ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן רפו
רפ"ו ס"א ושערי חצירות. כתב השולחן גבוה סק"ב וז"ל מה שלא נהגו עכשיו ליתן מזוזה בפתח החצר הוא מפני שאנו דרים בין הגוים והם גוזלין אותה ועושים בה בזיון. ואפילו יתנו אותה בפנים אי אפשר שלא ישאר פתח החצר פתוח איזה שעה בלא מתכוין ופה ירושלים ת"ו הנשים תוגרמות הנה וילדיהן באות אל תוך ביתינו כמבקרות את הבית ומשתדלות לגנוב המזוזה שאומרות שמועיל לקדחת שהחולה ישא אותה עליו עכ"ל. ועי' ט"ז סק"ד וש"ך סק"ז ועי' דרכי משה או"ח סוף סי' תרע"א משם רבינו ירוחם:
דפ"ו ס"א רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן וכו' חייבים. ובסעיף ב' דבית התבן ובית העצים ובית הבקר חייבים וכו'. עי' תשו' זרע אמת ח"ג סי' קמ"ו כי מה שאין העולם נזהרים במזוזה בבית ה ואוצרות יין ושמן. אפשר דהוא משום שסומכים הרמב"ם הרמב"ם שהביא הטור ע"ש:
רפ"ו סי"א ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה. כתב השלחן גבוה ס"ק י"ט כי כן נוהגים בא"י ובחו"ל:
רפ"ו סכ"ב השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל כתב הגאון חיד"א בשיורי ברכה אות ג' דאם רצה לקבוע מזוזה בחו"ל או בפונדק בא"י תוך שלשים יום אין לברך והכי נקטינן ע"ש וכן מסיק החקרי לב יו"ד ח"ג סי' קכ"ח. דף קמ"ז ע"ש ועי' מה שכתבתי בקונטריס הכללים סי' יו"ד. וכתוב בפקודת אלעזר על או"ח סי' ש"ו דף קי"ט ע"א בהג"ה דהא דשוכר בית בחו"ל חייב במזוזה אחר שלשים יום ושוכר בית בא"י חייב מיד היינו דוקא כשהשוכר דר בבית:
רפ"ו סכ"ג השוכר בית מעכו"ם חייב במזוזה. כתב הש"ך פירוש לאחר שלשים יום בחוצה לארץ. ובארץ ישראל מיד. והרב פאת השולחן סי' א' סק"ל הוכיח דגם בארץ ישראל אינו חייב אלא לאחר שלשים יום ע"ש: