אור ברסלב
ארץ חיים ארץ חיים חלק יורה דעה › סימן שסד

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שסד

סימן שסג

שס"ד ס"ה קבר המזיק את הרבים כגון שהוא סמוך לדרך וכו' מותר לפנותו וכו'. כתב הרב זרע אברהם יו"ד סי' כ"א שנשאל מ קודש צפת ת"ו בשנת תפ"ח על אשר מה שמימי עולם ושנים קדמוניות היה בעיה"ק הנז"ל ביב אשר בו נקבצים כל הביבים של כל הבתים והחצירות. והביב ההוא צר וסתום. ודרך הילוכו הוא באמצע בית החיים. ויען כי מקדם היתה עיר קטנה ואנשים בה מעט. היה כל הנכנס בביב משתפך והולך עד שמגיע לסוף ההר ויורד לעומק אשר בין שני הרים. ועתה כאשר נבנו החורבות נתרבו הבתים. והדריכו כל הביבים לביב הנז"ל, ומחמת כי ההוצאה מרובה מתמלא יותר מדאי ואינו מספיק להשתפך עד שהוא נבקע ומתפזר כל הזוהמא שבתוכו הילך והילך וצף על גבי הקברות ואין תיקון לזה אלא להרחיב את הביב כאמתים על פני הארץ. ואז יחזיק את המרובה וישתפך לעומק דרך הילוכו בלי שים ביקוע. אך ע"י זה מוכרחים לפנות קצת הקברות הסמוכות לצדדי הביב מכאן ומכאן. אם יש בזה היתר. והשיב כי קן השאלה הוא סתום כי לא נתבאר אם הדיורין הללו שניתוספו והדריכו הביבין וכו' אם הם ביבין שנעשו מחדש אשר לא היה להם מעולם דרך שם. דלפי משמעות השאלה שנבנו החורבות וכו' משמע כבר היו שם בתים אלא שנהרסו וחזרו ונבנו. וא"כ בודאי שמקודם לכן היו להחורבות הללו ביבין ג"כ. ונמצא כג זה הוא דרך הילוכן משנים קדמוניות. וידוע שבזמן הקדום היו בצפת ת"ו בתים הרבה כהנה וכהנה. ואם מעולם היו השופכים הולכים דרך שם ולא הגיע שום נזק לבית הקברות. א"כ מה נתחדש היום שמגיע נזק. ואם הביב שהוא צר וסתים היום. היה מתחילה רחב. א"כ יכולים להרחיבו כמו מקודם וכו' ודבר זה יכולים לברר שיבדקו בדיורין העליונים שניתוספי באחרונה אם הביבין שלהם הם ניכרים שהיו שופכים לביב הגדול מן זמן קדמון או שהיה להם מוצא למקום אחר ולא לתוך ביב הגדול ואם יתברר כי כל הביבין שהדריכו לביב הגדול כן היו מזמן קדום טרם הריסת הבתים. בודאי נראים הדברים שבאותו זמן היה הדרך אשר בין שני ההרים שהביב הגדול עובר שם רחב ביותר והמים היו יוצאים ומתפשטים. כי כל זמן שיש למים מקום רחב להתפשט אינם עולים למעלה ועל כן לא היה מתבקע ויוצא לחוץ. או אפשר שגם מקודם היה מתבקע ויוצא לחוץ אלא שלא היה נזק להקברות. לפי שהיו קוברים בעילוי ההר. ולא היו הקברות סמוכות לביב. ולא שתו לב אם היה מתבקע או לא וכו' ובין הכי ובין הכי מותר לפנות הקברות מן דין קבר המזיק את הרבים דהיינו הקברות הסמוכות לקברות ההן כיון דע"י הקברות ההן נדחק הדרך וצר המקום שלא יוכלו המים לילך דרך הילוכן ומחמת הדחק מוכרח שיתבקע מקום הילוך הביב ויעלו השופכין על גבי הקברות האחרות ולא מבעיא אם ידענו שהשופכין קדמו להקברות דשרי אלא אפילו קדמו הקברות להשופכין (וכתבו על הפוסקים דאין איסור להוליך אמת המים בבית הקברות אלא דוקא על גבי הקברות עצמן. עי' ב"י לקמן סי' שס"ח ושבט יהודה שם) מותר לפנות הקברות. משום היזק הרבים. דהיינו בזיון וצער של ריבוי המתים שבקברות האחרות. ועוד דגם לדידהו גופייהו איכא צער. דאי אפשר שלא יכנסו השופכין לתוכן וקי"ל בריש סי' שס"ג דאם המת אינו משתמר קברו שיש לחוש שמא יכנסו בו מים. מצוה לפנותו אמנם בודאי יותר נכון היא אם אפשר לכוללות עיה"ק ת"ו להעמיק הביב הגדול הנז"ל בעומק ההר שיעור אמה. דאז יכולים השופכין להתפשט לצדדין א ההר ולא ולא יגיע שום נזק להקברות וכו'. ועוד בכל שנה ושנה או בכל שתי שנים יפנו הדרך הנז"ל מן העפר הנמשך עם המים. כי בימי הקיץ מתייבש שם העפר וסותם הדרך ואי אפשר להמים לרוץ בימי החורף כדרכם וכו'. ואם לא יתכן תיקון זה ומוכרחים לפנות הקברות כנז"ל. הנה כל דבר שהוא של בנין הוא אסור בהנאה וגם כל עפר תיחוח שתחת המת עד שמגיע לסלע אסור בהנאה. ואם אינו סלע אלא קרקע בתולה חופר ממנה שלש אצבעות והכל אסור בהנאה בשביל הדם והמוהל היוצא מן המת הנבלע בקרקע וצריך לפנות הכל עם המת ואם הסלע הוא רך דינו כקרקע בתולה וכו' ע"ש באורך:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה