבא. לאשמועינן דכל הטופסים כשרים. וכתב הגט מקושר על זה וז"ל וכן ראיתי בגט שבא מצפת תוב"ב והיה כתוב בו במתא צפת דעל נהר דולבאי יתבא וממימי מעינות ובארת מסתפקא עכ"ל. גם בפוסקים שהבאתי לעיל בסעיף זה ד"ה אין צריך וכו'. הובא נוסח הגט של עיה"ק צפת ת"ו לאחר תיבת יתבא. ועי' מה שכתבתי לעיל סעיף א' ד"ה ואם שינה וכו'. ומ"ש הגט מקושר שנכתב בגט הנז"ל. ובארת. עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סעיף וא"ו ד"ה בהג"ה:

קכ"ח ס"ד בהג"ה וכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר אין לכותבו כלל אפילו מסתפקים ממנו ואפילו בדיעבד אם כתבו יש פוסלין ואפילו הוא תוך התחום חוץ לעיבור העיר אין כותבין אלא א"כ כל תשמישי העיר ממנו. כתב רבינו שמשון בן אברהם בתשו' מיימוניות דשייכי להלכות אישות סי' כ"ב וז"ל ששאלת בעיר שהנהר. חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת. היאך כותבין בה גט. אם מסתפקים מן הנהר לכל תשמישי העיר למשרה ולכביסה ולטחון בריחיים כותבים שם הנהר. ואם לא יכתבו על נהר פלוני אין לחוש אפילו יש בה נהר דלא חשיב בכך שינה שם עירו ועירה ואע"ג דאמר (גיטין דף נ"ז פ"א) שוירי מתא דעל רכים נהרא. אשכחן ביבמות פרק האשה שלום (דף קט"ו ע"ב) ההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב ביה בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי. והיה בה נהרות ואינו מזכירם. ומיהו עיר שנהר שלה חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת וכתבו שם הנהר בגט. לא נחשב בעיני כמשנה שם עירו ועירה. מדאשכחן פרק בתרא דר"ה (דף כ"ט ע"ב) גבי ירושלים (שכל עיר) שרואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין בה. ואמר בגמרא (רואה פרט ליושבת בנחל. שומעת פרט ליושבת בראש ההר) קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום. דמשמע דיושבת תוך התחום כוותה חשיבא. אע"ג דלענין יבנה אין נחשקת כמותה החמירו ביבנה ואמרינן בפרק כל הבשר (חולין דף ק"י ע"א) גבי רמי בר תמרי דאכל כחלי דקאמר חוץ לתחום אכלתינהו (עי' או"ח סי' תצ"ו וסי' תקע"ד וב"י שם ובהג"ה יו"ד סי' רכ"ח סוף סעיף ל"ג ובית יוסף יו"ד סי' קי"ב ד"ה וכתב במרדכי וכו' ובאה"ט חו"מ סוף סי' קנ"ו) ובפ"ב דמכות (דף י"א פ"נ) כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. מכל הני משמע דתוך התחום חשוב כעיר עצמה. ואפילו חוץ לתחום אם נראה עמו. אמר בפ"ק דמגילה (דף ג' ע"כ) כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. ואמר סמוך אעפ"י שאינו נראה נראה אעפ"י שאינו סמוך. ובפרק בתרא דזבחים (דף קי"ב פ"ב ודף קי"ח ע"ב) תנן גבי שילה. קדשים ומעשר שני נאכלין בכל הרואה. וכתוב בהן הבאת מקום. אלמא נחשב כהבאת מקום ואע"ג דמקרא נפקא לן. מ"מ נילף מינה דלא נחשב שינה. ולדמיון בעלמא הבאתי הנך ראיות ולא לראיה גמורה. ומתוך הסברא אין נחשב שינוי. כי אמרת. ריחיים שעל הנהר נקראים על שם העיר. ולכאורה היה נראה לכתוב דיתבא בצד נהר פלוני כדאשכחן בצד קלוניא מתא עכ"ל. וכתב מהרי"ו בתשו' סי' ע"א לענין גט שנכתב בעיר והאשה לא היתה בתוך העיר בשעה שנכתב הגט אלא היתה אצל שער העיר וכתבו העומדת היום בעיר. נראה דאם היתה האשה בתוך עיבורה של עיר אין כאן בית מיחוש. דעיבורה של עיר הוי כמו עיר ממש כדאיתא בנדרים פרק הנודר מן הירק (דף נ"ו פ"ג) הנודר מן העיר אסיר ליכנס בעיבורה של עיר. ובגמרא יליף מדכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו. ודרשא גמורה היא. דהא לענין תחומי שבת אמרינן (בעירובין דף נ"ה ע"ב) בית העומר בתוך עיבורה של עיר מיניה משחינן להקל. ואל תשיבני כיון דתחומין דרבנן אזלינן להקל. דהא מדידת תחומין מערי הלוים ילפינן כדאיתא (שם דף נ"א פ"א) ילפינן מקום ממקום וכו' עד ומדותם מחוץ לעיר כ"ש לרבי מאיר דסבר (שם דף נ''ז ע"א) דנותנין קרפף לעיר ויליף בגמרא מדכתיב מקיר העיר וחוצה. אע"ג דרבנן פליגי עליה. הא מהר"ם פסק כרבי מאיר באשיר"י ובהג"ה במיימוני פרק כ"ח מהלכות שבת ואי משום דהלכתא כדברי המיקל בעירובין (שם דף מ"ו פ"א) מ"מ שמעינן מיניה שפיר דלכל הפחות עיבורה של עיר איקרי בשם העיר ואיכא למימר דאפילו רבנן לא פליגי ארבי מאיר אלא לענין מדידה אבל לקרות עיבורה של עיר בשם העיר מודו כדאשכחן גבי נדרים. וטעמא דמסתבר הוא. וגדולה מזו כתב רבינו רבינו שמשון בתשו' מיימוניות בעיר שהיה הנהר חוץ לעיבורה של עיר שכותבים שם הנהר בגט ומייתי ראיה דאפילו חוץ לעיבורה של עיר בתוך התחום חשיב כעיר ע"ש. וקשה לי על דבריו אי בתוך התחום חשיב כעיר א"כ אמאי אמרינן לגבי נדרים הנודר מן העיר מותר לילך בתחומה. ושמא יש לחלק דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם (נדרם דף נ"א פ"כ) ובלשון בני אדם שמא חוץ לעיבורה של עיר לא מיקרי עיר ימ"מ גבי גיטין לא הוי כמו שינה שם עירה. ואקרא נופיה יש לדקדק דבנדרים (דף נ"ו הנז"ל) יליף מקרא דחוץ לעיבורה של עיר לא הוי כמו עיר וכו'. ולגבי ערי מקלט אמרינן (במכות דף י"א) כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. ומיניה מייתי רבינו שמשון ראיה דבתוך התחום חשיב כעיר. ושמא גם בזה יש לחלק דחשיב כעיר אבל לא כעיר ממש. וגבי יהושע כתוב ויהי בהיות יהושע ביריחו וכו' מדקאמר ביריחו משמע ביריחו ממש היינו עיבורה של עיר דהוי ממש כעיר אבל חוץ לעיבורה של עיר לא הוי כעיר. אבל מ"מ לא הוי שינה שם העיר. ומשום האי טעמא איכא למימר גבי נודר דמותר לילך בתחומה דאזלינן בתר כוונת הנודר (נדרים דף ס"ג ע"ב) ומסתמא היתה כוונתו לאסור מאי דהוי כעיר ממש דהיינו עיבורה של עיר אבל מאי דלא הוי כעיר ממש אע"ג דאיקרי על שם העיר לא היתה כוונתו לאסור ומשום הכי מותר לילך בתחומה דלא הוי כעיר ממש וכו'. ואפילו חוץ לתחום אשכחן דמיקרי על שם העיר דשקיל וטרי תלמודא במכות (דף יו"ד ע"א) ובב"ב ודף קכ"ב ע"ב) אקרא דכתיב ויחנו לכלב את חברון. ומקשה תלמודא והא חברון עיר מקלט הוי. ומשני. פרוודהא. דכתיב ואת שדה העיר וחציריה וכו'. והתם על כרחין חוץ לתחום הוה דהא נותנין אלפיים אמה מגרש וכן פירש רשב"ם וז"ל פרוודהא כפרים ושרות שסביב לעיר חוץ למגרש. אלמא דאפילו חוץ לתחומה של עיר מיקרי על שם העיר. וצריכים אנו לחלק וכו' דבנדרים אין כוונתו אלא לאסור עצמו על מה דהוי כעיר ממש דהיינו תוך עיבורה ומשום הכי מייתי מקרא ויהי בהיות יהושע ביריחו ביריחו ממש. ומה שחילקת בין היכא דעיבורה של עיר פנוי בלא בתים ובלא שדות ובלא כרמים אבל היכא דאינו פנוי אז לא הוי כעיר. איברא לאו הכי הוא. דהא בית העומד בעיבורה של עיר מיניה משחינן תחום שבת אפילו לרבנן דפליגי ארבי מאיר וסברי דאין נותנין קרפף לעיר. מ"מ מודו רבנן דבית העומד בתוך עיבורה של עיר דמיניה משחינן. ומה שכתבת מבת ערי תומה מבית העומד מקצתו חוץ לחימה דלא הוי כעיר (ערכין דף ל"ב ע"א) שאני התם דבחומה ממש תלי רחמנא. וכי האי גוונא מחלק תלמודא גבי מעשר שני במכות פרק אלו הן הגולין (דף י"ב) עכ"ל. ועי' תשו' בנימין זאב סי' ק"ה וב"י או"ח סי' שצ"ח ד"ה ולאחר וכו' ובש"ך יו"ד סי' רי"ו ס"ק ל"ה ותשו' מרן ז"ל אה"ע דיני גיטין סי' ז' ומשאת משה ח"א אה"ע סי' י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו ובגט פשוט סי' זה סוף ס"ק כ"ו ותשו' שם אריה חו"מ סי' י"ז ותשו' חוקי חיים גאגין סי' י"ד. והנה הכלבו סי' ע"ו כתב דאם יש נהר צריך לכתוב בגט על נהר פלוני אפילו הוא רחוק מן העיר יותר מן התחום כיון שמוליכין שם הסוסים וללבן הבגדים כיון שסיפוק העיר ממנו וכ"כ האורחות חיים ח"ב הנדפס מחדש דף קע"ב דאם יש נהר צריך לכתוב על נהר פלוני אפילו הוא רחוק מן העיר יותר מן התחום כיון שסיפוק העיר ממנו. ובספר דברי חיים שער שינוי המקומות סי' י"א דף מ"ד סוף ע"ד כתב משם הרשב"ץ דאפילו אם העיר רחוקה מן הנהר רק דידעינן שעיקר מסחר העיר על הנהר כותבין דיתבא על נהר פלוני עכ"ל. ובשלטי הגבורים אשר סביב המרדכי סוף גיטין כתב דאפילו יהיו הנהרות רחוקים מן העיר יותר מן התחום כיון שמוליכים שם הסוסים או ללבן הבגדים כיון שסיפוק העיר מאותם הנהרות צריך לכותבם וכ"כ רש"ל ביש"ש גיטין פ"ד סוף סי' ל"ג דכותבין הנהר בגט אפילו הוא רחוק מן העיר יותר מתחום שבת אם סיפוק העיר ממנו בין שמוליכין שם סוסים לשתות ממנו או לשרות בגדים עכ"ל. ובתשו' מהר"י מינץ בסדר הגט אות נ"ד כתב וז"ל אפילו הנהרות רחוקין מן העיר יותר מתחום שבת כיון שמוליכים הסוסים שם לשתות או בגדים לכבס אמנם מצאתי בהג"ה במרדכי בזה הלשון. מצאתי כשאין נהר בעיר. ויש נהר תוך התחום שמוליכין שם סוסיהם לשתות או בגדיהם לכבס. צריך לכתוב בגט עכ"ל ומרן ז"ל בבית יוסף הביא דברי הכלבו הנז"ל וכתב וז"ל ומדברי תשו' רבינו שמשון בן אברהם וכו' נראה שחולק בזה שכתב וכו' וכו'. הרי כל שהוא חוץ לעיבורה של עיר אם אין (כצ"ל וכמ"ש הג"פ סוף סק"מ) מסתפקין ממנו לכל תשמישין אין כותבין אותו לכתחילה. ואם היה חוץ לתחום ואינו נראה עמו בדיעבד נמי פסול. ומשמע דאפילו במסתפקין ממנו פסול. ומהרא"י בפו"ך סי' קמ"ב כתב תשו' ר"ש בן אברהם. משמע דהכי ס"ל וכו'. ובודאי שהראיה שהביא (ר"ש כן אברהם) לנהר שהוא חוץ חוץ לתחום אלא שהוא נראה מם העיר. ליתא לדעת הרמב"ם והטור (או"ח סי' תרפ"ח) והר"ן. שהם מפרשים דאינה נחשבת עם העיר ואעפ"י שנראה עמה אלא א"כ היא תוך התחום דוקא. ובהג"ה מרדכי פרק מי שאחזו כתוב י"מ שצריך לכתוב כל הנהרות שבתוך תחום העיר דכל תוך תחום העיר הוי בכלל העיר וראייתו מפרק כל הבשר דף ק"י אך בפרק הנודר א הירק דף נ"ו לא משמע כן אלא דוקא תוך עיבורה של עיר הוי כתוך העיר וכו' עכ"ל ועל פי זה כתב מור"ם בהג"ה דאפילו בדיעבד אם כתבו יש פוסלין וכו' כנז"ל. אך הגאון מהר"א אלפאנדרי בספר מכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג אות ג' דף ל"ה ע"ב כתב דכיון שלדעת הכלבו כל שמסתפקים ממנו אפילו הוא חוץ לתחום צריך לכותבו. א"כ אין ראוי לנו לומר דמה שמצריך הכלבו לכתוב. יפסול ר"ש בן אברהם אפילו בדיעבד. והאריך שם להוכיח מדברי ר"ש בן אברהם דגם הוא ז"ל אינו פוסל בדיעבד היכא דמסתפקין ממנו אפילו הוא חוץ לתחום וגם אינו נראה עם העיר וכן הוכיח מדברי מהרא"י בפו"ך הנז"ל ע"ש (ועי' תשו' מהר"מ פאדוואה סי' ה' ונחלת שבעה סי' מ"ה אות ט"ז וגט פשוט סק"מ) אבל אם הנהר הוא חוץ לתחום ואינו נראה עם העיר ואין מסתפקים ממנו. אז אפילו כבר נהגי מזמן הראשונים להזכירו בגט יש לבטל המנהג ולא להזכירו בגט כלל וכמ"ש בתשו' נאמן שמואל סי' ס"ט ובתשו' משפטים ישרים להרב מהר"ר רפאל בירדוגו ח"א סי' רכ"ז דף כ"ד ע"ב ובתשו' תקפו של יוסף ח"ב סי' א' דף ב' ע"ד ובתשו' חיים ושלום להגאון מהרח"ף ח"ב סי' נ"ה. וכתב בתקפו של יוסף סוף דף הנז"ל כי כן הורה הגאון מהר"ר אלעזר די אבילה ז"ל ועשה מעשה ע"ש. ואם בזמן הראשונים היה הנהר תוך התחום ועכשיו נתרחקה העיר מן הנהר ועי"ז נמצא הנהר חוץ לתחום צריך להשמיטו מן הגט וכמ"ש בחיים ושלום שם ובסי' נ"ו. אכן אם בני העיר מסתפקים ממנו וכבר נהגו להזכירו בגט. אפשר דאין להם לשנות מנהגם. כיון דהכלבו והאורחות חיים ושאר רבוואתא שהבאתי לעיל מצריכים להזכירו. ואפילו אם אין כל סיפוקי העיר ממנו אלא איזה סיפוקים מהם סגי לדעתם ז"ל וכמבואר בדבריהם הנז"ל ובפרט בשה"ג וביש"ש הנז"ל דדייקו לכתוב הולכת סוסים או ליבון בגדים (ופי' תשו' מהר"מ פאדווה סי' הנז"ל). והנה פה עיה"ק צפת ת"ו נהגינן להזכיר שם נהר דולבאי בגט מזמן הראשונים ז"ל וכמו שכתבתי לעיל בסעיף זה ד"ה אין צריך וכו' וד"ה דיתבא וכו'. והנהר הוא חוץ לתחום העיר ואינו נראה כלל עם העיר. אך מסתפקים ממנו כי כל בתי הריחיים של מים דטחינת הקמח עומדים על הנהר מימי קדם וכנזכר בסוף שער הגלגולים להאריז"ל הקדמה ל"ז דף ע"ג. ולכן שם העמק אשר שם הנהר. הוא נקרא בלשון ערב"י וואד"י טאמו"ן ר"ל נחל הריחיים. ובזמן הקדום היו שם הבאטאני"ס דהיינו בתי תיקון וכתישת בגדי צמר. וכנזכר בשער הגלגולים שם. ומלאכת הבגדים בארץ ישראל. היתה ביחוד פה עיה"ק צפת ת"ו. עד שבעבור זה היו באים מחוצה לארץ לדור כאן יותר מכל ארץ ישראל וכנזכר בקונטריס הסמיכה שבסוף תשו' הרלב"ח דף רצ"ב ע"ד ועי' תשו' מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' רע"א. ועד היום טוחנים שם הקמח. ושמעתי שקצת ישמעאלים מלבנים וכובסים שם בגדים (עי' תשו' ברכת יוסף אה"ע סי' נ"ה). ומה שהנהיגו כן הקדמונים ז"ל ולא חששו לדברי החולקים ז"ל. נראה דהיינו טעמא משום דידוע דעיר קדשינו צפת ת"ו היא בארץ גליל העליון בחלק נפתלי ואיננה עיר צפת הנזכרת בשופטים סי' א' פסוק י"ז ובדברי הימים ב' סי' י"ד פסוק ט' כי אותה צפת היא בארץ יהודה בחלק שמעון וכמו שכתבתי בחלק או"ח סי' תצ"ו סעיף א' משם הכפתור ופרח פרק י"א דף מ"ו ע"ב דפוס ברלין. וגם בארץ הגליל עצמה נמצא עוד עיר אחרת ששמה צפת וכמ"ש הכפתור ופרח שם. ובכי האי גוונא. איכא עיכובא אם לא הזכירו סימן בגט וכדמוכח ממה שכתב מרן ז"ל בבית יוסף בסוף הסימן משם הר"ן וז"ל כתב הר"ן בתשובה (סי' מ"נ) אעפ"י שלא כתבו שם הנהרות בעירו ועירה איני רואה שיהא בו חשש פיסול מחמת כך. שאם נחוש לשני שוירי כשלא הוזכרו הנהרות אף כשהוזכרו לא הוציאנו מידי ספק. שהרי אנו רואים סימן בההוא גיטא דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא (בגטין דף נ"ז ע"א) דשקלינן וטרינן אי חיישינן לשני שוירי. כלומר שני שוירי דיתבן על רכים נהרא. אלמא אין הזכרת הנהרות מוציאנו מידי ספק זה והאי דכתיב בההוא גיטא דעל רכיס נהרא. אפשר שהיו שם שני שוירי ולא היה הבדל ביניהם כי אם בנהרות. ואפילו הכי שקלינן וטרינן אי חיישינן לשני שוירי ואסיקנא דלא חיישינן אלא אם כן שיירות מצויות והוחזקו. או בחדא מינייהו וכפי מחלקותן של ראשונים בזה. הלכך בנדון זה שלפנינו אין כתיבת הנהרות מעכבת. ואעפ"י שמקצת ראשונים ז"ל הזכירום בטופסי גיטין שלהם. לרווחא דמילתא תיקנו כך מפני קצת מקומות שוין בשמותיהן והנהרות מבדילין אותם אבל בשאר כשאר מקומות שאין ידועין בכך אם לא נכתב לא עיכב עכ"ל. וכתב הגט פשוט ס"ק ל"ג (על מ"ש מרן ז"ל לעיל ריש סעיף זה דאין צריך לכתוב שם הנהר אבל נהגו לכותבו) דמשמע מתשו' הר"ן הנז"ל דאם יש שני מקומות שוים בשמותיהם צריך לכתוב שם הנהר שלא יטעו שהגט נכתב בעיר אחרת ששמה כשמה ואם לא כתבו יראה לי דיש חשש לפסול הגט ומיהו אם הוא מקום עיגון יראה לי דיש להכשיר. ואם נהגו לכתוב בעיר אחת שם הנהר בגט ואירע שכתבו גט באותה העיר ולא כתבו שם הנהר. מספקא לי אם הוא פסול. דהרואה גט זה שלא נכתב שם הנהר כפי המנהג של אותה העיר. אפשר שיחשוב שהגט נכתב בעיר אחרת ששמה כשמה שאין בה נהר ודעתי נוטה להכשיר במקום עיגון עכ"ל. ועי' ב"ש לעיל ס"ק י"א ולקמן סי' קל"ב סק"ד ותשו' בגדי כהונה אה"ע ס' כ"ח ונודע ביהודה מהדו"ת אה"ע סי' קט"ו ותשו' בגדי יו"ט ח"א אה"ע סי' כ"ג. והגם שבזמן קדום היו נוהגים פה צפת לכתוב בגט. צפת שבגליל העליון. וכמו שכתבתי לעיל סעיף א' ד"ה ואם שינה וכו'. וא"כ לא היה חשש ספק על עיר צפת שבארץ והודה. מ"מ כיון דבגליל עצמו יש עוד עיר אחרת שלישית ששמה צפת וכנז"ל הצריכו לכתוב שם הנהר ג"כ. ומאחר שכותבים שם הנהר. הוי סימן מובהק. ואפשר דהיינו טעמא של האחרונים ז"ל שביטלו לכתוב. שבגליל העליון. וכמו שכתבתי בסעיף א' שם. משום דסימן דנהר סגי להבדיל אותה מן שאר שתי העיירות שבגליל ושביהודה. ובפרט לפי מה דנהגינן לכתוב גם שאר סיפוקי העיר וכמו שאכתוב בעזה"י לקמן סעיף וא"ו. והן אמת דאפשר לומר דבזמן הקדמונים היה הנהר בתוך תחום העיר. וברבות הזמנים של הרעש דשנת תק"ך ושנת תקצ"ז לתק"פ צרה. נשתנה הישוב ונתרחקה העיר מן הנהר עד שנמצא הנהר חוץ לתחום העיר. והגם דשכונת היהודים לא נשתנית דהרי בית הטבילה של האריז"ל הוא מחוץ לעיר וסמוך ממש לעיר וכן היה מימי קדם וכנזכר בשער הכוונות בעניני עירוב שבת דף צ"א ריש ע"ג דפוס שאלוניק. ובית הקברות של הקדמונים ז"ל הוא סמוך ממש לבית הטבילה הנז"ל ושניהם מפסיקים בין העיר מקום שכונת היהודים ובין הנהר. מ"מ אפשר דשכונת הישמעאלים היתה נמשכת מצד דרומית מערבית העיר לתוך תחום הנהר. אך אף אם היה כן. מ"מ כיון דאח"כ ברבות הזמן נתרחקה כל העיר מסביב מן הנהר. עד שנמצא הנהר חוץ לתחום העיר מסביב. היה צריך להשמיטו מן הגט וכמו שכתבתי לעיל. ועל כרחין צ"ל דכיון דמסתפקים מן הנהר. סמכו על הפוסקים הנז"ל להזכירו בגט. כיון דאתחזק שלשה עיירות בעולם ששמן צפת וכנז"ל. ופי' תשו' בגדי יום טור הנז"ל. עוד אפשר לומר לפי מאי דקיי"ל בעירובין דף נ"ח ע"ב דלענין המדידה בעגלה ערופה ובערי מקלט אין מקדרין בהרים מפני שהן של תורה. ובמדידה בעירובין מקדרין בהרים מפני שהוא מדרבנן (ובשירי קרבן על ירושלמי עירובין פ"ה סוף ה"ג כתב בדעת הרמב"ם דגם בערי הלוים מקדרין בהרים ומש"ה לא כתב בפרק י"ג מהלכות שמיטה גבי ערי הלויה דאין מקדרין בהרים פ"ש. וביד דוד על עירובין שם דחה דבריו. והקשה על מה שהרמב"ם לא כתב דין דאין מקדרין בהרים אלא בס"ט מהלכות רוצח לגבי עגלה ערופה ולא כתב כן בפ"ח שם לגבי פרי מקלט והניח בצ"פ. וכתב הגאון הנצי"ב ז"ל בספר העמק שאלה על השאילתות ח"ג בהשמטות דף ק' פ"ג דגם לענין מגילה מקדרין בהרים כיון דהיא מדרבנן פ"ש. וצ"ע על מה שמרן ז"ל בב"י או"ח סי' תרפ"ח כוף ד"ה וכן הכפרים וכו' והט"ו ופרמ"ג שם סק"ג ומורינו הרב מהריט"ץ סי' ק"ך לא זכרו מסוגיא זאת כלל). ומאחר דהא דפיסול הגט בכתיבת הנהר שמחוץ לתחום העיר הוא משום שינוי שם העיר וכנז"ל (ועי' ב"ש ה"ק י"ג) וידוע דמה דקיי"ל לקמן סי' קכ"ט סעיף ג' דשינה שם עירו אינו גט. היינו מקום דירה וכמ"ש הגט פשוט שם ס"ק ט"ו ועי' ב"ש סי' זה לעיל סעיף ב' סק"ו וגט פשוט ס"ק יו"ד. וכיון דהאידנא אין אנו כותבים בגט שם מקום הדירה אלא שם מקום העמידה וכמ"ש מרן ז"ל לעיל סעיף ב'. וכתב מור"ם ז"ל שם דאם שינה שם מקום העמידה יש מכשירין ויש פוסלין ובמקום הדחק יש להקל. ואפילו שינה שם מקום עמידת העדים דפסול אליבא דכ"ע וכדלעיל סעיף א'. מ"מ אינו פסול אלא מדרבנן עי' ב"ש וג"פ שם באורך (ועי' תשו' שם אריה אה"פ סי' ח' וסי' ק"ז). וא"כ אפשר לומר דמהני קידור בהרים למדידת תחום הנהר. וכיון דעיר קדשינו צפת ת"ו עומדת בראש ההר. והנהר הוא בשפלות העמק בתכלית מורד שיפוע ההר. יתכן שנתברר להראשונים ז"ל כי ע"י קידור ההר הוי הנהר בתוך תחום העיר:

קכ"ח ס"ד ועיר שסיפוקה וכו'. כתב הגט פשוט ס"ק מ"ח משם ספר שמות דף קי"ג דבעיר בילוגראדו כותבין בגט. מתא בילוגראדו דיתבא על נהרי דונאי וסאבא וממימי מעינות מסתפקא. ואין כוללין הנהר עם המעינות לכתוב דיתבא על נהרי דונאי וסאבא ועל מי מעינות. ע"ש. וכן נוהגים פה עיה"ק צפת ת"ו שלא לכלול הנהר עם המעינות בתיבת יתבא וכנזכר וכנזכר בגט מקושר למהר"מ בולה סי' ל"ו אות כ"א ובתשו' אדמת קודש ח"א אה"ע סוף סי' מ"ה ובפאת השולחן סוף סי' ב' ובתשו' ויקרא אברהם בקונטריס שדה מגרש אות וא"ו דף צ"ג סוף ע"ד:

קכ"ח ס"ו אם העיר יושבת על הנהר אין לכתוב לא בארת ולא מעינות כי אם הנהר. וכתב בהג"ה ויש חולקים וס"ל דיש לכתוב כל סיפוקי העיר וכן נוהגין וכו'. כתב הגט פשוט לעיל סעיף ד' ס"ק נ"א כי מה שלא הצריך מרן ז"ל בתשו' אה"ע דיני גיטין סי' א' להזכיר בטופס הגט שבטבריה ת"ו את חמי טבריה וכדברי מור"ם ז"ל בהג"ה סעיף ד'. היינו משום דאזיל לשיטתו בסעיף זה לענין כתיבת כל סיפוקי העיר ע"ש ועי' חתם סופר אה"ע ח"ב סוף סי' קי"ח. והנה הגט פשוט בסעיף זה ס"ק נ"ג האריך ליתן טעם על מה שנוהגים בעיה"ק ירושלם לכתוב בגט דיתבא על מי שלח ועל מי בורות. וכתב עוד דאפשר שהמנהג מיוסד על פי המנהג שהביא מור"ם ז"ל בהג"ה דנוהגין לכתוב כל סיפוקי העיר כנז"ל ועל פי זה כתב שם כמה טעמים על מה שאין נוהגים בירושלם להזכיר מעינות ג"כ ע"ש. ועי' לעיל סעיף ד' ד"ה דיתבא וכו' וד"ה ועיר וכו' דנוהגים פה צפת ת"ו לכתוב סיפוקי העיר מלבד הנהר ואפשר לומר על פי מה שהצריך בתשו' בגדי כהונה אה"ע סי' כ"ח דף צ"ב ריש ע"ב בעיר ששמה כשם עיר אחרת להזכיר שני סימנים. וכתב דסגי בסימן דנהר לסימן אחד וסימן דמעינות לסימן שני ע"ש. (ועי' תשו' נודע ביהודה מהדו"ת אה"ע סי' קט"ז). וכיון דיש עוד שתי עיירות ששמן צפת וכמו שכתבתי לעיל סעיף ד' ד"ה בהג"ה וכו'. לכן נהגו כנז"ל:

קכ"ח ס"ו בהג"ה דיש לכתוב כל סיפוקי העיר וכו' כתב הב"ש ס"ק ט"ז כי מה שאין נוהגים לכתוב בארת. אפשר משום דלפעמים מתקלקלים לכן אין כותבים אותם כלל כדי שלא לחלק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים. ואפשר דנכללות בכלל מי מעינות. כי בארת ג"כ מי מעינות הן אלא שחופרים עד שנמצא המעין עכ"ל ופה עיה"ק צפת ת"ו היו נוהגים בזמן קדום לכתוב בארת גם כן וכמו שכתבתי לעיל סעיף ד' ד"ה דיתבא וכו' משם הרב מהר"מ בולה בגט מקושר סי' ל"ו אות כ"א. וכ"כ בתשו' חיים ושלום ח"א סי' ל"ג דף פ"ב ע"ג ובתשו' ויקרא אברהם דף צ"ג סוף ע"ד אך בשנת תק"ז ביטלו לכתוב באראת משום דמתייבשות בסוף ימי הקיץ וכמ"ש בחיים ושלום שם ובתשו' ויקרא אברהם שם (ובתשו' אדמת קודש ח"א אה"ע סוף סי' מ"ה הובא דבצפת ת"ו כותבים וממימי מעינות מסתפקא ולא נזכר בארת, ואפשר כי ע"ס הוא. כי הרב אדמת קודש היה קודם זמן הנז"ל וספרו נדפס שנת תק"ב) ועי' מכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג סוף אות יו"ד שכתב טעם זה לענין בורות דלקמן סעיף ז':

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה