ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן נה
נ"ה ס"א בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידין כשירה וכו' ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפילו שלא במקום צוה"ג וכו' כתב הרמ"ע מפאנו בתשו' סי' צ"ז דדעת מרן המחבר ז"ל לפסוק להלכה כסברא הראשונה מדסתם וכתב אותה בתחילה וכמו בכל סתם וי"א. וכתב גאון ירושלים הרב מהר"מ חאגיז בתשו' הלק"ט ח"א סי' רצ"ג דנוהגים להורות כסברא הראשונה במקום הפס"מ או בשעת הדחק כגון בסעודת חתנים וכן ביום שבת שאין לו מה יאכל להכשיר בנחתך שלא במקום צומת הגידין המבואר לקמן סי' נ"ו. והיכא דאין הפס"מ או שעת הדחק נוהגים להטריף בכל העצם האמצעי כסברת יש אוסרים. וכתב עוד שם דזקנו הגאון מהר"מ גלאנטי ז"ל היה משער מקום צוה"ג בעוף שיעור רוחב אגודל. ור"ל דאם לא נמצא השיעור הנז"ל טריפה דאנן אין בקיאים בבדיקת צוה"ג בעוף וכמ"ש מור"ם בסי' נ"ו סעיף ט' ובסוף הסימן וגאון ירושלים בתשו' אדמת קודש ח"א יו"ד סי' ב'. ובמחזיק ברכה סי' נ"ו אות י"ב פסק דהנכון הוא לשער מקום צוה"ג עד חצי העצם בעוף ובבהמה:
ג"ה ס"א ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה. כתבו הפר"ח והפרי תואר ושער המים והפרמ"ג במ"ז סק"א דוה מוסכם גם לסברא הראשונה:
נ"ה ס"ה ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף וכו' והאבר אסור מדרבנן וכו' וכתב מור"ם שצריך לחותכו קודם שימלחנו עם הבהמה או העוף. כתב הש"ך ס"ק י"ג דבספק יצא לחוץ ונמלח או נצלה או נתבשל עם הבהמה אין לאסור התבשיל אפילו ליכא ששים נגד האבר. וכתב גאון ירושלים בתשו' אדמת קודש ח"א יו"ד סי' א' כי כן נוהגים ועי' תשו' פרי הארץ ח"ג יו"ד סי' א':
נ"ה סי"ב נשבר העצם וכו'. כתב המחזיק ברכה אות כ"ד וז"ל מנהג הקדמונים בארץ הצבי לחתוך ראשי עצם הקולית ומכניס קיסם דרך מוח העצם אם עובר מעבר אל עבר. אז הוא שבר עם שבר יחדיו ידובקו. אבל אם יוצא הקיסם לצד שבר העצם לא קרינן ביה שבר עם שבר יחדיו ידובקו. ומורה שיצא לחוץ ויש להטריף עכ"ל. ומנהג בדיקה זאת הובא בכנה"ג הגהב"י אות ק"ז ולבושי שרד על טריפות העצמות סי' י"ב סעיף ב' סוף סק"ו ובשולחן גבוה ס"ק ל"ו כתב מנהג זה בירושלים ת"ו משם הרב מהרח"מ קאריגאל בהגהות ימין משה וסיים על זה השו"ג. דהיינו טעמא דנקט עצם הקולית דוקא. משום שבירושלים ת"ו נוהגים כסברא הראשונה שכתב מרן ז"ל לעיל סעיף א'. ועי' בתשו' פאת נגב יו"ד סי' ד' ובשו"ג ס"ק הנז"ל שנסתפקו אם נוהגים בירושלים להצריך בדיקת הקיסם גם אפילו היכא דהיה העור והבשר שלם ויפה בלי ריעותא וכמנהג שכתב הכנה"ג סוף אות הנז"ל או לא. והביאו שם דברי הפר"ח ס"ק ל"ב והמטה יוסף ח"ב יו"ד סי' י"ח דף ס"ה ריש ע"ד דמה שנוהגים להכשיר בנשבר ולא נקשר כלל היכא דהיה העור והבשר שלם ויפה מבחוץ כפסק מרן ז"ל לעיל סעיף ה' דלא כמור"ם שם ומ"מ היכא דנשבר ונקשר אך לא נקשר שבר עם שבר יחדיו ידובקו נוהגים להטריף אפילו היה העור והבשר שלם. הוא חומרא בטעות דבזה פשיטא הוא דכשר. וכמ"ש הש"ך שם ס"ק י"ד. ושוב כתב הפאת נגב שם ששמע מהרב מהר"א נבון ז"ל כי מנהג ירושלים הוא המנהג אשר דחה הפר"ח וראיתי לגאון ירושלים האחרון בשער המים סק"מ דמסיק למעשה שאין להחמיר בזה אלא היכא דכבר נתבשל דאז אין ניכר השינוי בעור ובשר אין להכשיר אלא ע"י בדיקת בדיקת קיסם: