ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן רכ
ר"ך סי"ח האוסר עצמו בדבר עד הגשם הרי זה אסור עד זמן הגשמים שהוא בארץ ישראל ר"ח כסלו וכו' ואם ירדו מי"ז במרחשון מותר ואם אמר ער הגשמים הרי זה אסור עד שירדו הגשמים והוא (ך) שירדו מזמן רביעה שניה שהוא בארץ ישראל ומקומות הסמוכים לה מכ"ג במרחשון ואילך. וכתב בהג'ה דבגולה זמן הגשמים ששים יום אחר התקופה שמתחילין אז השאלה וזמן רביעה שניה שבעים יום אחר התקופה עי' ש"ך ולח"מ פ"ג מהלכות תענית הלכה יו"ד שהאריכו בשקו"ט במאי דקשה על הנז"ל ממה דקי"ל באו"ח ריש סי' קי"ז וריש סי' תקע"ה. ומה נעמו דברי המרכבת המשנה אשכנזי מהדורא קמא פרק יו"ד מהלכות נדרים הלכה י"א שכתב וז"ל ולפי ענ"ד נראה דהרמב"ם יש לו דרך אחר בביאור הסוגיא. תניא בתענית דף וא"ו איזוהי הרביעה ראשונה. הבכירה בשלשה במרחשון. בינונית בשבעה בו. אפילה בשבעה עשר בו. דברי ר"מ. רבי יהודה אומר בשבעה בי"ז בכ"ג. רבי יוסי אומר בי"ז בכ"ג ובר"ח כיסלו. ופירש רש"י דהנהו שלשה הם שלשה זמני יורה רביעה ראשונה ושניה ושלישית. וקשה לפירושו דפתח בחדא איזוהי רביעה וסיים בתלת. והוי ליה למימר איזהו זמני רביעיות. ותו למה נקט לשון בכירה ובינונית ואפילה דהוי ליה למימר ראשונה ושניה ושלישית. ויותר קשה לשון בינונית דהוי ליה למימר אמצעית. ותו דהתם קאמר מאן חכמים דס"ל יורה בכיסלו רבי יוסי. וכיון דיורה הוא זמן שלש רביעיות למה אמר רבי יוסי בכיסלו זמן יורה כיון שיש שני זמני יורה במרחשון. לכן מפרש הרמב"ם דפלוגתא דידהו ברביעה ראשונה. והיא מתחלפת לפי השנים. יש שנה בכירה ואביבה. ויש שנה בינונית. ויש שנה אפילה שהגשמים מתעכבים. ור"מ ס"ל דבשנה בכירה זמן הרביעה ראשונה בשלשה מרחשון. ובשנה בינונית בשבעה מרחשון. ובשנה אפילה בי"ז מרחשון. ועל דרך זה מתפרשים דברי רבי יהודה ורבי יוסי הכל ברביעה ראשונה בשלשה מיני שנים. ומינה דכי. היכי דפליגי ברביעה ראשונה פליגי נמי ברביעה שניה. וכי היכי דלא ניפוש פלוגתא בינייהו י"ל דלר"מ רביעה ראשונה בשלשה ובשבעה ובי"ז ורביעה שניה בשבעה ובי"ז ובכ"ג זמני רביעה ראשונה דרבי יהודה. ורביעה שלישית בי"ז וכ"ג ור"ח כסלו זמני רביעה ראשונה דרבי יוסי דהיינו נמי שבשנה בכירה זמני שלש רביעיות ג' ז' י"ז ובשנה בינונית זמני שלש רביעיות ז' י"ז כ"ג. ובשנה אפילה זמני שלש רביעיות י"ז כ"ג ר"ח כיסלו אליבא דר"מ. ולרבי יהודה דרביעה ראשונה בשבעה וי"ז וכ"ג נמצא שלש זמני רביעה שניה בי"ז וכ"ג ור"ח כיסלו. וזמני רביעה שלישית בכ"ג ובר"ח כיסלו ובשנה אפילה זמן רביעה שלישית אינו מפורש. וכן זמני שלש רביעיות רביעיות בשנה בכירה בשבעה וי"ז וכ"ג. ובשנה בינונית בי"ז וכ"ג ור"ח כיסלו. ובשנה אפילה בכ"ג ובר"ח כיסלו ורביעה שלישית אינו מפורש. ולרבי יוסי רביעה ראשונה בי"ו וכ"ג ור"ח כיסלו. ורביעה שניה בכ"ג ור"ח כיסלו ובאפילה אינו מפורש. ורביעה שלישית בר"ח כיסלו ובינונית ואפילה אינו מפורש. וכן בשנה בכירה זמני השלש רביעיות בי"ז וכ"ג ור"ח כיסלו. ובשנה בינונית זמן שתי רביעיות בכ"ג ור"ח כיסלו והשלישית אינו מפורש. ובשנה אפילה הרביעה הראשונה בר"ח כיסלו ושניה ושלישית אינו מפורש. ועי' בפירוש המשניות להרמב"ם ריש פ"ח ממסכת פאה שכתב דשלשה זמני רביעה שניה בשנה בכירה בי"ז ובבינונית בכ"ג ובמאוחרת בר"ח כיסלו והיינו כרבי יהודה. וכן פסק בפ"א מהלכות מתנות עניים הלכה י"א כרבי יהודה, והחמיר שהלקט אסור עד ר"ח כיסלו שהוא זמן רביעה שניה בשנה אפילה, ודלא כהכ"מ שם. וכ"כ בפירוש המשניות פ"ט דשביעית מ"ז. ועי' פ"ז מהלכות שמיטה הלכה י"ז. ולפי זה גירסת הרמב"ם במסכת תענית דף וא"ו סוף ע"א כגירסת רש"י. אמר רב חסדא הלכה כרבי יהודה ע"ש. ומשו"ה פסק בפ"ב מהלכות תפילה הלכה ט"ז דשואלין את הגשמים בשבעה מרחשון כר"ג דהיינו זמן רביעה ראשונה דשנה בכירה לרבי יהודה ובגמרא איפסיקא הלכתא כר"ג. והא דפסק בריש פ"ג מהלכות תענית דכשלא ירדו גשמים בי"ז מרחשון היחידים מתענים. אע"ג דבגמרא קאמר בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות. היינו תענית ממש שגוזרין תענית בר"ח כיסלו שהוא זמן רביעה שלישית דשנה בינונית אבל היחידים מתענים תיכף כשעברה רביעה ראשונה דשנה בינונית דהיינו רביעה שניה דשנה בכירה. תדע דהא לרבי יוסי היחידים מתענים בר"ח כיסלו שהוא זמן רביעה שניה דשנה בינונית דרבי יוסי ומשמע דרבנן פליגי עליה וס"ל דהיחידים מתענים ברביעה ראשונה דשנה בינונית ובהכי ניחא דאתיא סתמא דתענית דף יו"ד כר"ג ורבי יהודה דהלכתא כוותייהו. ועי' בלח"מ פ"ג מהלכות תענית מה שכתב לדרך הטור ז"ל ולפי מה שכתבתי ניחא טפי. ולפי זה דברי הרמב"ם כאן מבוארים. דרבי זירא בנדרים דף ס"ב קאמר דעד הגשם דכ'ע מודים דעד זמן הגשם קאמר כלשון הכתוב כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו דפירושו הזמן. ומשו"ה אסור עד זמן הגשם דהיינו זמן רביעה שניה. הלכך אם לא ירדו גשמים בשנה זו הרי זה אסור עד ר"ח כיסלו שהוא זמן רביעה שניה דשנה אפילה שהרי שנה זו אפילה היא, מיהו אפילו לא ירדו גשמים כלל מותר דהא הגיע זמן הגשם היותר מאוחר. ואם ירדו גשמים בי"ז במרחשון שהרי איגלאי מילתא דשנה בכירה היא מותר בזמן רביעה שניה דבכורה. אבל אם אמר עד הגשמים בעינן שירדו גשמים להחמיר כרבנן. ובעינן נמי שירדו הגשמים בזמן רביעה שניה דשנה בינונית שהוא כ"ג מרחשון אליבא דרבי יהודה ותו לא מידי עכ"ל ודפח"ח. ועי' ראשון לציון להרב הקדוש מהר"ח בן עטר זצ"ל על תענית דף וא"ו: