ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שסג
שס"ג ס"א אין מפנין המת והעצמות וכו' וכן כדי לקוברו בארץ ישראל מותר. ובסעיף ב' אין מוליכים מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת אלא א"כ מחו"ל לארץ. עי' תשו' הרשד"ם יו"ד סי' ר"ג:
שס"ג ס"ב אין מלקטין עצמית וכו'. כתב הטור והב"י משם רב האי גאון שנשאל על הני מערות שבארץ ישראל ויש בהם כוכין שמכניסים מתים שם. ובכל עת שהם רוצים להכניס מתים. מערבים עצמות אותם מתים מתים בגומא שבמערות. שרי למעבד הכי או לאו. וכן בית הקברות שנתמלא ואין להם מקום. חופרים אותם קבוראי ומכניסים את העצמות לצד אחד וקוברים בהם. והשיב וז"ל. הכין חזינא דהא דעבדי בארץ ישראל. שלא כדין הוא. דהא חיישי רבנן למיפגע מקום תפיסת שני מתים בהדי הדדי דתנן (בב"ב דף ק') המוכר לחבירו לעשות לו קבר וכו'. דאלמא לא שרי למדבק למתים להדדי. ואי אפשר שלא יהא בין מת לחבירו פחות מששה טפחים. שלשה לתפיסת זה ושלשה לתפיסת זה ולענין בית הקברות שנתמלא ואין מקום לקבור. ודאי אי ליכא דוכתא אחרינא אעפ"י שהיא רחוקה משם. מה יעשו. אי אפשר למשבקיה למת בלא קבר אבל אי איכא דוכתא אחרינא אפילו בטירחא בדוחקא ילך שם ולא וניול המתים. וכמה בתי קברות שנדחקו המתים. ודנינו שלא יקבר שם. אבל ודאי אם יכיל להעמיק כדי שיהא בעומק ובין המת למת ששה טפחים שפיר דמי. ואעפ"י שזה למעלה מזה. דהתם (נכ"ג דף הנז"ל) מקשינן והא קא נגעי כוכין בהדי הדדי ומפרקינן במעמיק עכ"ל ועי' תשו' זרע אברהם יו"ד סי' כ"א ובית יהודה ח"ב סי' מ"ד מ"ה:
שס"ג ס"ז עי' פת"ש סק"ח משם השבו"י ח"ב סי' ק"ג במעשה שחפרו את המתים והפשיטום ערומים וכו'. ועי' יבמות דף ס"ג ע"ב דבעון שבני בבל שמחים ביום איד העכו"ם. חטטי שכבי דידהו: