אור ברסלב
ארץ חיים ארץ חיים חלק יורה דעה › סימן רכח

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן רכח

סימן רכ

רכ"ח סכ"ה איתא בע"ז דף ל"ה ע"א דכי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דילמא איכא אינש דלא ס"ל ואתי לזלזולי וכו'

רכ"ח סכ"ח אם היתה ההסכמה גדר לרבים או סייג לתורה ולדבר מצוה אינם יכולים להתירה וכן בנדר של שחוק. עי' לעיל סעיף ט"ו ובתשו' אבקת רוכל למרן ז"ל סי' קפ"ג ותשו' בית יהודה ח"ב סי' ק' דף ק"ע קע"א ותשו' דבר משה ח"א או"ח סי' ה' דף ז' סוף ע"ג ובמחנה יהודה למהר"י קצין קונטריס ראשון מדף י"ט ואילך. ועי' אבקת רוכל הנז"ל סוף סי' ק"צ ואדמת קודש ח"א יו"ד סי' י"ו ומזבח אדמה לקמן סי' של"ד דף י"ט ע"ד ופרי האדמה ח"ד פ"א מהלכות שבועות דף ך' סוף ע"ד ושמחת יו"ט אלגאזי סי' כ"ד דף צ"א ע"ד ובריכות המים לקמן סי' של"ד דף פ"ה ע"ב בנדונות שעברו בזה בעיה"ק ירושלים ת"ו:

רכ"ח סל"ו מי שנדר לעלות לארץ ישראל יש לו התרה כשאר נדרים. כתבו הרשב"ש סי' א' וסי' ב' ומורינו הרב מהרימ"ט ח"ב יו"ד סי' כ"ח דהיינו טעמא משום דנדר זה אין בו מצוה ואין עיקר המצוה בהעליה כי אינה אלא מכשירי מצוה. והדירה והישיבה שם היא עיקר המצוה כמ"ש הרמב"ן בביאורו על התורה פרשת מסעי סי' ל"ג על פסוק והורשתם את הארץ וישבתם בה ובמצוה רביעית דמנין המצות הסכים למנותם כדי להשלים רמ"ח מ"ע אשר חיסר ממנין הרמב"ם דהדירה בארץ ישראל היא מ"ע דאורייתא מפסוק הנז"ל כדאיתא בספרי פרשת ראה סי' י"ב פסוק כ"ט דישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה (ובביאורו עה"ת סוף פרשת אחרי מות הביא כן משם התוספתא ס"ה דע"ו) ואפילו בחורבנה כדאיתא בספרי שם ודלא כהרמב"ם דס"ל שהדירה בארץ ישראל היא דוקא מצוה דרבנן ואיננה ממנין מצות עשה גם הרשב"ץ בספרו זוהר הרקיע אזהרה ע"ו ובתשב"ץ ח"ג סי' רפ"ח הסכים להרמב"ן דהדירה בא"י בא"י היא מ"ע דאורייתא. וא"כ אין המצוה אלא בדירה ישיבה סם ולכן אם נדר לדור שם אין לו התרה אבל נדר לעלות שם יש לו התרה. והנה על מ"ש מרן י"ל באו"ח סי' רמ"ח סעיף ד' דהעולה לארץ ישראל אם נזדמנה לו שיירא אפילו בערב שבת לארץ לפרוש כו' (עי' מדרש רות פרשה ב' פיסקא י"ב) כתב המג"א שם ס"ק ט"ו משם הכנה"ג שם דזה דוקא כשעולה להתיישב לדור שם ויש אומרים אפילו בעולה על מנת לחזור מבואר בכנה"ג שם דסברא ראשונה היא דעת הריב"ש סי' ק"א וסברא שניה היא הוכחה מדברי שה"ג. והרב יד אהרן או"ח שם כתב דאין הוכחה משה"ג ואדרבה בשה"ג ריש פ"ג דשבועות מבואר דבעליה לארץ ישראל על מנת לחזור ליכא מצוה ואם נדר לעלות שם ע"מ לחזור יש לו התרה וכ"כ ביד אהרן אה"ע סי' ע"ה הגהב"י אות ל"ז להשיג על הכנה"ג שם הגהב"י אות כ"ז בזה. וכתב הגאון חיד"א בתשו' יוסף אומץ סי' נ"ב דף מ"ב סוף ע"ד דנעלם מהרב יד אהרן ז"ל דברי הכנה"ג יו"ד סי' רכ"ח הגהב"י אות רע"ב שהביא דברי שה"ג פ"ג דשבועות הנז"ל ובסי' ר"ג הגהב"י אות וא"ו כתב ג"כ הוכחה הנז"ל ובסוף דבריו רמז איהו גופיה למה שכתב בסי' רכ"ח אות הנז"ל. ועי' תשו' נשמת כל חי ח"א יו"ד סי' ן' וכתב מהרש"ך ח"ב סי' מ"ה דאנשים שנדרו ונשבעו בנק"ח על דעת רבים מפורשים ללכת לא"י הם ובני בתיהם וקיבלו עליהם נזירות שמשון בכל תנאיו אם לא יארע להם אונס ניכר לצאת מעירם בזמן פלוני ללכת ל'א'י. ואח"כ אירעו להם אונסים רבים וכו', הגם דהנדר והשבועה היה על דעת רבים מפורשים ואין לו התרה וכן הנז"ש אין לה התרה וכו'. מ"מ פטורים מצד האונסים ואפילו הכי ראוי להם לשלוח מנה יפה לעניי ארץ ישראל כופר נפשם ויהיה נחשב להם כאילו עלו וראו את פני ה' בארץ ישראל וכו' ע"ש ובסי' מ"א:

רכ"ח סמ"ג נשבע לתת בתו לפלוני לאשה לזמן פלוני ובתוך הזמן קלקל המשודך מעשיו פטור וכו'. וכ' מרן ז"ל באה"ע סי' ן' סעיף ה'. ומזה למד מורינו הרב מהריט"ץ סי' קע"ט לענין מה שכל יחידי עיה"ק צפת ת"ו הסכימו בשבועה שלא לכתוב לחיצה לארץ דברי סרה על מנהיגי וממוני הכולל דאם אח"כ לא הנהיגו ביושר וכו' ההסכמה והשבועה בטילה:

רכ"ח סמ"ד שנים שנדרו ללכת יחד לארץ ישראל תוך שתי שנים והאחד מתעכב חבירו פטור:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה