ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שמא
שמ"א ס"א כתב השלמי ציבור הלכות אונן דף קע"ו משם הברכי יוסף אות י"ב דנוהגים בארץ הצבי כי האונן אומר קדיש על אביו בסיוע החזן קודם קבורה וכמ"ש בלקט הקמת או"ח הלכות תפילה וקדיש דף יו"ד ע"ד ויש סמך למנהג. דאינו דומה לברכה. ויועיל לאביו. וכתב השלמי ציבור שם דמ"ש הט"ז לקמן סי' שע"ו סוף סק"ד דדוקא בשבת או יו"ט יכול לומר קדיש קודם קבורה אבל לא בימות החול. היינו כשאין לו מתעסקים שישתדלו בעבורו לצורכי המת. דאל"כ דברי הט"ז סתרי אהדדי למה שכתב באו"ח סי' ע"א סק"ב דבן שהוא אונן על אביו ויש לו מתעסקים ילך לביהכ"נ ויאמר קדיש כי זה הוא כבודו של אביו ומותר לכ"ע (וכ"כ הפרמ"ג ומחה"ש ובאה"ט או"ח שם ליישב דכרי הט"ז מאו"ח ליו"ד). וכתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב דבעיה"ק צפת ת"ו נוהגים שקודם שאומר האונן הקדיש אומרים שני פסוקים בירמיה סי' ל"ב פסוק י"ח י"ט עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור ה' צבאות שמו. גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ואח"כ אומרים פסוק והוא רחום וכו' וכדקי"ל באו"ח סי' נ"ד סעיף ג' (כט) דלעולם אין אומרים קדיש בלא תפלה שלפניו ועי' בתשו' הלק"ט ח"ב סי' ש"ז):
שמ"א ס"ה כל זמן שלא נקבר המת אינו חולץ מנעל וסנדל ואינו חייב בעטיפת הראש וכו'. וכתב בהג"ה ויש אומרים דאסור ברחיצה וסיכה ושמחה ושאלת שלום ותספורת ומלאכה וכו'. עי' פתחי תשו' ס"ק כ"ג משם החתם סופר יו"ד סי' שכ"ד כי גם דמת מרן ב"י כן היא מדכתב אינו חולץ וכו' ומדפרט הני. ש"מ דאינך אסורים וכו' והא דכתב מור"ם בלשון ויש אומרים היינו לפי שאינו מפורש בדברי מרן ז"ל (וכן מצינו בכמה דוכתי וכמ"ש הש"ך יו"ד סי' קפ"ג ס"ק ל"ג וסי' קפ"ז סק"ל והרב מחה"ש או"ח סי' שי"ת ס"ק נ"ו) וכן הסכימו בדעת מרן ז"ל הרב דבר משה ח"א יו"ד סי' ע"ב ומהר"י עייאש בבית יהודה ח"א יו"ד סי' מ"ח ובספרו שבט יהודה על יו"ד בסי' זה והשולחן גבוה סוף ס"ק ל"א. וכתב הרב חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ו כי כן נוהגים בארץ הצבי וארץ טורקייא שלא להסתפר: