אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן קכו

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן קכו

סימן קכה

קכ"ו ס"א עי' טור טופס נוסח הגט. ולקמן סי' קנ"ד בסוף סדר הגט בהג"ה נוסח הגט הנהוג באשכנז ובגט פשוט סי' זה סוף ס"ק ל"ה וגנזי חיים אות ג' סי' ט"ז נוסח הגט הנהיג בעיה"ק ירושלם ת"ו והנני מעתיק נוסח הגט הנהוג פה עיה"ק צפת ת"ו ברביעי בשבת ששה עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וששים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא צפת דעל נהר דולבאי יתבא וממימי מעינות מסתפקא אנא פלוני בן פלוני העומד היום במתא במתא צפת הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית בת פלוני העומדת היום במתא צפת הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיהיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן שמי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל:

קכ"ו ס"א כותבין הגט בכל כתב וכו' כגון פרובינצא"ל (היינו מה שקורין כתב רש"י וכמ"ש הג"פ סק"ד) וכיוצא בו וכו' ונהגו לכותבו בלשון ארמי ובכתב אשורי. כתב הג"פ סק"ט וז"ל גם בחתימת העדים נהגו פה ירושלים תוב"ב לחתום בכתיבה אשורית דוקא וכו'. וכ"כ מור"ם לקמן סי' ק"ל סעיף י"א וכו'. וראיתי גט אחד ששלחו מצפת תוב"ב פה ירושלים תוב"ב והיו עדיו בכתב פרובינצא"ל. ושמעתי שכן נוהגים לכתחילה שיחתמו העדים בכתב פרובינצא"ל. ואפשר שטעמם שאם באולי תצטרך האשה לקיים הגט. שימצאו קיום לחתימות העדים בנקל כיון שרגילים לחתום כן בשאר שטרות מה שאין כן אם יחתמו בכתב אשורי דבדוחק ימצאו קיום עכ"ל ועי' פת"ש לקמן סי' ק"ל סק"ט. ובזמנינו נוהגים גם פה עיה"ק צפת ת"ו שיחתמו העדים בגט בכתב אשורית דוקא:

קכ"ו ס"ד ביום ר"ח יכתוב ביום אחד לירח פלוני בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה וכו'. כתב הג"פ ס"ק י"ו וז"ל משמע דכשכותבין מספר ימי החודש כותבין בבי"ת. גם מור"ם כתב בסמוך אם לא כתב בשני רק שני וכו' כשר וכ"כ הלבוש וכו'. משמע דמקפידין לכתוב בבי"ת לכתחילה (וכ"כ הב"ש סק"ה דלא כהנחלת שבעה סי' וא"א). אך רואה אני בנוסח גט שנהגו לכתוב פה עיה"ק ירושלים ת"ו כותבין מספר ימי החודש ומספר השנים בלא בי"ת ונראה לי דאין קפידא בדבר וכו' ובתשו' רבינו בצלאל סי' כ"ג כתב שאין לפקפק בזה וכו' עכ"ל. וכתב מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל"ב ואות ל"ג ובספרו טיב גיטין סי' א' וסי' י"ב וסי' י"ד כי גם מנהג עיה"ק צפת ת"ו כן הוא שאין מוסיפין בי"ת לא במספר הימים ולא במנין השנים:

קכ"ו ס"ו וביום שני של ר"ח יכתוב באחד לירח פלוני וכו'. כתב הג"פ סק"ל שהנכון הוא לכתוב ביום אחד לירח פלוני ע"ש. וכן עשה מעשה מורינו הרב מהר"ח מודעי פה עיה"ק צפת תיו וכתב ביום שני של ר"ח יום אחד לירח פלוני וכמ"ש בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל"ג ובספרו טיב גיטין סי' י"ד. וכתב שם דהגם שאין נכון ליתן גס בר"ח מ"מ בנדונו היה הבעל נחפז ללכת ביום ההוא והיה חשש עיגון בדבר. עוד כתב שם שאחר זמן רב כשבא לפניו נדון כזה פעם שנית נראה בעיניו שיותר טוב לכתוב ביום אחד לירח פלוני בהוספת בי"ת במספר הימים אף לנוהגין שלא להוסיף כדלעיל סעיף ד' מ"מ זה שאני ע"ש:

קכ"ו ס"ז יכתוב באדר ראשון לירח אדר ראשון ובשני יכתוב לירח אדר השני. כתב הג"פ ס"ק ל"ג דבטור ולבוש (ובתש' מורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' נ"ט) כתוב בשניהם בה"א. אדר הראשון אדר השני וכו'. וכן צריך לכתוב לכתחילה בה"א וכו' ע"ש. וכן נראה דעת הח"מ והפר"ח. וכן כותבים פה עיה"ק צפת ח' ועי' ספר טיב גיטין למורינו הרב מהר"ח מודעי סי' וא"ו וסי' י"א י"ד ט"ו:

קכ"ו ס"ו כתב מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ס"ז ובספרו טיב גיטין סי' ב' כי מנהג עיה"ק צפת ת"ו וקושטאנדינא ואיזמיר לכתוב מרחשון ודלא כמנהג שאלוניק שכותבים חשון:

קכ"ו ס"ח ולאתריהון דאבהתי וכן באשה ולאתריהון דאבהתוכי וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

קכ"ו ס"י ונהגו לכותבם בחמשה יודי"ן דיתיהוייין דיתיצבייין. וכתב בהג"ה ויש לכתוב הכל בשיטה אחת וכו' אבל אם כתב די בשיטה אתת והשאר בשיטה שנית יש פוסלין. וכתב הב"ש ס"ק כ"ו שגם בדלא אניסנא (דלקמן סעיף ל"ב) יכתוב בשיטה אחת. וכתוב ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים סי' כ"ז וז"ל בני בבל כותבים שתים בגט מעשר עשר ובני ארץ ישראל כותבים שלשה מעשר עשר עכ"ל, וכ"כ בתשו' הגאונים שערי צדק ח"ג שער שני סי' י"ב וכתב שם הרב המגיה מורינו מהר"ח מודעי ז"ל שבאורחות חיים ח"ב כת"י הובא חילוק מנהג זה ומבואר שם שהשתים הן דיתיהוייין דיתיצבייין שהן עשר עשר אותיות. אך השלישית דבני ארץ ישראל לא נתבאר שם. וכתב הוא ז"ל דאפשר שהכוונה על בדלא אניסנא שנהגו בארץ ישראל לכתוב בשיטה אחת והן עשר אותיות (ובבית שאול על המשניות נ"ב פרק ג"פ משנה ב' פירש דברי הש"ש הנז"ל באופן רחוק)

קכ"ו קכ"ו סי"ב בהג"ה ונהגו לכתוב בגט בתחילה שפ"ת ואח"כ פש"ת ואח"כ תש"פ וכו'. וכ"כ מרן ז"ל בב"י וכתב הג"ס ס"ק מ"ט כי כן נוהגים בירושלים ת"ו (ומתשו' הרלב"ח סי' קל"ג נראה כי כן המנהג קדום בצפת ת"ו) ומה שכתב מרן ז"ל בש"ע לקמן סעיף ל"ג שנהגו לכתוב פטרית קודם ושבקית. מיירי בבבא מציעאה. ועי' ג"פ בסעיף ל"ג ס"ק פ"ד ובגט מקושר למהר"מ בולה ריש סי' ס"ב:

קכ"ו סכ"ח דיתבא על נהר פלוני וכו'. עי' מה שאכתוב בעזה"י בסי' קכ"ח ס"ד ד"ה דיתבא:

קכ"ו סל"ה עי' ג"פ ס"ק פ"ט וג"מ למהר"מ בולה ריש סי' ס"ד לענין כתיבת אנת אנתתי פלונית או אנת פלונית. וכתב מורינו הרב מהר"ח מודעי בתשו' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל"ב ובספרו טיב גיטין סי' י"ב כי נוהגים בעיה"ק צפת ת"ו לכתוב אנת אנתתי פלונית. ובגט פשוט לעיל ס"ק מ"א ולקמן סי' קכ"ח ס"ק ט"ו הביא תשו' הרלב"ח סי' קכ"ט ששלחו גט מעיה"ק צפת ת"ו לעיה"ק ירושלים ת"ו ונכתב בו אנת אנתתי פלונית:

קכ"ו סל"ז בנפשיכי נהגו לכותבו בשני יודי'ן (יו"ד אחת בין שין לכ"ף ויו"ד שניה אחר הכ"ף). וכתב מורינו הרב מהר"מ גלאנטי בתשו' סי' י"ט וז"ל והנה מורינו הרב ז"ל כתב בספרו בפסק הלכה בשני יודי"ן. ובחייו אמרתי לו שנוהגים פה צפת ביוד אחת. ושתק וקיבל שלא ישנו מהמנהג עכ"ל גם בסי' וא"ו וסי' קכ"ד כתב שבחיי מרן ז"ל כל הסופרים זקני סופרי הדינין כתבו בנפשכי ביו"ד אחת. כיון שכך היה המנהג הקדמון פה צפת ת"ו ולא שינו המנהג. ומרן ז"ל גופיה אמר לו הס שלא להזכיר לשנות אלא יעשו כמו שנוהגים שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים חלילה ע"ש. ועי' תשו' חיים שאל ת"ב סי' ל"ה אות ב' ומה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' ה' וסי' ואי. גם בתשו' מורינו הרב מהרימ"ט ח"א סי' פ"ו כתוב כי מנהג ארץ ישראל לכתוב בנפשכי ביו"ד אחת. והנה הג"פ ס"ק צ"ב כתב שנוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו לכתוב בנפשיכי בשני יודי'ן. גם פה עיה"ק צפת ת"ו נוהגים האידנא לכתוב בשני יודין. ומצאתי להגאון מהרח"ף ז"ל בספר גנזי חיים אות גימ"ל בקונטריס מערכת הגיטין סי' כ"ג דף ל"ב ע"ג בהא דנפשכי. שכתב דהגם דלכתחילה אין לשנות וכנז"ל, מ"מ אם שינו המנהג בלי מחלוקת אנשי העיר לית לן בה ע"ש וכבר מצינו בכמה פרטים בכתיבת הגט ששינו בירושלים ת"ו מנהגם הקדום עי' גט מקושר למהר"מ בולה ריש (לה) סי' נ"ב וריש סי' ס"ד ובגט מקושר למהר"י נבון סי' קכ"ו ס"ק ל"ד דף ע"ו ע"ד וסי' קכ"ט ס"ק ל"ו וס"ק מ"ד דף צ"ו ריש ע"ג וסוף ע"ד ובתשו' חיים ושלום למהרח"ף הנז"ל ח"א סי' ל"ד:

קכ"ו ס"מ נהגו לכתוב מן שמי. וכ"כ מורינו הרב מהר"מ גלאנטי בתשו' סי' קכ"ד כי כן מנהגינו ועי' תשו' חיים לעולם אה"ע סי' י"ג:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה