ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן רח
ר"ח ס"א ואם הוא אומר שדעתו כבשר מליח וכו' נאמן ואין צריך שאלה ואפילו הוא ע"ה ואם רוב אנשי המקום קורין לבשר מליח וכו' כתב הרב נחפה בכסף ח"א יו"ד סי' א' לענין שד"ר עיה"ק צפת ת"ו שבא למקום אחד ומלבד הנהוג לקבץ נדבה. דיבר ג"כ על לב קצת יחידי סגולה שיתן כל אחד ואחד דבר קצוב בכל שנה למערת רשב"י זיע"א. ויהי בהיותם מתנדבים. נכנס שם אדם אחד ואמרו לו תתנדב ג"כ למצוה זאת בסתם. והתנדב איזה סך לכל שנה. ויצא משם ולא ידע מה היא המצוה. ויהי כי ארכו הימים ובא הגבאי לגבות הנדבה. נודע להמחנדב הנז"ל שהנדבה היא למערת רשב"י. ויהי כשמעו. אמר שמעולם לא כיון למצוה זאת אלא דוקא לארץ ישראל בכוללות ולזה הוא שהתנדב בפיו ולבו שוים ומעולם לא עלה זה בדעתו. והגבאי טוען דלא אזלינן בחר דעתא דידיה אלא כשנידב בינו לבין עצמי אבל בנ"ד שהתנדב לבקשת המבקשים ממנו אדעתא דידהו נדר. הדין הוא עם המתנדב ולא דמי זה למאי דקי"ל לקמן ריש סי' ר"י וריש סי' רי"ח בהג"ה ע"ש באורך. והרב מהר"י עייאש בסוף ספר מטה יהודה בליקוטים דף מ"א ריש ע"ג השיג עליו ע"ש: