ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן תא
ת"א ס"ד ואין מברין בו אלא קרוביו של מת וכו' כתב המזבח אדמה או"ח סי' תקמ"ז סעיף ח' דף ח' ריש ע"א שנוהגים בירושלים ת"ו שלא להברות בחוה"מ רק על אב ואם אבל על שאר מתים אין מברין רק אחר עבור המועד. והובא בתשו' כפי אהרן ח"ב יו"ד סוף סי' י"ז וכתב הכפ"א דאפשר שהוא מנהג קדום לקבלת היראות מרן ז"ל על פי הפוסקים שהובא בבית יוסף ע"ש ועי' מה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' ה':
ת"א ה"ו אומרים על המת צידוק הדין וקדיש כדרכן (וכ"ש בר"ח וכמ"ש באו"ח סי' ת"ך). וכתב מור"ם בהג"ה ויש חולקין שלא לומר צידוק הדין במועד וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צ"ה בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון. וכתב השולחן גבוה ס"ק י"ז דנוהגים כדברי מור"ם ע"ש. וכתב הטור וז"ל ובחילוף מנהגים שבין בני בבל ובני ארץ ישראל כתוב שלדברי שניהם אין אומרים צידוק הדין בחוה"מ עכ"ל. ובתשו' הגאונים שערי צדק ח"ג שער ד' סי' י"א כתוב וז"ל אנשי מזרח אין פותחין לפני המת במועד ובני ארץ ישראל פותחין לפניו עכ"ל גם ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילופי מנהגים סי' י"ב כתוב וז"ל בני ארץ ישראל פותחין לפני המת במועד ובני בבל אין פותחין עכ"ל. ונראה מדברי הרמב"ן שהובא בב"י ובש"ע לעיל סי' של"ט סעיף א' דלשון פותחין נאמר על צידוק הדין וצ"ע: