אור ברסלב
אצבעותי למלחמה חלק א' › התחננו אליו: "אבא, תפסיק!..."

אצבעותי למלחמה

חלק א' · התחננו אליו: "אבא, תפסיק!..."

הוא נכנס לשירותים שש פעמים!!!

"אשה אחת מתקשרת אלי", מספר הרב אלעזר אבוהב, "בוכה במר נפשה. היא התחננה לעזרה.

"אני בצרות", היא אומרת לי.

היא השתפכה בפניי: "אני נשואה לסופר סת"ם, שהיה מצליח מאוד, הוא היה עדין נפש ומיוחד, נאצל במידות, הכל פרח והצליח בכל תחום אפשרי, רוחני וכלכלי ומשפחתי, עד... עד שהאינטרנט נכנס אלינו הביתה.

התנגדתי מאוד.

שאלתי אותו: "למה אתה צריך את זה?? כל הרבנים אוסרים את זה, זה עלול להרוס לנו את הבית"

והוא בשלו: "אני צריך את זה לצורך עבודה", אמר.

הירידה הורגשה מיד.

עד השעות הקטנות של הלילה הוא שם, צופה בדברים הגרועים והנוראים ביותר...

"מה יש לך לעשות שם כל כך הרבה?", שאלתי.

"זה לא עניינך!", ענה.

הוא השתנה מהקצה אל הקצה. כמעט לא יצא מהבית. ישן מאוחר. וקם כל יום לקראת הצהריים.

כשהילדים חוזרים מהלימודים, הוא עדיין ישן...

שלא לדבר על תפילות במניין שכבר אינן. הדיבור שלו השתנה. הוא נהיה גס. מנבל את פיו. והגיעו מצבים שהוא אף הכה את בני ביתו באכזריות, הוא לא חס על חמש בנותיי הגדולות שמתגוררות איתי בבית.

ראינו איך הוא מתדרדר ועינינו כלות.

התחננו אליו: "אבא, תפסיק! מה יגידו עלינו? מי יתחתן איתנו?". והוא בשלו.

הוא איבד את הראש לגמרי.

בעיקבות כך גם הפרנסה נאבדה מאיתנו. כי הוא בקושי מצא טעם לעבוד, ראשו היה שקוע עמוק עמוק בזוהמה הנוראית הזאת. הוא הכניס אלינו הביתה את שבעת מדורי הגיהנום.

כך עברנו ארבע שנים של סבל עד... שהוא גם כן זרק אותי מהבית בביזיונות, אנו כיום בהליכים..."

"לשמע מעשה כזה", מספר הרב אבוהב, "עיניי דומעות ואין לאל ידי לעזור לה.

הסיפור שלה הועבר על ידי לגדולי הרבנים והיה בטיפולם. ולא כל כך בהצלחה...

"אדם ששקוע בזה, קשה להוציא אותו משם!", הם אומרים בהרמת ידיים, "אולי תפילה תעזור, ואולי כולי האי..."

ובכאב רב אני יכול לציין את הפרט הנורא הבא:

אותה אשה, העידה שהיא עקבה ובדקה: כל אחד מהנערים שקנו עבורם ממנו תפילין בארבעת השנים האלו (של הגיהנום), התקלקלו ויצאו לתרבות רעה!!! והדבר אינו פלא, תפילין שנכתבו שלא מתוך קדושה אלא מתוך חטאי העיניים, לא יוכלו לפעול השפעת קדושה במניח אותן..."

מצמרר.

היא עושה שניצלים רק לילדים... בשבילו אין!

היה פה מקרה באחד הערים החרדיות, שהגיע לאחד הרבנים לפני סוכות.

אשה חרדית נשואה 10 שנים לאברך תלמיד חכם מרביץ תורה, מלמד בתלמוד תורה ומחבר ספרים ויש להם 5 ילדים. הוא רצה אייפון וגם מחשב לא מנותק מהאינטרנט.

היא אומרת לי: "דיברתי איתו שנה ורבע... על המכשירים האלו.

מה הוא אומר לי? "תעזבי אותי, אני לא דוס! אני לא ראש בקיר... יש גם לרב הזה וגם לאברך הזה... אל תהיי רבנית שלי... אל תהיי משגיחת כשרות שלי... בסדר?"

והיא מפחדת נורא, היא יודעת מה דעת גדולי ישראל בזה.

היא טלפנה אלי: "הרב, מה אני עושה? אני מפחדת מסרטן ומשאר מחלות, אני מפחדת מבעיות בפרנסה... מה אני אעשה עם בעלי? האם מותר לי לא לבשל לו?

מותר לי לא לכבס לו?

מותר לי לא לעשות דברים שאשה נשואה חייבת לבעלה?"

"זה היה גדול עלי", מספר הרב, "לא ידעתי מה לענות לה. לא רציתי לקחת אחריות.

הלכתי לרב קניבסקי ערב שבת חול המועד סוכות, בדיוק הוא התכונן לטבול במקווה בביתו של ה'סטייפלר'.

אמרתי לו: "הרב, יש פה אשה בעיר ששנה ורבע מתחננת לבעלה... והוא לא מוכן לזוז! הרב מה לעשות? האם היא יכולה לא לעשות בשבילו כלום?"

הרב חושב כמה שניות ואומר לי: "איזו שאלה, אסור לה לעשות בשבילו כלום!!! הרי הוא עלול להביא לה סרטן, לילדים שלה ולעצמו... וודאי שלא, היא לא חייבת לו כלום!!!"

אמרתי לה את תשובת הרב, ואכן זה מה שהיא עשתה.

שבועיים היא מכבסת לילדים. לו יש ערימה של חולצות וגופיות מלוכלכות...

היא עושה שניצלים רק לילדים, בשבילו אין!

הוא מתחיל לחפש לו שמה איזה פרוסה עם מיונז... אין לו שום דבר!

כך זה היה במשך שבועיים.

ואז הוא מתקשר אלי.

"תגיד לי כבוד הרב, אתה המלצת לאשתי לעשות לי דברים כאלה...?"

אמרתי לו: "כן"!

"אתה לא שמעת את שתי הצדדים", הוא אומר לי, "אתה לא יודע שיש מצווה של 'שמוע בין אחיכם'... אז איך אתה אומר לה כזה דבר?!"

אמרתי לו: "תגיד לי, יש פה שתי צדדים לדעתך?! איזה הצדקה יש לך להכניס הביתה 670,000,000 פרוצות, בלחיצת כפתור??!! את הכופרים??!!! את כל המשוגעים והסוטים למיניהם??!! מי התיר לך??? אם אתה רוצה להוציא שיחות דרך המכשיר, אז תעבור לכשר..."

ואז הוא פורץ לי בבכי בתוך הפומית של הטלפון...

"הרב אני לא יכול, התמכרתי... אני מתעסק עם המכשיר גם בשבת!!! בסתר!! כשאשתי לא רואה, אני מכור למסך!"

אמרתי לו: "העברתי לך דרך אשתך, שאם התמכרת, יש את 'ריטורנו' שנמצאת ברמת בית שמש בהנהלת איתן אקשטיין מקום המשתרע על 14 דונם.

עד לפני 4 שנים היו מתמכרים דתיים לאלכוהול, לסמים, לסיגריות, ולכל מיני סוגי כפייתיות שונים... לאחרונה – למעלה משנים וחצי דונם – מחלקה ענקית, רק של מתמכרים למסך!!! אברכים עם זקנים ארוכים...

אשתו אמרה לי אז באותה שיחה: "אין לי בעל!! הבן אדם הזה היה כל רגע בודק מה קורה? 'און ליין' כל רגע מסתכל, מה חדש? מה קרה בעכו? בכיכר השבת? בחדרי חרדים? עכשיו..."

(וכל זה לפניה. מי יודע לאן היה גולש כשהיא הייתה ישנה או שלא הייתה נמצאת בבית?)

הוא אומר לי: "נכון, אבל אני מתבייש! לא מתאים לאדם בדרגתי, בתדמיתי, ללכת למקום כזה"

אמרתי לו: "חבל שהיא לא אמרה לך שיש טיפול אישי. שלושה חודשים, פעמיים שלוש בשבוע, הדרכה להיגמל מהתמכרות למסך.

לפני פורים אני מקבל מכתב בין שלוש מילים: "הצלת בית בישראל"!!!"

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה