ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אבן העזר · סימן קיט
קי"ט ס"ו יכול לגרשה בלא דעתה. כתב מורינו הרב מהר"מ גלאנטי בתשו' סי' ס"ז דף ל"ז ריש ע"ד שבארצותינו כותבים בשטר הכתובה שלא יגרשנה כי אם ברצונה. וכ"כ מורינו הרב מהריט"ץ בתשו' סי' מ"ה ד"ה ואין לומר וכו'. וכ"כ הרב מהר"ש הלוי חתן מורינו הרב מהר"ר יונתן גלאנטי ז"ל בתשו' לב שלמה סי' ל"ד דף מ"ז ע"ד שבארץ ישראל כותבים בכתובות בזה הלשון. ושלא יגרשנה כי אם ברשותה ורצונה ורשות ורצון בית דין. וכתב שם בדף מ"ח סוף ע"ב דרבני א"י שהסכימו ותיקנו כן. דייקי בלישנייהו לכתוב ורשות ורצון בית דין. משום שאם יראה לבי"ד לצורך השעה לתת לבעלה רשות לגרשנה יוכל לגרשנה אפילו שלא ברצונה כגון אם יראה בעיניהם אפרושי מאיסורא או דנפיק חורבה אם יקיים אשתו וכמה מקרים דומים לזה ע"ש (ועי' תשו' שתי הלחם סי' כ"ח דף ל"ד ע"א) גם הרב מהרי"ד אבולעפיא מעיה"ק טבריא ת"ו בתשו' הנדפסת בחקרי לב מהדו"ב אה"ע סי' י"א וחכם אחד מרבני עיה"ק צפת ת"ו בתשו' הנדפסת בבירך משה גלאנטי סי' יו"ד דף מ"ג ע"א והרב לבושי שרד בתשו' כד המקח סי' י"ט כתבו דנהגינן לכתוב תנאי הנז"ל בכתובות. ובתשו' שעות דרבנן סי' ה' דף י"א ע"ד כתב כי כן נוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו. אך בתשו' הון יוסף סי' א' דף ב' סוף ע"ג ובקונטריס בני יוסף שבסוף תשו' כפי אהרן ח"ב סי' א' דף ב' ע"ג כתבו שאין נוהגים בירושלים ת"ו לכתוב תנאי הנז"ל בכתובות ע"ש:
קי"ט ס"ו אבל אם נשתטית וכו' מניחה ונושא אחרת כתב הגט פשוט ס"ק ל"ג משם מהרח"ש סי' ל"ג דהוא הדין אפילו נשבע בשעת נישואין שלא ישא אחרת עליה. יכול לישא אחרת. משום דהוי אונסא דלא שכיח. והוא אומדנא דמוכח דאילו אסיק אדעתיה לא היה נשבע ע"ש ועי' מזה באורך בתשו' נחפה בכסף ח"א אה"ע סי' ב' במעשה שהיה בעיה"ק ירושלים ועי' שערי רחמים ח"ב אה"ע סי' א' ב' ג':
קי"ט ס"ו אבל אם נשתטית וכו' ומאכילה ומשקה משלה ואין מחייבין אותו בשכ"ו ואינו חייב לרפאותה. וכתב בהג"ה ויש אומרים דחייב במזונותיה ורפואתה וכן פסק לעיל סי' ע' סעיף ד' וכן עיקר עכ"ל. עי' אחרונים שתירצו הסתירה באופנים שונים. והכנה"ג בהגה"ט אות מ"ח כתב דאפשר דמה שסתם בסי' זה כהרמב"ם דאינו חייב וכו' היינו משום דתנא בארץ ישראל קאי שהוא ז"ל מקום מושבו היה בארץ ישר ובכל ארץ ישראל ובכל המערב נוהגים לדון על פי הרמב"ם ז"ל ולכך סתם כוותיה אבל מה שסתם בסי' ע' כהרמ"ה והרשב"א דחייב וכו' הוא לשאר מקומות שלא קיבלו עליהם לדון כדברי הרמב"ם ז"ל שראוי לתפוס לתפוס כסברת הרמ"ה והרשב"א ז"ל עכ"ל ועי' בצדק ומשפט על חו"מ בהקדמה דף ה' ריש ע"א ומה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' ג' ועי' בתשו' חרן ז"ל אה"ע דיני נישואין סי' י"ו ובתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' ך' במעשה שהיה בארצינו בזה והובאו דבריהם בקיצור בכנה"ג אות הנז"ל ואות מ"ט וכתב עוד הכנה"ג אות נ"א וז"ל יש מי שכתב הובא דבריו במהרח"ש סי' י"ז דאין לדון כהרמב"ם מחמת השבועה שיש בכתובה ואני אומר שזה תלוי במחלוקת וכו' ע"ש ועי' בספר שבט בנימין סי' ש"א דף ק"מ ריש ע"ג ובגדי יו"ט ח"א אה"ע סי' ט':