חלק ב' · "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"
עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה חוט שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"
ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!
"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".
סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לפקח ולבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!
בעיות של ילדים בגילאי חיידר??!! איפה היה כזה דבר??!!
יש היום תופעה חדשה: אנשים שלמדו איך לטפל בבעיות של צניעות בילדים של חיידר.
שמעת כזה דבר??
פעם (וגם היום) היו נערים בגילאי ה–17, 18 שהיית מוצא אותם יושבים על הברזלים, אבל בעיות של ילדים בגילאי חיידר??!! איפה היה כזה דבר??!!
מדובר לא ביחידים ולא בעשרות... אלא במאות ילדי חיידר!!!
מדווח על 30%!!! נושרים שיש היום בחיידרים ובתלמודי תורה. הוא אמנם עדיין קטן, הוא לא יכול לקום ולעזוב את הבית, אבל מכאן כבר מתחילה המרידה וההתדרדרות.
פנה מנהל מוסד אחד לאחד מתלמידי החכמים של הדור וביקש להתייעץ איתו על מקרים בעייתים שקורים אצלו בתלמוד תורה... ענה לו אותו תלמיד חכם: "תראה, בבעיות של בחורי ישיבות אני מבין, אבל בבעיות של ילדי חיידר אני לא יכול לענות לך... אני לא מכיר כזאת תופעה".
"הייתי באיזה בית ספר", מספר אחד הרבנים, "ואם משרד החינוך יידע מה ההורים החליטו שמה, הם יסגרו מיד את הבית ספר!! כי זה אסור על פי החוק.
מה היה הסיפור?
ילד בכיתה ב' – בגיל 8 – גלש באינטרנט וראה דברים גרועים ביותר בצורה הפתוחה ביותר.
הוא צרב 32 דיסקים וחילק לכל ילדי הכיתה.
ילדים בני 8!!!
הרס אותם לכל החיים
האמהות בכו שם כמו תינוקות.
הקמנו מיד במקום ועד הורים. אמרתי להם, "אתם מחליטים שילד שייתפס על מחשב הוא נכנס לנידוי חברתי! והוא עף מהבית ספר!!"
ההורים קיבלו את זה על עצמם בלית ברירה. היה חשוב להם לשמור על הילדים אפילו בתנאי חמור שכזה הנוגד את החוק.
סיפר מנהל תלמוד תורה:
"אני אספר עובדה בתלמיד אחד שלי. תלמיד מובחר, כשרוני מאוד.
מצאתי אצלו דיסק אונקי. משמים שהוא לא פתח את הדיסק אונקי, ואני יודע שהוא לא פתח אותו, כי אם הוא היה פותח אותו זה לא היה אותו תלמיד!
בדיסק אונקי הסבא שלו העביר לו את הפרשה שהוא צריך ללמוד לבר מצוה. כנראה שהדיסק אונקי עבר אצל אחד מהדודים או הבני דודים.
נתתי למזכיר לבדוק...
הוא גילה שם דברים מאוד חמורים!!!
הילד היה פותח את זה כדי ללמוד את הפרשה, אבל היינו יכולים לאבד אותו בקלות.
הילד קיבל דיסק אונקי, הוא מבקש מחבר: "תעביר לי את השירים האלה...", בתוך השירים האלה עברו עוד קבצים אחרים. האבא הולך לישון. ולאבא יש מחשב. ומכאן הדרך קצרה לאבד ילד ואולי לצמיתות...!!!
אתה סומך על הבן שלך??!!
אז למה אתה מרשה לו דיסק אונקי???
מי אשם? האבא? או הבן?
התורה אומרת, "ושננתם לבניך... וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך".
אנחנו רואים שהתורה הצמידה את לימוד התורה של הילדים למצות תפילין.
מה הקשר?
אומר ה'חפץ חיים', זה בא לרמוז לאדם: כמו שתפילין אסורים בהיסח הדעת, כך הילדים שלך אסורים בהיסח הדעת!!! – אל תאמין בילד שלך! אל תהיה כזה תמים! אל תאפשר שיהיה לך בבית כזה מכשיר... וכל שכן לאפשר לילדים שלך להתעסק בזה!!
בשום אופן שבעולם!!
אמר הרב צביאלי: "אם הייתי נותן כרגע הרצאה להורים והייתה אפשרות להראות להם לדקה מה הולך שם, לא היה צריך שום הרצאה!! הם היו צורחים בהיסטריה... קופצים מהחלון... ורצים מהר מהר הביתה כדי לשבור את המחשב!!!"
סיפר לי אחד מהמלמדים:
"הוא שמע שני ילדים מדברים בתלמוד תורה, שהם ראו באינטרנט איך דעאש חותך ראש של בן אדם... או איך הם שורפים בן אדם שלם ורואים אותו איך שהוא נמס... הם סיפרו את זה בהתלהבות לכל ילדי החיידר.
שאלתי אותו: "נו, מה עשיתם עם זה?"
אז הוא אמר, שהוא דיבר עם ההורים של הילד, וההורים אמרו שכן, יש להם את המכשיר הזה אבל הם לא חלמו שהילדים שלהם יצפו בזה.
אמר להם הרב, שהוא מאוד מצטער אבל אם יש כזה מכשיר בבית, אי אפשר שהילדים יישארו יותר בתלמוד תורה.
ואכן הילדים הוצאו משם ועברו לתלמוד תורה אחר".
עכשיו היה מקרה, על אבא אחד שחזר מטבריה לבני ברק אחרי חתונה שאחיו חיתן את הבן.
הוא רואה במינימרקט שלו... אור דלוק. הוא לא הבין, מי נמצא ב–2 בלילה בתוך המינימרקט שלי?
הוא חשב שגנבים פרצו לו את המינימרקט והם עכשיו "חוגגים" לו על המקום...
במקום הוא הזמין משטרה. הגיעה לשם ניידת.
הוא נכנס עם אחד השוטרים בזהירות... הם מתקרבים... את מי הם רואים?
את הבן שלו – בן ה–12 – צופה בדברים הכי מטונפים ביותר בעולם!!!
התברר לאבא, שהבן שלו לקח מהצרור מפתחות את המפתח של המינימרקט ושיכפל אותו. וככה הוא נכנס למינימרקט כל לילה וצופה שם במחשב בכל התועבות שבעולם מבלי שאף אחד יראה.
רק עכשיו הבין האב למפרע למה הבן שלו בתקופה האחרונה הקטין את הכיפה... ולמה אין לו כבר חשק ללמוד... ולמה בשבת הוא מגיע תמיד לקראת סוף התפילה...
נמלה הוא לא יודע להזיז... מחשב כן!
שמעתי על אבא אחד שבא לבן שלו ואמר לו: "תוציא לי בבקשה מה שיש לך בכיס!"
הוא הוציא לו, אם פי 3.
הוא אמר לו: "לא, תוציא לי עוד משהו..."
הוא הוציא לו, אם פי 4.
"יש לך עוד משהו, תוציא אותו!"
הוא הוציא לו אייפון.
"לא, יש לך עוד משהו..."
הוא הוציא לו בלקברי
"יש לך עוד, תוציא..."
"אבא, הוצאתי את הכל! אין לי כלום!"
"לא, אמרו לי שיש לך פייסבוק..."
האב התמים לא יודע שפייסבוק זה לא מכשיר.
הדור הצעיר נולד לזה. הדור הצעיר מיומן בזה. האבא והאמא לא יודעים אות אחת באנגלית, והבן – ילד בן 7 – בודאי שלא יודע. הוא אפילו לא יודע שהאות זה מזלג הפוכה לצד, הוא לא יודע לומר אפילו אות אחת באנגלית.
אבל הוא יודע טוב מאוד איך לפתוח קבצים!!!
הילדים שלך ללא כל ידע מוקדם ובלי לרכוש השכלה, יודעים טוב מאוד מהם המכשירים הללו ואיך להתעסק איתם!
אבל אתה לא!!!
"שלשום בלילה", סיפר הרב טריגר, "סיפר לי אחד, הוא גבאי ראשי באיזה בית כנסת גדול ומפורסם שכולם מכירים... יש להם במחשב גמ"ח 'אוצר החכמה'.
בקהילה שלהם יש אדם שבמקצועו הוא מתכנת מחשבים בכיר.
הוא נעל את המחשב עם כל מה שהיה צריך, שאף אחד לא יצליח לפרוץ.
אומר לי אותו מתכנת מחשבים בכיר: "לבושתינו ולחרפתינו, נערים מכיתה ז' הרסו לי את כל המנעולים והגיעו למה שהם רצו...".
אני שומע לא מעט מהורים תמימים שאומרים: "אנחנו לא חושדים בבן שלנו... הוא לא יודע איך להזיז נמלה..."
"אתה צודקים", אני אומר להם, "נמלה הוא לא יודע להזיז... אבל מחשב כן!!"
גם אם אתה חושבים שהוא תמים ולא כל כך יודע... אל תהיו כל כך בטוחים.
פגשתי הרבה הורים תמימים שהיו מוכנים להבטיח לי הרים וגבעות... אבל המציאות המרה טפחה להם על הפנים! במקודם או במאוחר!!!"
מקרה כואב מסוג זה, הגיע לשולחנם של הרבנים:
שני בחורים מטובי הבחורים בישיבה (שהיא מבין הישיבות הטובות בארץ), עזבו יום אחד את הישיבה בבת אחת!! כמובן שזה היה מתוכנן מצידם.
כל הישיבה רעשה וגעשה...
המשגיח התבטא, שזה לא עוד שני בחורים טובים... וזה לא שהם הבחורים הכי טובים... אלו בחורים שלא היה כדוגמתם מתחילת הישיבה ועד היום!!
"הייתי מוכן להישבע", הוא אומר, "שהם יצמחו לגדולי הדור הבא!!"
וכששניהם עזבו, הישיבה קיבלה בומבה רצינית ביותר שאי אפשר לתאר!!! (עד היום הישיבה לא רגועה מזה).
מה התברר?
אבא של אחד משני הנערים האלה, עובד לצורך פרנסתו עם מחשב לא מוגן.
אמרו לו לאותו אבא: "לכל הפחות תעשה לו חסימה של חברת 'נתיב'? סוף סוף יש לך בן בבית..."
הוא צחק. "הבן שלי?? הוא צדיק יסוד עולם!! על מה אתם מדברים... מה לו ולמחשב?"
הוא צדק. הבן שלו באמת היה צדיק יסוד עולם!
אבל היה
אותו בן – צדיק ולמדן – ללא כל ידע מוקדם, הצליח להתחבר לאינטרנט והגיע למקומות איומים שדירדרו אותו ואת חבר שלו לפי תהום, עד ששניהם פרקו עול לגמרי...!!!
עכשיו כבר לא נשאר עם מי לדבר...
"כשקרבתי אליו ראיתי שהוא מת..."
סיפרה רבנית מירושלים (מוצאה מאמריקה, היא הייתה צריכה לעבור הכשרה מקצועית):
מכיון שגדולי ישראל אסרו את הלימודים במסגרות השונות, היא עשתה את זה באופן עצמאי.
היא הקשיבה במשך תקופה לסדנה שהכשירה אותה בכל מיני תחומים. אחד התחומים היה 'היי טק' מחשבים וכדומה. היא עברה הרצאות רבות עם אחד שהוא מומחה ומיומן בתחום של 'אבטחת מידע'.
בשיעור המסכם, מספר להם אותו מרצה כדלהלן: "בתור מומחה באבטחת מידע, נכנסתי לחדר של הבן שלי ולדאבון ליבי אני רואה אותו יושב בחדר ולא זז... כשקרבתי אליו ראיתי שהוא מת.
הוא התאבד!
אני מסתכל במחשב שלו, ואני מגלה שבמשך חודשים הוא הודרך על ידי אדם תמהוני באיזה כפר נידח בארצות הברית, איך לבצע את כל מהלך ההתאבדות מבלי להשאיר שום עקבות!
לא בתוכנית! לא בפעולה! לא במעקב! שום דבר!!"
וזה קרה, היא אומרת, לאדם מומחה שכל תחום עיסוקו זה אבטחת מידע.
אפילו הוא – עם כל המומחיות שלו – לא היה יכול לחסום את המחשב של הבן שלו!!!
הבן שלו הצליח לפרוץ את ההגנה!!!".
סיפר הרב יהושע פינק:
"דיברתי עם איש מחשבים שסגר את המחשב עם כל קוד אפשרי שיכול להיות. כל קוד אפשרי!!
אמרתי לו, שהבן שלו גולש מהבית.
הוא אמר לי: "איזה שטויות! אני איש מחשבים וסגרתי את זה בכמה הכפלות של קודים"
אבל אחר כך הוא ראה שצדקתי! הוא תפס את הילד שלו גולש... והוא הרביץ לו.
עליתי אני הביתה כדי "להרביץ" לו...
מה אתה מרביץ לילד שלך?? תרביץ לעצמך!! למה הכנסת את זה הביתה??? אתה אשם!"
אבא אחד אמר לי, שהוא רגוע! אין לו בעיה לצאת מהבית, כי יש לו קוד על המחשב!
אבל הוא סיפר לי שפעם אחת הוא שכח את הקוד והבן שלו עזר לו לפצח את הקוד...
"כל פלאפון חדש שיש לי", הוא אומר, "ואני רוצה לדעת איך זה עובד, אני נותן אותו שעה אחת לבן או לבת והם בתוך שעה יודעים את הכל!".
בהקשר לכך סיפר לי אברך יקר בעל תשובה:
"יש לי משפחה קרובה, אנו נפגשים לעיתים קרובות. הילדים שם הם ממש צדיקים.
האמא קיבלה מכשיר לא כשר מהעבודה שלה.
נסיתי לרמוז לאמא ואמרתי: "הפלאפונים האלה היום, הם על הפנים... עדיף לא להכניס אותם הביתה. יש בזה רק נזקים!"
היא אומרת לי ולאשתי: "מה לעשות, בעבודה מחייבים אותנו לקחת את זה"
כשהיינו אצלם, היא השאירה את המכשיר על השולחן ואני יודע שהילדים שלה התעסקו בו.
אבל הם לא יודעים שאני יכול לבדוק מה הם חיפשו.
הסתכלתי על המכשיר, אני רואה אותו פתוח ישר בשורת חיפוש... אמרתי, 'בוא נראה מה מחפשים פה?'... מבלי להיכנס לאתרים.
הראיתי לאשתי מה בדיוק חיפשו שם אותם ילדים... היא הייתה בשוק.
הבן הגדול היה בהתחלה בישיבה, אבל מאז שהאמא הכניסה את המכשיר הזה, הוא עזב את הישיבה והיום הוא בצבא.
פתאום הבן אדם לא מסוגל לשבת, לא מסוגל ללמוד. הוא התחיל להגיע עם מכנסיים קצרות לבית הכנסת. מה שלא היה עד עכשיו. בחיים לא האמנתי שאני אראה אותו בא לבית הכנסת עם מכנסיים קצרים... ואני רואה ושותק. לא יודע מה לעשות. אני מרים ידיים".
שיחה [עצובה? מצחיקה?] בין אבא לילד
שיחה בין אבא לילד:
ילד: "אבא...?"
אב: "כן בני היקר"
ילד: "אבא, אנחנו חרדים?"
אב: "כן בני היקר"
ילד: אבא תגיד, אתה מרשה לי להביא הביתה ספרים מהספרייה העירונית הלא דתית?"
אב: "לא, בני היקר"
ילד: "למה?"
אב: "כי אנחנו חרדים, ואסור לקרוא מה שלא צריך!"
ילד: "אה, הבנתי. אבא?"
אב: "כן בני היקר"
ילד: "אבא תגיד, אני יכול להביא הביתה סרטים?"
אב: "מה פתאום בני היקר?!"
ילד: "למה?"
אב: "כי אנחנו חרדים, ואסור לראות מה שלא צריך!"
ילד: "תודה אבא. אבא תגיד, אני יכול להביא שירים חילוניים או לועזיים?"