אור ברסלב
אצבעותי למלחמה סיפורים "גדולים" על אנשים "קטנים" › אין אפוטרופוס!

אצבעותי למלחמה

סיפורים "גדולים" על אנשים "קטנים" · אין אפוטרופוס!

לבד בעולם

את הסיפור הבא אני מספר בכאב.

אני יודע שקשה להאמין שאכן הוא קרה, אבל בגלל שאנחנו שומעים מידי יום ביומו סיפורים מסמרי שיער על כל מיני נפילות שקרו כבר לאלפים, אז גם הסיפור שלי לא נחשב לחריג במיוחד.

הסיפור, בעצם, הוא לא עליי אלא על הרב שלי.

אני אתאר במקצת מי זה היה הרב שלי.

ובכן, הרב הוא תלמיד חכם גדול אשר ידיו רב לו בכל מקצועות התורה כולה כולל גם את חלק הסוד שבה.

הוא היה לומד בהתמדה עצומה, החל מהשעה 8 בבוקר ועד השעה 2 בצהריים.

בדרך כלל, כולם מנצלים את שעת הצהריים למנוחה קצרה או לאכילה או אפילו סתם להיות בבית,

אבל אצל הרב זה לא היה כך!

משעה 2 בצהריים ועד השעה 8 בערב, הוא היה ממשיך לענות בטלפון תשובות בהלכה לכל העולם!!

ואם חשבתם שבשעה 8 הוא מצא מנוחה לנפשו, טעיתם!

משעה 8 הוא המשיך למסור שיעורים בכל רחבי הארץ עד 12 בלילה!!

רק אז הוא הרשה לעצמו לנוח מעט עד לפנות בוקר.

לפנות בוקר הוא היה קם כמו אריה ועוסק בתורת הקבלה.

הוא היה דמות מכובדת מאוד שהשפיעה רבות על שומעי לקחו תורה, מוסר, יראת שמים ועבודת ה', ואף זכה לחבר כמה ספרים יסודיים מאוד.

ובנוסף, יש לו מאות תלמידים וכולל אברכים גדול מאוד שכל אברך מקבל שם 3,500 ש"ח לחודש.

כל זה היה עד לפני פחות משנה.

לפני פחות משנה – חורף שעבר – תלמיד אחד שלמד אצל הרב, הביא לו במתנה אייפון!

הוא אמר לו, שדרך המכשיר הזה יהיה לו הרבה יותר קל לענות תשובות בהלכה. כי דרך הטלפון זה קצת מסורבל ולוקח די הרבה זמן, והיות וזמנו של הרב יקר שכל דקה אצלו מחושבת, אז המכשיר הזה יוכל לקצר את התהליך וכך הרב יוכל להרוויח הרבה זמן.

כמובן, שהרב שלי שמח מאוד על ניצול הזמן שיהיה לו "בזכות" מכשיר האייפון.

הוא הודה לאותו תלמיד בחום רב על שדאג לקצר את זמנו דרך אותו מכשיר, ובירך אותו על כך במאור פנים.

הרב, שבחיים שלו לא ראה מה זה אייפון, לקח בתמימותו הרבה את המכשיר.

לאחר תקופה קצרה הגיעו מספר שאלות אל בית ההוראה שהיה בראשותו של הרב.

הרב הודיע, שכרגע הוא לא פנוי לענות לשאלות!

בחיים לא היה מצב כזה שלרב לא היה זמן לענות לשאלות. תמיד היה מוצא את הזמן לענות לשאלות בצורה המהירה ביותר ללא שום עיכוב.

חשבנו בהתחלה, שאולי יש משהו שמטריד אותו בתקופה האחרונה ולכן אינו פנוי לענות על שאלות. אבל לאחר שהגיעו אליו עוד ועוד שאלות נוספות, הודיע הרב שיותר הוא לא עונה על שאלות בהלכה!

טוב, חשבנו שכנראה הסדר יום שלו עמוס מאוד, לכן אין לו כבר זמן לענות לשאלות הלכתיות.

עוברת עוד תקופה, ואנחנו שמים לב שהרב מתחיל להיעדר הרבה גם ממסירת השיעורים.

כמה מהתלמידים פנו אליו ושאלו אותו על כך? ענה להם הרב שהוא מאוד מאוד עסוק ואין לו פנאי לזה.

לא הבנו, מה השתנה הפעם שהוא כל כך עסוק משאר הפעמים, עד כדי כך שהוא כבר לא עונה על שאלות וכבר לא מוסר שיעורים?

זה היה קצת מוזר...

החלטנו לבדוק את העניין.

לאחר כמה בירורים ומעקבים, התברר לנו הנורא מכל...

הרב שלנו – הלמדן הצדיק והקדוש – היה שקוע כל כולו בתוך האייפון שלו, שעות על גבי שעות בצורה מטורפת!!!

רק עכשיו הבנו בדיוק מדוע הפסיק לענות לשאלות בהלכה ומדוע הוא כבר אינו מוסר שיעורים.

מה הפלא?

וכי אפשר לענות לשאלות בהלכה ולמסור שיעורים כשאת כל הזמן הזה לוקח האייפון??

לאחר זמן – היה זה באזור חג השבועות – הרב כבר לא הגיע יותר! לא לישיבה לא לכולל ולא לבית מדרש!

לאחר מספר ימים, התקשר אחד מהתלמידים לביתו ושאל את אשתו, איפה הרב?

היא ענתה, שהוא טס לחו"ל לגייס תרומות, כדי להגדיל תורה ולהאדירה בעוד תלמידים ובעוד אברכים נוספים וכן לצורך המשך כתיבת ספריו והדפסתם.

עברו מאז חודשיים.

שוב התקשרנו לביתו, לשאול מתי הוא חוזר...?

אשתו ענתה לטלפון.

"שלום, מדברים מהכולל של הרב ו..."

איך שהיא שמעה אותנו, פרצה בבכי סוער"

"מה קרה??", נבהלנו.

היא בוכה ובוכה... לא מסוגלת להוציא מילה מהפה... רק לאחר כמה דקות, הצליחה להירגע קצת.

ואז אמרה לנו: "תשכחו מזה! הרב שלכם יותר לא יחזור! לא לישיבה, לא לכולל ולא לשיעורים... הבן אדם אבוד!"

"מה פירוש אבוד??", לא עיכלנו את מה שאמרה, "על מה את מדברת?"

"הוא שלח לי הודעה מחו"ל, שזהו! דרכינו נפרדות! הוא שינה את חייו למשהו אחר.

הוא אמר, שהוא ישלח לי גט בתקופה הקרובה, ככה שאין לי יותר מה לצפות ממנו".

לא האמנו למשמע אוזנינו.

הסיפור הזה הכה אותה, את משפחתה ואותנו בהלם מוחלט.

כבר באותו יום התפרסמה ההודעה, אבל כל בני קהילתו המפוארת לא רצתה להאמין!

או בגלל שחששו שאולי זה סתם שמועות, או שאולי לא רצו להכיר את המציאות המרה.

אבל בין כך ובין כך המצב נשאר כמו שהיה, הרב לא חזר!

כמובן שאנחנו – חסידיו ותלמידיו הנאמנים – לא היינו מוכנים לוותר עליו בקלות.

דיברנו בינינו מה אפשר לעשות בקשר למצב, והגענו לחלטה: קבוצת תלמידים מצומצמת, מהמקורבים אליו ביותר, טסים לחו"ל כדי להחזיר אותו "הביתה".

מיד התארגנו לטיסה. נפרדנו מבני המשפחה לכמה ימים, וכולנו עלינו למטוס.

הגענו לאותו בית, בו הוא היה אמור לשהות שם על פי הכתובת שנתנה לנו אשתו, ודפקנו בדלת.

מישהו פתח את הדלת.

"שלום, אפשר לקבל את הרב בנימין (שם בדוי)"

הוא צחק. "זה אני!"

הסתכלנו אחד על השני בהלם מוחלט!!! בכלל לא זיהינו אותו.

הוא היה יחף, בלי כיפה לראשו... לבוש במכנסי ג'ינס משופשפים... חולצת טריקו קצרה... הוא גילח את הזקן הארוך שהיה לו, ובמקום הפאות הארוכות עשה קרחות בצדדים...

הוא היה נראה כגוי גמור לכל דבר!!!

אבל הדבר שהכי זעזע אותנו היה, כשראינו שהייתה איתו אשה בבית.

הוא ראה שאנחנו לא מבינים מה שקורה פה, אז הוא מיהר להסביר: "קוראים לה מרגרט (שם בדוי), היא גויה! הכרתי אותה דרך האייפון!"

"הרב" (כמה מוזר היה עכשיו לקרוא לו "רב"), דיברנו אליו בכאב, "אבל זה איסור גמור! איך אתה חי עם גויה??? הרי כל רגע ורגע אתה עובר על איסורי תורה נוראיים???"

הוא פרץ בצחוק... כאילו שסיפרנו לו איזו בדיחה טובה, "זה בסדר!", אמר.

"מה בסדר??", היינו המומים מהאדישות שלו, "איך אתה יכול...?"

"אני איתה וטוב לי..."

"אף על פי כן", אמרנו, "אותנו לא מעניין איך אתה נראה, אתה הרב שלנו, ואתה בא איתנו בכל מחיר! רק תעזוב את הגויה המשוקצת הזו!"

הוא לא רצה בכלל להקשיב.

"הרב, אנחנו כבר לא יכולים... אנחנו מתפרקים!! קהילה שלמה על הגב שלך, וכל עתידה הרוחני עליך!

"אין מה לעשות", הוא אומר, "עכשיו זה כבר מאוחר! בשבילי אין כבר דרך חזרה! כבר שמעתי מאחורי הפרגוד את ה'שובו בנים שובבים' חוץ... מבנימין!"

"הרב, בכל זאת, הרי שערי תשובה לא ננעלו... בבקשה, לטובת אשתך ולטובת הילדים שלך, לטובת התלמידים ולטובת הקהילה כולה, בוא! חזור איתנו ונשתיק את הסיפור. אף אחד לא יידע מה היה ואיך היה..."

"לא!", הוא היה נחרץ, "לחזור למה שהייתי, אני יותר לא חוזר! את כל מה שאמרתם לי עכשיו, הייתם צריכים לומר לפני שנה לאותו תלמיד שהביא לי את האייפון! כעת מאוחר מדי..."

והוסיף ואמר: "אם אתם רוצים, אני מרשה לכם לפרסם את הסיפור שלי יחד עם השם שלי כי אין לי מה להפסיד! אני כבר שקוע עמוק בתוך זה! אבל כדי שאחרים לא יפלו כמוני תפרסמו את הסיפור"

(כמובן שמפני כבוד משפחתו איננו מפרסמים את שמו).

עזבנו אותו כמו שהוא יחד עם הגויה שלו בארץ נכר, וחזרנו לארץ.

יש "לרב", חתן תלמיד חכם וצדיק. היה קשה לו לקבל את הדברים ולהאמין עד היכן חמיו התדרדר...

וכדי לבדוק עד היכן הדברים מגיעים, הוא התקשר אליו כמה שעות לפני כניסת יום הכיפורים ושאל אותו כבדרך אגב איך הוא מתכונן לצום ביום הקדוש הזה?

הוא ענה לו: "אני כבר לא שומר בכלל תורה ומצוות, אז מה פתאום שאני אצום?! מה לי וליום כיפור?! אני הולך עם מרגרט (הגויה שהייתה איתו) לאיזה מסעדה טובה, וזהו!".

פחד אדירים! אין אפוטרופוס!

אין! ואל תאמין בעצמך עד יום מותך!

ובפרט לא כשיש לך בהישג יד אייפון או אינטרנט.

כי בכזה מקרה, לא רק שלא תאמין בעצמך, אלא תדע בוודאות שאתה בסכנת השמדה רוחנית.

"הרב" שלי עשה את הטעות הגורלית של חייו, בכך שלא שמע לגדולי ישראל שאסור להחזיק את זה, ועבר על הצו האלוקי של 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'!

עבירה גוררת עבירה, ומהקל נכשל אל הכבד, עד שאמר לו היצר לך ותבעט באלוקי ישראל!!!

אני יודע שלא קל בכלל לקרוא את הדברים הללו, אבל הדברים נכתבו כדי שנתעורר כבר ונבין את גודל ההרס שיש במכשיר האינטרנט וגרורותיו, זוהי מגפה כל כך נוראה שהורגת טובים ורעים כאחד, היא יכולה לקחת אפילו אדם גדול צדיק וקדוש ולהפוך אותו כופר... ה' יצילנו.

מחשב – אפילו לחידושי תורה – אם לא ניתקת אותו מחיבור לאינטרנט, או אם ברשותך אחד מהמכשירים הלא מאושרים, אתה בסכנת השמדה!!

כל מכשיר שלא עבר סינון וניתוק, הוא כלי רצח מפלצתי שיש לברוח ממנו מאוד!!!

הבירור שנעשה כאן – בדור עקבתא דמשיחא – הוא בירור חזק.

הבירור הוא קשה! והניסיונות רק הולכים וגדלים!

איי, איי, כמה צריכים להיות חזקים. וכמה דמעות צריכים לשפוך בתפילה.

אבא שבשמים, רחם עלינו! תציל אותנו מהטומאה הנוראה הזו! שלא אנו ולא צאצאינו ניפול ברשת השטן הזאת! אנא אבא תציל אותנו! זה נורא, כשל כבר כח הסבל! עד מתי?!!!

מעשי ידיך טובעים בים. בבקשה, אבא!

עם ה' החזק והחרד – רוצים גאולה למען שמך, למען שמך,

כדי להעביר גילולים מן הארץ, בקרוב אמן.

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה