אור ברסלב
אצבעותי למלחמה חלק ב' › כשלאמא שלך יש קצת זמן, היא קופצת בחבל עם השכנה??!!

אצבעותי למלחמה

חלק ב' · כשלאמא שלך יש קצת זמן, היא קופצת בחבל עם השכנה??!!

"מוצץ" ענק

סיפר הרב אלעזר אבוהב:

"אבא אחד בא אלי עם בנו בן ה–7.

"תציל לי אותו" – אמר לי, "הוא רק בן 7 ושקוע בזה כל היום, כל היום סרטים ומשחקים".

פניתי אל הבן, וזה לעומתו אומר לי: "לא יעזור לך כלום! אני לא יכול בלי זה! וגם אתה לא תוציא אותי מזה, גדלתי על זה כל הזמן מאז שאני קטן, אני לא יכול לעזוב את הכל".

האבא בוכה לי: "הוא סתום, הוא לא לומד בתלמוד תורה כלום"...

"למה הכנסת את זה בכלל הביתה?", שאלתי את האבא, "למה??"

"כשהם קטנים – אתה יודע, רוצים קצת שקט, ומה כבר יש ב'סרט' "כשר"?" ענה לי האבא...

זאת הבעיה! זה מתחיל – "בכשר", אבל איפה זה נגמר? אף אחד כבר לא יודע...

סיפר אברך יקר בווידוי אישי לאחד הרבנים:

"כשהייתי נער, התקלקלתי ונהייתי חילוני גמור על כל המשתמע מכך!! הכל התחיל מסרטים מצויירים שאמא הייתה שמה לנו כשהיא הייתה מנקה לפסח או מכינה אוכל לשבת... הדמיון שבסרט מושך מאוד, וזה הוציא אותי החוצה!!!

ברוך ה' שה' עזר לי וחזרתי אליו ביתר שאת וביתר עוז. קניתי את הספר על 'טהרת העין' ובאתי לאימי והראיתי לה את זה. שנינו בכינו... ידענו שטעינו. אמא קנתה כמות של ספרים וחילקה לכל השכנים, והשינוי ניכר אצל כולם".

סיפר רב אחד:

"הלכתי בירושלים במוצאי שבת, ואני שומע איך שהילדה מתלוננת לאמא שלה: "אמא, למה לא ראינו היום את הסרט אצל סבתא?"

אז אח שלה הקטן מנסה לדובב אותה: "את זוכרת שראינו שבוע שעבר... השמן והרזה..."

ילד בן שלוש!!!

אם ילד בן שלוש מקבל אישור לראות סרטים כשאמא שלו שואלת אותו, איזה סרט הוא רוצה לראות?... אז בגיל שבע עשרה הוא יגיד לה איזה סרט הוא רוצה לראות!! (או יותר נכון, הוא לא יגיד לה איזה סרט הוא רואה..)

עלינו, ההורים, לדעת יסוד חשוב מאוד הקשור לעניין הזה, שאמר אותו המנהל הרב מאיר מונק בשם הרב דסלר. הוא אמר: "אני זוכר שאימי עליה השלום (שהייתה המנהלת בבתי אבות) שאלה פעם את הגאון הצדיק הרב אליהו אליעזר דסלר – "האם לתת לילדי המוסד לעבוד בגינה, לשתול צמחים, לעדור ולחרוש וכו' – כדי שבכך הם יוציאו את מרצם? או שיש בזה בעיה?"

ענה לה הרב דסלר בצורה החלטית: "יותר טוב שישחקו בג'ולות".

והוא הסביר למה (שים לב ידידי היקר ליסוד הזה):

כי לשחק בג'ולות הם יפסיקו מעצמם לשחק כאשר יגדלו. אבל את עבודת האדמה הם עלולים לא להפסיק ולהמשיך בזה גם אחר כך!!!"

אותו יסוד ממש אמר גם המנהל הרב משה הלוי:

"כלל זה נקוט בידך: הילדים צריכים לשחק במשחקים כאלו, שכאשר הם יגדלו, הם יפסיקו מעצמם לשחק בהם... חמש אבנים בוודאי לא ישחקו כאשר יגדלו, אך במשחקי מחשב ימשיכו לשחק.

רק דברים שוודאי יפסיקו מעצמם לשחק כשיתבגרו, אז יכולים בשופי לתת להם לשחק בילדותם".

וזאת המציאות שאנו רואים היום.

כותב בעיתון (לא חרדי) עיתונאי בשם דודי עמרם:

"לאחר התבוננות והתעמקות קלה בנעשה מסביבי – בקו 5 (המחבר בין הדרום לצפונה של תל אביב) הבחנתי בתופעה מוזרה, חדשנית ואולי אף מצחיקה.

רוב רובם של נוסעי האוטובוס התעסקו עם מכשירי הסלולר למיניהם.

לכאורה ניתן לומר מה רע? סך הכל אנשים מתעסקים עם דבר המסמל יותר מכל את הקידמה של דורינו?

הנורא הוא, שאנשים, נשים, נערים וילדים מכל שכבות האוכלוסייה שקו אוטובוס זה מייצג; מסתננים מאפריקה, קשישים ממרכז תל אביב, בוכרים משכונת שפירא, צעירים מקניון דיזנגוף ותושבי צפון תל אביב, כולם "באחדות" שלא נראתה זה זמן רב, משחקים במשחקים מטופשים..."

מספר הרב פינקוס:

"היה פעם יהודי גאון שתכנת מחשבים. הוא הכניס למחשב את כל התנ"ך את הש"ס ואת רמב"ם (היום זה לא חוכמה כל כך, אבל בזמנו זה היה חידוש גדול שבלחיצת כפתור ניתן לקבל את כל התורה כולה). פעם אחת ראיתי אותו משחק במחשב במשחק מטופש של מכוניות.

כששאלתי אותו, "וכי ליהודי גאון כמוך מתאים להתעסק בשטויות כאלו?!"

הוא ענה לי, "אתה צודק! אך אינני יכול לעצור את עצמי..."

באחד הוועדים לבחורי ישיבה אמר להם אחד המרצים: "תתעלמו רגע מהרמה שלי, קצת לא נעים לי לשאול אבל כשלאבא שלך קצת משעמם... הוא מזמין את השכן לשחק בגוגואים?

מישהו תפס את אבא שלו בכזה דבר??!!

כשלאמא שלך יש קצת זמן... היא קופצת בחבל עם השכנה??!!

כנראה שלא! כי זה משחק ילדים.

אבל במחשבים זה לא כך!..."

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה