ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אבן העזר · סימן יז
י"ז ס"י בשדה או בבור או בחורבה וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:
י"ז סי"ד בהג"ה וכן אם אמר פלוני מת במסיח לפי תומו אעפ"י שלא אמר דברים אחרים מיקרי שפיר מסיח לפי תומו ויש מחמירים כתב הח"מ ס"ק כ"ו והב"ש ס"ק ל"ח משם מרן ז"ל בב"י שבכל בתי דינים שהיו בשאלוניק בימי איתני גאוני עולם שהיו בה פשט המנהג להתיר. וכתב עוד מרן ז"ל בב"י שאמר לו מורינו הרה"ג מהר"י בי רב ז"ל שהוא מורה להתיר בפשיטות. וכן כתב מרן ז"ל בתשו' אה"ע דיני גוי מסל"ת סי' ג' וכן הורה הוא ז"ל. וכן פסק מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' מ"ט ומורינו הרב מהרימ"ט ח"א סי' נ"ב וח"ב אה"ע סי' כ"ד ול"ג ול"ו. וכן הסכימו הסכימו רבותינו מהר"מ גלאנטי ומהריט"ץ ומהרש"ט עטיאה ומהר"א גבריאל במעשה שהיה פה עיה"ק צפת ת"ו כמ"ש בתשו' מהרמ"ג סי' נ"ב ומהריט"ץ סי' קמ"ד. וכן מסקנת גאון ירושלים הרב מהר"מ בן חביב בספר עזרת נשים ס"ק צ"ב וס"ק צ"ט ומורינו הרב סמא דחיי אה"ע סי' א' דף ס"ט סוף ע"ב:
י"ו סי"ז יצא עכו"ם וישראל מעמנו למקום אחר ובא העכו"ם ואמר איש שיצא מכאן עמי מת משיאין את אשתו אעפ"י שאין העכו"ם יודע אותו האיש ויש אומרים שצריך שיאמר קברתיו. עי' ב"י כי דעת היש אומרים היא דעת הרמב"ם. וכתב היד אהרן במהדו"ק הגה"ט אות רל"ב כי דעת מרן מהר"י קארו ז"ל נראה דמסכים להקל וכמו שנראה מדבריו בתשו' אה"ע דיני גוי מסל"ת סי' ח' וכן נראה הסכמתו בש"ע מדכתב בלשון סתם ויש אומרים. ובודאי דהלכה כסתם ומה שנראה מדבריו בתשו' הנז"ל סי' י"א שחושש לסברת הרמב"ם היינו מפני שנדונו היה באדמת הקודש צפת תוב"ב וראה לחוש לסברת הרמב"ם דמאריה דאתרא הוא (עי' מה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' ב') וכ"כ מהר"מ גלאנטי בתשו' סי' ס"ה (בנדון שהיה פה צפת ת"ו) דנקטינן כהרמב"ם דמאריה דאתרא הוא וכמ"ש הכנה"ג בהגה"ט אות קנ"ה והנה הרב מהר"א זאבי ז"ל בתשו' הנדפסת בזרע אברהם אה"ע סוף סי' ד' (וסוף סי' וא'ו) כתב דאעפ"י שמפשט דברי מרן ז"ל נראה דלאו סברא יחידית היא מ"מ מאחר שראינו בפסקיו בש"ע שסתם דלא בעינן קברתיו הכי נקטינן ותמוהים דבריו דהרי מרן ז"ל איהו גופיה דלא ס"ל כהרמב"ם בין בש"ע בין בתשובותיו ואפילו הכי חייש לסברת הרמב"ם כיין דאתריה דמר הוא ואיך הוא ז"ל (בנדונו שהיה בעיה"ק ירושלים ת"ו) לא חש לזה (עי' מה שכתבתי כקונטריס הכללים סי' ג') ועי' מה שכתב גאון ירושלים הרב מהר"מ בן חביב בספרו עזרת נשים ס"ק צ"ו ובתשובתו לעיה"ק צפת ת"ו הנדפסת בגינת ורדים אה"ע כלל ג' סי' א', ועי' בתשו' רבני ארץ ישראל האחרונים שנדפסו בספר רוח חיים אה"ע סי' י"ז אות ל"ח דף כ"ב כ"ג ובספר ויקרא אברהם אה"ע סי' ה' חקירה ד' ומה שכתב הרה"ג מהר"ר רפאל מאמאן ז"ל אב"ד דעיה"ק צפת ת"ו בספרו מרפא לנפש על עיגונא דף ל"ג:
י"ז סכ"ו אא"כ מצאוהו תוך נ' ימים וכו' כצ"ל:
י"ו סל"ז או על פי עצמה ובאו וכו' כצ"ל:
י"ז סל"ח ויש אומרים שאם אשה אחרת היא שאמרה וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז. ובזה אתי שפיר גם לדעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א שהובא בח"מ ס"ק ע"ה וב"ש ס"ק קכ"א:
י"ז סל"ט בהג"ה והב"ד צריכים להיות שלשה וכו' עי' ח"מ וב"ש לענין קבלת העדות. ועי' תשו' הרדב"ז החדשות ח"ב סי' תרנ"ז הובא בברכי יוסף חו"מ סי' ג' סוף אות ג':
י"ו ס"מ וב' נשים אומרות מת וכן אם אמרו עשר נשים לא מת ואחד עשר נשים אומרות מת הרי זו תנשא וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז: