אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן סב

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן סב

סימן נז

ס"ב ס"א צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם נישואין וכו'. עי' באה"ט סק"א ופת"ש סק"א ועי' מה שכתבתי לעיל סי' נ"ה סעיף א' ד"ה הארוסה וכו' עד שיביא אותה וכו':

ס"ב ס"א (ונמצא מברך שבע ברכות. כתוב ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים פי' כ"ח וז"ל בני בבל מברכין את החתן שבע ברכות ובני ארץ ישראל שלשה ברכות עכ"ל. ונראה דצ"ל ובני א"י ששה ברכות. מדמצינו בכתובות דף ח' ע"א ובריש מסכת כלה רבתי דלוי איקלע לבי רבי בהילולא דר"ש בריה ולא בירך ברכת יוצר האדם ע"ש. ולוי ורבי בארץ ישראל היו דרים):

ס"ב ס"ו כתב הרב בית עובד בדיני ברכת חתנים אות כ"ב שבארץ ישראל ת"ו נוהגין לברך ברכת אשר ברא כל שבעה אפילו אין מזמנין אחרים אלא אוכל עם בני ביתו בלבד. עוד כתב שם אות י"ג דנוהגין בארץ ישראל ת"ו שלא לברך שבע ברכות אלא דוקא בדאיכא שנים לפנים חדשות (עי' שיטה מקובצת כתובות דף ז' ע"ב ד"ה והוא שבאו ס"ת וכו' ובתש', מהר"י הלוי אתי הט"ז עי ל"ז) ואפילו שאין מרבים בשבילם (עי' ח"מ ס"ק י"א ולקמן סעיף ח' ס"ק י"ג וב"ש שה ס"ק יו"ד ופרי האדמה ח"א, ע"ב מהלכות ברכות הלכה יו"ד)

ס"ב ס"ח כתב הטור וז"ל ויש מקומות שנוהגין שהקהל הולכים עם החתן מביהכ"נ לביתו ביום שבת שחרית אחר התפילה ומברכים שם שבעה ברכות. ויראה שאינו מנהג טוב וכו' עכ"ל ועי' ב"י וב"ח ופרישה שם ובתשו' מצרף לכסף בחלק אלף כסף או"ח סי' ה'. וכתב הרב השומר אמת סי' י"ח אות ג' דף ל"ו וסי' ל"ד אות כ"ח דף ע"ב כי פה עיה"ק צפת ת"ו נהגו כמנהג הנז"ל. והרב מהר"ן אזולאי ז"ל אב"ד דעיה"ק הנז"ל לא הוה ניחא ליה ע"ש. ובזמנינו נתבטל המנהג:

ס"ב ס"ט יש אומרים שאין לומר שבע ברכות על כוס בהמ"ז אלא מביא כוס אחר ואומר עליו ז"ב וחוזר ולוקח כוס של בהמ"ז ואומר עליו בפה"ג ויש אומרים שאין צריך אלא על כוס של בהמ"ז מברך ז"ב וכן פשט המנהג. כתב הגאון חיד"א ז"ל בתשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ה אות ב' דנוהגים בארץ ישראל ת"ו ובארץ מצרים להצריך כוס אחר לשבע ברכות כסברא הראשונה ע"ש. ונראה לענ"ד כי מה שכתב מרן ז"ל כי פשט המנהג כסברא האחרונה נמשך אחר לשון הטור שכתב שבמדינות ספרד נוהגים כן. והגם דבארץ ישראל ומצרים נהגו כסברא הראשונה. כתב מרן ז"ל מנהג ספרד דאינהו רובא עי' מה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' וא"ו. ומ"מ הביא סברא הראשונה ג"כ להודיעני דבמקומות שנהגו להצריך כוס אחר יש להם על מי לסמוך עי' מה שכתבתי בקונטריס הנז"ל סוף סי' ז' וכתב בחיים שאל ח"א סי' מ"ד כי כי נוהגים בארץ ישראל ומצרים. דדוקא כשמברכים שבע ברכות מביאים שני כוסות. אבל בסעודה שאין מברכים בה אלא ברכת אשר ברא נוהגים לברך אותה על כוס בהמ"ז ועל הרוב נוהגים לברך בפה"ג בתחילה וברכת אשר ברא אח"כ סמוך לשתיה. והיינו טעמא כי ברכת אשר ברא דנוהגת תדיר אף דליכא פנים חדשות ואף דליכא עשרה. חשבינן לה לבהמ"ז כדבר אחר ומשו"ה מברכין אותה על כוס בהמ"ז וא"כ צריך לברך בתחילה בפה"ג ואח"כ אשר ברא כמו יקנה"ז כיון דסברינן דחדא מלתא היא. וכתב שם סי' ע"ד אות י"ג ובתשובותיו יוסף אומץ ריש סי' מ"ז דגם לפי מנהגינו שמברכים שבע ברכות על שני כוסות. מ"מ בליל פסח יברך שבע ברכות על כוס בהמ"ז ויברך בפה"ג בתחילה וששה ברכות אח"כ. ע"ש. ועי' תשו' כפי אהרן ח"ב או"ח סי' ז':

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה