ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן רצג
רצ"ג ס"א אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים עד שיקרב העומר שהוא בט"ז בניסן וכו' והאידנא דליכא עומר אסור כל יום ט"ז ובחוצה לארץ שעושין שני ימים אסור כל יום י"ז עד תחילת ליל י"ח. ובסעיף ב' איסור החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל גוי. וז"ל הרמב"ם פרק עשירי מהל' מאכלות אסורות הלכה ב' כל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה מן התורה בכל מקום ובכל זמן בין בארץ בין בחו"ל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. אלא שבזמן שיש מקדש. משיקרב העומר הותר החדש בירושלם. והמקומות הרחוקין מותרין אחר חצות. שאין ב"ד מתעצלין בו עד אחר חצות. ובזמן שאין ביהמ"ק כל היום כולו אסור מן התורה. ובזמן הזה במקומות שעושין שני ימים טובים. החדש אסור כל יום י"ז בניסן עד לערב מדברי סופרים עכ"ל (ובמל"מ שם הלכה י"א הביא דכרי התוס' יבמות דף פ"א ע"א ד"ה מאי וכו' דאליבא דמאן דאית ליה דתרומה בזמן הזה מדרבנן משום דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא וס"ל ג"כ דעזרא לא קידש לעתיד. כלאי הכרם בזמן הזה אף בארץ ישראל אין איסורו כי אם מדרבנן. דכי היכי דבטלה קדושת הארץ לגבי תרומה הכי נמי בטלה לגבי כלאי הכרם ע"ש וכתב על זה וז"ל ונראה דהוא הדין לחדש אליבא דמאן דאית ליה דחדש בחוצה לארץ מדרבנן דהוא הדין בזמן הזה אף בארץ ישראל לא אסור כי אם מדרבנן. וכן ערלה דקי"ל דבחוצה לארץ ספיקא מותר משום דכך נאמרה הלכה למשה בסיני. כזמן הזה אף כארץ ישראל ספיקא מותר משום דבטלה קדושת הארץ עכ"ל) ועי' ט"ז סק"ב וסק"ד וש"ך סק"ו שחלקו על מ"ש הב"ח דחדש אינו נוהג בשל גוי. ועי' שב יעקב ח"א סי' ס"א וכנסת יחזקאל סי' מ"א ויד אלי' סי' כ"ד שהאריכו בדברי הב"ח הנז"ל. ודעתם נוטה. דבארץ ישראל נוהג בשל גוי. ובחוצה לארץ אינו נוהג בשל גוי ע"ש. ועי' פני יהושע על קידושין בקונטריס אחרון. ובזמנינו ליכא בארץ ישראל חיטים שנזרעו אחר פסח ונקצרו קודם פסח הבא. ולכן ליכא חדש בארץ ישראל אלא בקמח שהובא מחוצה לארץ. ועי' מג"א וחק יעקב סוף סי' תפ"ט ומה שכתב גאון ירושלים הרב מזבח אדמה חלק או"ח סוף סי' חנ"ג: