ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שלב
של"ב ס"א לקט שכחה ופאה אם אין עניי ישראל מצויים שם ליטלם אין צריך להניחם. כ"כ הרמב"ם פ"א מהלכות מתנות עניים הלכה יו"ד והיינו אפילו בארץ ישראל וכמ"ש הפת"ש משם החת"ס. וכתב מור"ם בהג"ה והאידנא אין נוהגים בהם לפי שהרוב גוים ואם יניחום יבואו גוים ויטלום (עי' לעיל סי' קנ"א סעיף י"ג) עי' טור דעל מ"ש הרמב"ם שם הלכה י"ד שאינן נוהגין מן התורה אלא בא"י אך בחו"ל הם מדרבנן. סיים הטור דהאידנא אין נוהגין בהם לפי שהרוב גוים וכו' ופי' הב"י וז"ל ומפני כך נתייאשו עניי ישראל מהם ועוד אפשר לומר דעד כאן לא אמרו דבחו"ל חייבים אלא בחו"ל הסמוכה לא"י דכשם שחייבת בתרומ"ע (פי' לעיל ריש סי' של"א) חייבת במתנות אבל במקומות הרחוקים כשם שפטורים מחרומ"ע פטורים ממתנות עכ"ל וכתב הדרכי משה וז"ל ולי נראה דרבינו שכתב והאידנא אין נוהגים ר"ל אין נוהגים כלל אפילו בארץ ישראל עכ"ל וכ"כ הב"ח. אך הש"ך סק"ב נראה דס"ל כהב"י (ועי' ב"י לעיל סי' רס"ח שכתב וז"ל ודע דאיתא בברייתא יבמות דף מ"ז דמודיעים למי שבא להתגייר טן לקט שכחה ופאה ומ"ע. והרמב"ם כתבו. ורבינו הטור השמיטו לפי שאינם מצויין בזמן הזה עכ"ל). והרב פאת השולחן סי' ד' ס"ק כ"א האריך להוכח שהעיקר הוא כמ"ש הב"י והש"ך וסיים וז"ל כן המנהג בא"י שישראל שיש לו שדה זרועה שלו נותן לקט שכחה ופאה עכ"ל וע"ש ס"ק ל"ח דלשיטת הרמב"ם דתרומ"ע בזמה"ז הם מדרבנן (כדלעיל סי' של"א סעיף ב') הוא הדין ללקט שכחה ופאה וכמבואר להדיא בספר החינוך פרשת קדושים סוף סי' רי"ג (ושמעתי שבהמושבות שנתייסדו בזמנינו בארץ ישראל ת"ו אי מניחים לקט שכתב ופאה משום שאין עניי ישראל מצויין שם):