ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אבן העזר · סימן קכה
קכ"ה ס"ו ואם יש בו אותיות דבוקות יגרור ביניהם להפרידם. וכתב בהג"ה ויש אומרים דאין להפריד האותיות אם נוגעים וכן נוהגים ויש מקילין בשעת הדחק לתקן קודם שיחתמו העדים כשהבעל מצוה לתקן. כתב הפר"ח וז"ל ואנו גוררין אותן לכתחילה בלי שום דוחק כסברת מרן המחבר אלא שנכון ליזהר בזה לתקנו ולגרר האותיות הדבוקות קודם חתימת העדים עכ"ל. וכתב הגט פשוט סוף ס"ק כ"ח וז"ל ומנהג פשוט שראיתי לרבני הספרדים דממונים אגיטי דעבדי עובדא שיגרור הסופר דיבוק האותיות בלי ציווי הבעל שנית עכ"ל. וכתב עוד לקמן סעיף ט"ו ס"ק ס"א דמה שכתב בהג"ה שם דאם בא זבוב ומשך הדיו לא ימחוק. אזיל לשיטתו בסעיף וא"ו כנז"ל וכבר נתבאר שם דיכול לתקן ולמחוק דבקות האותיות. ומיהו אם זבוב משך הדיו של מ"ם פתוחה ועשאה סתומה או ברגל של ה"א וקו"ף ודבקן לגנן אין יכול למחוק הדבק דהו"ל חק תוכות ותקנת דבר זה כתבתי בסעיף ט' ס"ק מ"א עכ"ל:
קכ"ה ס"י נוהגין לשרטטו. כתב הג"פ ס"ק מ"ד דלדידן שנתפשט המנהג שכותבים הגט לכתחילה על הנייר שקורין פאפי"ר כדלעיל סי' קכ"ד סעיף ב' ס"ק ט"ו במקום שרטוט נתפשט המנהג לכפול הנייר שכיון שהרושם ניכר מחמת הכפל חשיב שרטוט וכו' וצריך שגומת חריץ הכפל תהיה לצד חוץ ויכתוב הגט בצד גובה הכפל כמ"ש לקמן סעיף י"ב ס"ק נ"ב. וכתב עוד בסעיף י"ב ס"ק נ"ד שיזהר שלא יכתוב ממש על הכפל אלא סמוך לו ואנחנו רגילים להזהיר לסופר ולעדים על זה ע"ש:
קכ"ה סי"ח בהג"ה ונוהגין לערות השיטות וכו' כתב הב"ח לקמן סי' ק"ל והח"מ ס"ק ל"ז דבשאר מלכיות אין נוהגין לערות וכתב הג"פ ס"ק פ"ד שראה כמה גיטין שנכתבו לפני כמה גדולים מהספרדים שלא היו כותבים כלל מעורה אך גדולים מהאשכנזים נזהרים לעשותו מעורה ע"ש ועי' מה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' כ"ד ד"ה והנה בתשו' וכו':