ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה
אמר המחבר טרם בואי לכתוב בעזה"י על סדר חלק יו"ד. ראיתי כי טוב להעתיק ספר זכרון לבני ישראל להרה"ג מהר"ר אברהם מזרחי ז"ל שוחט מובהק דעיה"ק ירושלים ת"ז זקינם של הנרות המזרחיים גאוני ירושלים המה הרבנים מהר"ר משה מזרחי ז"ל בעל תשו' אדמת קודש ומהר"ר מאיר מזרחי ז"ל בעל תשו' פרי הארץ. והספר הזה כבר נדפס באמשטרדם שנת תע"ח בסוף ספר ימין משה ע"י הרב מהר"ר חיים משה קאריגאל ז"ל ש"ץ דעיה"ק ירושלים ת"ו בצירוף הגהותיו מוקפות בחצאי לבנה. ונדפס פעם שנית בעיר האג שנת תקל"ח בסוף ספר באר מים חיים להרב מהר"ר חיים אברהם ישראל זאבי ז"ל מעיה"ק חברון ת"ו. ופעם שלישית בעיר ליוורנו שנת תרכ"ז בסוף ספר זבחי תרועה להרב מהר"ר שלמה זרקא ז"ל מעיר ווהאראן יע"א:
השוחט צריך לידע תשעה דברים הכוללים דיני השחיטה. ובדיקת הסכין, וכסוי הדם. ובמה יכסה. וסימניך בח"ם מש"ה מל"ך. ב' באיזה דבר ישחוט. (באיזה דבר יכסה). ח' חמשה דברים המפסידים השחיטה. מ' מקום השחיטה. מ' מתי ישחוט. ש' שיעור שחיטה. ה' היכן ישחוט. מ' מי ישחוט. ל' לאיזה דבר ישחוט. (לאיזה דם יכסה). ך' כיצד ישחוט. נוסחא אחרינא וסי' מל"ב מש"ך הד"ם ופי' מ' מי ישחוט. ל' לאיזה דבר ישחוט. (לאיזה דם יכסה). ב' באיזה דבר ישחוט. (כאיזה דבר יכסה). מ' מקום השחיטה. ש' שיעור השחיטה. ך' כיצד ישחוט. ה' היכן ישחוט. ד' דברים המפסידים השחיטה. מ' מתי ישחוט וזה ביאירן:
א מי ישחוט ישראל ולא נכרי ומשומד ומין ומחלל שבת חרש שוטה וקטן. ב לאיזה דבר ישחוט. בהמה וחיה ועוף. ולא דגים וחגבים ושליל. וג' אסורים אפילו בשחיטה והם. המסוכנת. ואותו ואת בנו ביום אחד. ואפרוח בעודו בקליפתו. (לאיזה דם יכסה. לדם חיה ועוף וכוי הוא ספק). ג באיזה דבר ישחוט. בסכין חדה ולא יהיה בה פגימה כלל. (באיזה דבר יכסה. בעפר ואפר ובכל דבר שנקרא אפר. ושהזרעים הזורעין בהם מצמיחים) ד מקום השחיטה. באמצע הצואר בשני הסימנים. ה שיעור השחיטה. השני סימנים שהם הקנה והושט או רובן של שנים בבהמה. או רוב של אחד בעוף. ו כיצד ישחוט. בהולכה והובאה אפי' שהוליך והביא כל היום כולו. ז היכן ישחוט. בכל מקום ולא לתוך ימים ונהרות ולא בכלי שיש בו מים. ולא בכלים ריקים ולא לתוך הגומא. ח דברים המפסידים השחיטה. והם חמשה ואלו הם. שהייה. דרסה. חלדה. הגרמה עיקור. ט מתי ישחוט. בכל זמן חוץ משבת ויום הכפורים. ובלילה עם נר אחד יאיר (ולא לאור הלבנה הרדב"ז) ולא ביום במקום אפל. והם הלכה למשה מסיני. דתניא רבי אומר וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן לך ה' כאשר צויתך. מלמד שנצטווה משה בע"פ הלכות שחיטה ובדיקה. כאשר צויתך בגימטריא רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה. כאש"ר נוטריקון למפרע רובו של אחד ככולו:
ששה נבילות מחיים וסימנם ימ"ק גג"ו ופירושם י' שניטלה וחללה עתה. מ' מפרקת שנשברה ורוב בשר עמה. ק' קרועה מגבה כדג. ב' גרגרת שנפסקה ברובה. ג' גסטרא שנחתכה מחצים לשתי גופות. ו' ושט שניקב במשהו. אבל תורבץ הושט שניקב אינו נבלה אלא טריפה. ונפקא מינה דנבילה מטמאה במגע ובמשא מה שאין כן בטריפה שאינה מטמאה במגע ובמשא. ודע כי פסוקת הגרגרת ונקובת הושט אינן מטמאות מחיים אלא עד שתמות:
כיצד כיצד נכנס המאכל בבהמה ובעוף. בבהמה נכנס תחילה המאכל בתורבץ הושט דהיינו בית הבליעה ומתורבץ הושט לושט. ומושט לכרם. ומכרם לבית הכוסות. ומבית הכוסות למסס ומהמסס לקיבה. ומהקיבה למעי הארוך. וממעי הארוך למעי העבה. וממעי העבה להדרא דכנתא. ומהדרא דכנתא לחלחולת ומהחלחולת יוצא לחוץ:
ובעוף המאכל נכנס תחילה לתורבץ הושט דהיינו בית הבליעה. ומתורבץ הושט לושט. ומושט לזפק. ומזפק למעי אחד קטן. ומאותו המעי נכנס לקרקבן. ומהקרקבן נכנס למעי אחד ארוך. והוא בסבוב ומגיע לזנב. וממנו יוצא הרעי לחוץ:
הטרפיות שיש בבהמה יש בעוף. יתירה הבהמה על העוף שלשה מיני טריפות והם. הטחול שניקב בצד העב טריפה. ובעוף אין הנקב פוסל בו וכשרה. והכוליא וכל החילוקים המטריפין את הבהמה. בעוף כשרה. ובני מעיים שנמצאו יתרים בבהמה טריפה. ובעוף כשרה. ויתר העוף על הבהמה שאם נפל לאור ונחמרו בני מעיים טריפה. ובבהמה כשרה. ואם נשבר אחד מצלעותיו טריפה. ובבהמה כשרה עד שיהיו רובם. ואם נפסק רובו של גיד אחד מצומת הגידים טריפה ובבהמה עד רובם של כל אחד ואחד:
הלכות טריפות
א דיני הגולגולת ובו ג' סעיפים
א נתרוצץ רוב עצם גולגולתה בין ברוב גבהה בין ברוב היקפה טריפה:
ב נפחתה וחסר ממנה כסלע טרפה:
ב ניקבה נקבים שיש בהם חסרון כסלע טרפה. ובעוף המים. פירוש ששטים על פני המים. כגון אווזות ובר אווזות הנקראים בלשון ערבי באט"א. בנקב כל שהוא טרפה:
ב דיני קרום המוח ובו ב' סעיפים
א ניקב קרום אחד משני הקרומות נקב מפולש טרפה:
ב נמצא תולעת בקרום של מוח אעפ"י שהמוח קיים טרפה. ואפילו שאין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם טרפה:
ב דיני המוח ובו ה' סעיפים
א נרקב המוח או נתמעך ואין הקרום קיים טריפה:
ב נשפך כמים או כדונג אעפ"י שהקרום קיים טריפה:
נמצאו (תולעים או) מים מגולים לקרום טרפה:
ד נמצאת שלפוחית של מים מגולה לקרום טרפה:
ה נמצאת שלפוחית של מים מונחת בין הקרום והגולגולת טרפה:
דדיני דיני חוט השדרה ובו ג' סעיפים
א נפסק רוב היקף עור החופה את מוח השדרה טרפה:
ב נשפך כמים או כדונג או הומרך וכשמעמידו בידו שוחה המעט שחוץ לידו טריפה:
ג נמצא עב וכבד וכשמעמידים אותו אינו יכול לעמוד מפני כובדו טרפה:
ה דיני הלחי ובו ב' סעיפים
א ניטל לחי התחתון. ואינו יכול לחיות על ידי המראה והלעטה טרפה:
ב ניטל לחי העליון ואף על פי שיכול לחיות על ידי המראה והלעטה טרפה:
ו דיני הושט וכו ז' סעיפים
א ושט או תורבץ הושט שניקב נקב מפולש טרפה:
ב ניקבו שני עורותיו זה שלא כנגד זה מרוח אחת טרפה:
ג נתחלפו עורותיו דהיינו שנמצא החיצון לבן והפנימי אדום טרפה:
ד נמצאו שני עורותיו לבנים או אדומים טרפה:
ה נמצא לו שני ושטים טרפה:
ונמצא קוץ תחוב בעור של אחד מהם לבד אעפ"י שאינו מפולש טרפה:
ז נפרד הושט מהקנה ונתדלדלו ברוב שיעור ארכן טרפה:
דיני הזפק ובו ג' סעיפים
א ניקב גנו של זפק נקב מפולש טרפה:
ב ניטל הזפק טרפה:
ג ניקב המעי שבין הזפק לקרקבן טרפה:
ח דיני הגרגרת ובו ח' סעיפים
א נפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה או למעלה טריפה:
ב ניקבה נקב שיש בחסרון כאיסר טריפה. ניטלה ממנה רצועה לאורכה וכד מעגלת לה הוייא ברוב רוחב חלל הקנה בעוף. וכאיסר בבהמה טרפה:
ניקבה נקבים דקים זה אצל זה שיש בהם חסרון כאיסר בנקבים עם השלם שביניהם טריפה. ובעוף ברוב רוחב חלל הקנה טריפה. ואם ניקבה נקבים שאין בהם חסרון שיעור רוב חלל הקנה של בהמה טריפה. אם נפחתה כמו דלת והפחת תלוי ועומד והפחת גדול כדי שיכנס ויצא איסר דהיינו יותר מאיסר טריפה:
ה ניקב נקב מפולש משני צדדיה שיעור שיכנס שם עובי איסר טריפה:
ו נסדקה כולה כולה לארכה טריפה:
ז ניקבה למטה ממקום הראוי לשחיטה נקב כל שהוא טריפה:
ח נמצא לו שני קנים טריפה:
ט הריאה טריפותיה י"ח הן. וסימנם רנ"ן יח"ס מסל"ע ח"ם. יצ"א נח"ש:
ופי' ר' ריאה שניקבה טרפה. נ' ניקב אחד מסמפוני הריאה אפילו לחבירו. ן' נימוק אחד מסמפוני הריאה. י' האונות במנינם על גבה. ח' חלפו האונות שנמצאו תרי מימינא ותלתא משמאלא. ס' סרוכות האונות שלא כסדרן. מ' מסמסה הריאה כגון שהיא שלימה וכשתולין אותה נופלת חתיכות חתיכות. ס' סרוחים פי' נמצאו בה אבעבועות מלאות מים סרוחים. ל' ליחה סרוחה שנמצאת באבעבועות. ע' עכורין פי' שנמצאו מים עכורין באבעבועות. ח' חסרה פי' חסרה הריאה או אונא מהאונות כגון שנמצאת אחת בשמאל או שתים בימין ואין שם וורדא להשלים. מ' מקצתה פי' חסר מקנת הריאה מגופה אפילו שלא ניקבה. יבשה פי' שיבש מן הריאה אפילו כל שהוא עד שיפרך בצפורן. צ' צמקה פי' שנפתדה הבהמה בידי אדם וצמקה הריאה. א' אטום פי' נמצא בה מקום אטום שאינו עולה בנפיחה ואינו מחמת מוגלא. נ' נפוחה פי' שנמצאת הריאה נפוחה כעין חריות של דקל. ח' חתוך פי' שנמצאת הריאה כולה כשתי ערוגות ואין לה חתוך אזנים. ש' שינוי מראה פי' ריאה שנשתנה מראיתה למראה האסור כל שהוא טריפה:
דיני הריאה בכולל ובו ע' סעיפים. ואלו פרטיהן
דיני הנקב ה' סעיפים
א הריאה יש לה שני קרומים ניקבו זה כנגד זה נקב מפולש טריפה:
ב ניקבה ועלה בו קרום וסתמו טריפה:
ג ריאה שנמצאת נקובה והנקב עגול טריפה. וכן אם הדבר ספק אם קודם שחיטה ניקב או לאחר שחיטה. מקיפין לו נקב אחר אם אינן דומים טריפה וכן אם נמצא הנקב פתוח או שחור או אדום טריפה:
ד נמצאו תולעים שנקבוה סביב הנקב שחור או אדום ואפי' אינו אדום רק הצלעות שכנגד הנקב טריפה. ה ניקב סמפון מסמפוני הריאה לחבירו. או לבשר הריאה והבשר רע. כגון שנשפכה כקיתון של מים ואפילו שלא נימוחו סמפוניה. וכן אם נמצא הקרום נקוב אעפ"י שלא נימוחו סמפוניה או שנמצא מחט או קוץ בתוך הנקב או בין הנקב לבשר הריאה טריפה:
דיני החסיר ובו ד' סעיפים
א נחסרו האונות ממנינם שחסרה א' מהימין ולא יש וורדא להשלים. או א' מהשמאל טריפה. וכן אם חסרה אונא מצד שמאל ויש וורדא בצד שמאל אינה משלמת למנין האונות. וכן אם חסרו שתי אונות מצד ימין ויש שתי וורדות אינם משלימות וטריפה:
ב אונא פחותה מטרפא דאסא אחר שנפחוה טרפה:
ג ריאה שאין לה חיתוכא דאוני. ואין סדק כמראה הפרש ביניהם כטרפא דאסא בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן. ואפילו בגדיים וטלאים טריפה:
ד חסר מגוף הריאה אעפ"י שלא ניקבה והחסרון ככף כפופה כזה כ בין שנראה החסרון מבחוץ כשיעור הנחת גודל. או מבפנים כדי שיעור רביעית שהוא ביצה ומחצה טריפה:
דיני היתר ובו ב' סעיפים
א אונא יתירה על גבה כטרפא דאסא אחר שנפחוה טריפה:
ב אונא יתירה על גבה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה נופלת לתוך הגומא ואינה שוה לשאר הריאה אעפ"י שהיתרון הנשאר לחוץ הוא פחות מטרפא דאסא טריפה:
דיני החליף ובו סעיף אחד
א נתחלפו האונות דהיינו תרי מימינא. ותלתא משמאלא טריפה:
דיני השינוי במשמוש ובו ט' סעיפים
א ריאה שקשה כעץ במשמושה. או אם קלה כעץ טריפה:
ב ריאה שיבשה אפילו מקצתה עד שנפרכת בצפורן. או אם משרטט בצפורן על בשר הריאה נראה השרטוט בתוכה חקרי יבש וטריפה:
ג צמקה כולה מפחד בני אדם שהפחידוה. טריפה:
ד ריאה שנשפכה כקיתון של מים ונימוחו סמפוניה ואפילו סמפון אחד או שמיחוי המים סרוחים או עכורין טריפה:
ה ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל טריפה ו ריאה שנמצאת עליה כמו חלב והוא בשר בלוי וקלף הבשר מעליה ונמצאת נקובה טריפה. נגלד קרום העליון אעפ"י שמן הדין כשרה בבדיקת מים ולא בצבצה. בכאן נוהגים להטריף אעפ"י שלא נמצא לא בועא כשרה ולא סירכא תלויה ולא תולעים על מקום שנגלד. ז מחט שנמצא בריאה אפילו היא שלימה ועולה בנפיחה טריפה וכ"ש אם נמצא נמצא אחר שנחתכה טריפה:
ח ריחה שנמצא מקום אטום שאין הרוח נכנס בו וקרע הקרום לבד סמוך למקום האטום ולא נמצא בו ליחה ובדק ברוק או תבן או נוצה ולא נתנדנד טריפה:
ט ריאה כפולה שאינה מתחילת ברייתה דהיינו שיש חלל תחתיה טריפה:
דיני שינוי מראה ובו ג' סעיפים
א ריאה שהיא שחורה כקורט דיו יבש טרפה. וסי' אל תראוני שאני שחרחורת:
ב ריאה שהיא כמראה בשר. או ירוקה כמראה חלמון ביצה. או ירוקה ככרכום. או כמראה כשותא שהוא כמראה שומשמין או לבנה כבקעת. או כעין חריות של דקל. או לבנה כלובן ביצה אחר שנתבשלה טרפה. וסי' למראות הטרפות הוא בכ"ל ד"ם לא תאכלו. ב' פי' ביעתא שנשתנה מראיתה לחלבון ביצה אחר שנתבשלה והוא מראה לבן. או למראה חלמון ביצה בין מבושלת בין שאינה מבושלת והוא מראה ירוק. כ' כשותא פי' הערוך כעין שיש על הקשואין הקטנים כמו וילייוד"ו בלע"ז והוא לא ירוק כחציר ולא אמאריליי"ו בלע"ז ככרכום. והרשב"ם פי' דהיינו כעין מראה שומשמין. ל' לבשרא דהיינו למראה בשר. ד' דיותא דהיינו קורט דיו יבש והוא שחור. מ' מוריקא דהיינו כרכום:
ג ריאה שנתמסמסה דהיינו כשתולין אותה תפול חתיכות חתיכות טריפה:
דיני שינוי בקול ובו סעיף א
א ריאה שנשמע בה קול הברה אעפ"י שמן הדין כשרה בבדיקת רוק או תבן ולא נתנדנד או מים ולא בצבץ. בכאן נוהגין להטריף:
דיני הבועות ובו ה' סעיפים
א ריאה שנמצאו בה אבעבועות מליאות מים סרוחים או עכורים או ליחה סרוחה אפי' אינן סמוכות זו לזו דהיינו שיש ביניהם כמלוא שני חוטי שער של בשר טריפה. ואפילו מליאות מים זכים וצלולים ומתוקים והם סמוכות שאין ביניהם כמלוא שני חוטי שער של בשר טרפה. וסי' לבועות הטרפות סל"ע המחלקות. ס' סרוחים. ל' ליחה סרוחה. ע' עכורים:
ב בועה שניכרת מעבר לעבר והיא אחת כגון שניקבה מצד אחד ונשפכה כולה דרך אותו נקב וקיימא במקום סמפונות דהיינו שני אצבעות מן השיפול בדקה. וד' בגסה טריפה ג בועה בשיפולי אונא או אומא ואין חוט בשר מקיף אחר שנפחוה טריפה. ד בועה כשרה שנמצא בה נקב אעפ"י שהדבר ספק אם קודם שחיטה ניקב או לאחר שחיטה ניקב טרפה:
ה בועא וטינר זה כנגד זה בין שתי אונות טריפה:
דיני בועה וסירכא ובו סעיף אחד
א סירכא תלויה יוצאת מן הבועא טריפה ואפי' מבועא כשרה. וכ"ש אם סרוכה למקום אחר. וכן סירכא תלויה מן הבועא שבגב האונות אפי' אם נסרכה כולה לבשר שבדופן. אם היא בועא גדולה כאגוז או יותר טרפה:
דיני הסרכות ובו ט"ל סעיפים
א ריאה שכולה דבוקה לדופן אעפ"י שאין בה פילוש טרפה:
ב אומא סרוכא לדופן ואין מכה בדופן טרפה:
ג אומא סרוכא למכה שיש בדופן ולטרפש ורוב הסירכא בטרפש טרפה:
ד אומא סרוכה למכה שבדופן וחוצה לה אם רוב הסירכה מחוץ למכה טרפה:
ה אומא או אונא סרוכה למכה שבדופן והיא כעין נגע או שנשבר העצם ונתרפא אע"פ שמן הדין כשרה. בכאן נוהגים להטריף בבהמת גוי. אבל אם סרוכה למקום אחר חוץ מהדופן אעפ"י שיש בו מכה טרפה:
ו האומא והאונא שנדבקו יחד ומאמצע הדיבוק יוצאת סרכא וזו היא הנקראת סירכא כפולה ונסרכה לדופן שכנגדה בבשר ובעצם ורובה בעצם. וכ"ש כולה. או לדופן שכנגד האומא טרפה. ואם זאת הסירכא אינה יוצאת מאמצעית הדבוק בשוה. אלא נוטה לצד האונא ונסרכה לדופן שכנגד האומא טרפה. וה"ה אם נוטה הסירכא לצד האומא ונסרכה לדופן שכנגדה ואפי' לדופן שכנגד האונות טרפה:
ז נסרכה מגג ערוגה זו לגג ערוגה זו טרפה:
ח אומא או אונא סרוכה לגרגרת טרפה:
ט סרוכה לחזה טרפה:
י סרוכה לשמנונית הלב טרפה. יא סרוכה לכיס הלב טרפה יב סרוכה לטרפש הלב טרפה:
יג סרוכה לטרפש הוורדא שהוא סוף טרפש הלב טרפה:
יד סרוכה לקנה הלב טרפה:
טו סרוכה לשמנונית הסמפונות טרפה. טז סרוכה לסמפון היורד בין שתי הערוגות טרפה יז סרוכה לטרפש הכבד טרפה:
יח סרוכה לכבד טרפה:
יט סרוכה לאל מעד"א טרפה. כ סרוכה לרחם טרפה:
כא אומא או אונא שנסרכה מינה ובה וכשנופחין הריאה הבשר שתחתיה מקמי טרפה:
כב גב האונות ושכנגדם עד הערוגה. שנסרכה לדופן שכנגדה בבשר אעפ"י שמן הדין כשרה. בבהמה גוי כאן נוהגים להטריף:
כג גב האונות ושנגדם עד עד הערוגה שנסרכה לדופן שבצד האומה אפילו לבשר טרפה:
כד סירכא עקומה והיא היוצאת משיפולי אונא ומתפשטת על גב האונא. ונסרכה לדופן שכנגדה בבשר. אם רוב הסרכא היא בשיפולי טרפה:
כה גב האונות ושכנגדם שנסרכה לדופן שכנגדם בעצם לבדו או לבשר ולעצם ורוב הסירכא לעצם טרפה:
כו גב האונות ושכנגדם עד הערוגה שנסרכה לחזה טרפה:
כז תרתי אוני דסריכן מגבן לדופן וראשי הסרכות דבוקין זה בזה בדופן ואין ניכר שם ראשי הסרכות טרפה. דאמרינן סרכה היא שעלתה מגב האונא לגב האונא ואח"כ נדבקה לדופן:
כח תרתי אוני דבוקות זו בזו ומאמצע הדיבוק יוצאת סרכה הנקראת סרכה כפולה ונסרכה לאונא אחרת הויא לה שלא כסדרן וטרפה. וכן אם הסרכה כפולה אינה יוצאת מאמצע הדיבוק בשוה אלא נוטה לצד אחד ונסרכה לאונא שכנגדה. הויא שלא כסדרן וטרפה:
כט גב האונא שנסרכה לחזה ולדופן ורוב הסרכה בחזה טרפה:
ל גב אונא וגב אימא שנסרכו בסירכא אחת לדופן ורוב הסרכא מגב האומא טרפה:
לא אונא סרוכה לחבירתה או לאומא מגב לגב טרפה:
לב סרוכה מחיתוך לגב טרפה וה"ה מגב לחידוד או מגב לשיפול טרפה:
לג סרוכה משיפול לשיפול טרפה:
לד סרוכה משיפול לחיחוך טרפה:
לה סרוכה מחידוד לחידוד טרפה:
לו סרוכה מחידוד לחיתוך טרפה וה"ה מחידוד לשיפול טרפה:
לז סרוכה מחיתוך לחיתוך ותחת הסירכא בועא טרפה. וכן אם נפחוה ומפקא זיקא טרפה:
לח סירכה מקמא טרפה, וכן אם סרוכה מקמא לדופן שכנגד האונא אפילו לבשר טרפה:
טל וורדא לכל מקים שתסרך טרפה. וסי' ולכל אשר תפנה תרשיע:
ודיני הלב ובו ט' סעיפים
א ניקב אפילו לחלל אחד בלבד אעפ"י ששומן טרפש הלב סיתמו טרפה:
ב ניקב בקוץ או במחט אפילו לא הגיע לחללו טרפה:
ג נמצא מחט בלב אעפ"י שאינו ניכר מבחוץ וה"ה אם נמצא בטרפשו טרפה:
ד ניקב מזרק גדול לחללו טרפה:
ה ניקב קנה היורד בין שתי הערוגות לחללו טרפה:
ו ניטל הלב טרפה ז שומן הלב שהיה דבוק בלב והפרידו בסכין ונמצא בעובי הלב או בחללו קורט דם. או נצר הדם בעובי הבשר טרפה:
ח נמצאו שני לבבות טרפה:
ט לב העוף שנמצא ירוק ככרתי טרפה:
(יג) יא דיני הכבד ובו י"א סעיפים
א ניטל הכבד ולא נשתייר כזית שלם במקום חיותו וכזית שלם במקום מרה טרפה:
ב יבש הכבד עד שנפרך בצפורן ולא נשתייר כזית שלם ברי במקום חיותו וכזית שלם ברי במקום מרה טרפה:
ג נמצא מחט כגרעין של תמרה בכבד וצד העב שלו לצד חלל הבהמה. וכ"ש אם נמצא מחט דקה או קוץ אעפ"י שצד הדק שלו לצד חלל הבהמה טרפה:
ד ניקב טרפש הכבד נקב מפולש טרפה ה נמצא מחט בטרפש הכבד טרפה ו נמצאו בה שני כבדים טרפה ז יבשו שני הזיתים דהיינו כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו. אעפ"י שכל הכבד קיים טרפה:
ח נימוק הכבד שנתמסמס והיה לדם אעפ"י שנשתייר כזית במקום חיותו וכזית במקום המרה שלא נימוק טרפה:
ט כבד שקשה כאבן כולו גם השני זיתים טרפה י ניקב הכבד כנגד נקב המרה טרפה יא עוף בייתי שאין במינו מדברי שהוריק הכבד שלו ככרתי בראש הדק. וכלפי פנים. או כנגד מקום המרה או כנגד כל מקום חיותו טרפה:
יב דיני המרה ובו ה' סעיפים
א ניקבה המרה שלא כנגד הכבד טרפה:
ב חסרה וקרעו הכבד שתי וערב ואין בו טעם מר. או צלאו ואין בו טעם מר טרפה ג נמצאו שתי מרות גמורות שאין שופכות זו לזו טרפה:
ד מרה הניכרת מעבר הכבד לעבר אחר ולא שפכי אהדדי טרפה:
ה נמצא בה גרעין של זית וכ"ש מחט או קוץ טרפה:
וג דיני הטחול ובו ג' סעיפים
א ניקב בראש העב שלו נקב מפולש טרפה:
ב נקרע הטחול בראש העב שלו דינו כניקב וטרפה:
נימוק או לקה בשינוי בשר. או נרקב בראש העב שלו דינו כניקב וטרפה:
יד דיני הכוליא ובו ח' סעיפים
א נתמסמסה הכוליא עד שהגיע החולי זה עד הלובן שבתוכה. ולא עד בכלל והרב ר' ישראל בנמין כתב עד ועד בכלל) טרפה:
ב נמצא בה ליחה אעפ"י שאינה סרוחה טריפה:
ג נמצאו בה מים עכורים או סרוחים טרפה:
נמצאו בה מים שמראיהן כמראה הדבש טרפה:
ה נתמסמס הלובן שבכוליא לבד. אעפ"י ששאר הכוליא לא נתמסמסה טרפה ו הקטינה מחמת חולי בדקה עד עד כפול ופול בכלל. ובגסה עד כענבה וענבה בכלל טרפה:
ז ניטלו הכליות מחמת חולי או נימוחו טרפה:
ח נמצא בכוליא לובן או שינוי מראה עד הלובן ועד בכלל טרפה:
טו דיני השליא ובו סעיף א
א אם נימוקה (דוקא) טרפה. מהריק"ש:
טז דיני השלפוחית ובו ג' סעיפים
א ניטלה השלפוחית שמי רגלים נקוים בתוכה טרפה:
ב ניקבה טרפה: