אור ברסלב

אצבעותי למלחמה

חלק א'

סיפורים "גדולים" על אנשים "קטנים"

היו הייתה פעם... טלוויזיה

מישהו זוכר את הטלוויזיה של פעם?

הייתה טלוויזיה אחת ישנה בכל בית שהמסך שלה היה שחור לבן.

גם את השחור לבן בקושי היית רואה... לפעמים היית רואה רק לבן, פתאום יש לך שלג על כל המסך...

כשהיית מדליק אותה, היית צריך להגיד 'ויהי נועם' ו'אנא בכוח' 7 פעמים עד שהיא תדלק, כי היא הייתה צריכה להתחמם...

"היי, למה לא נדלק?"

"חכה, זה מתחמם!"

"מה זה מתחמם? מה זה מנוע של אוטו?!"...

ואז פתאום אתה רואה נקודה באמצע ו... נדלק!

היה למעלה אנטנה כמו אוזניים של חמור... היית מכוין אותה ופתאום התמונה במסך הייתה עולה ויורדת... והרמקול היה בקושי עובד.

אנשים היו צועקים: "שקט! שקט! לא לדבר! לא לנשום! תנו לשמוע, בקושי שומעים משהו..."

"ב–1967 נכנסה הטלוויזיה למדינת ישראל. ברחוב שדרות בנימין על יד התחנה המרכזית בנתניה, שם הייתה חנות שהיה בה טלוויזיה.

שם כולם עמדו בחוץ כדי להסתכל על כל מיני אירועים "חשובים" כמו למשל: נחיתת האדם על הירח...

מעט מאוד היו הבתים "שזכו" או שהרשו לעצמם להכניס מכשיר כזה הביתה.

לאט לאט הטלוויזיה התחילה לחדור לתוך הבתים. ומהר מהר, ההורים הבינו שכבר אי אפשר לשחק יותר עם הילדים בחוץ. משהו קרה... משהו השתנה... הבתים חדלו להיות בתים.

הביאו את הרחוב אל תוך הבתים.

לאט לאט אנשים לא שמו לב, את העוצמה האדירה שהחלה לשטוף אותנו.

"אני רוצה להגיד לכם דבר אחד", אומר הרב מרדכי נויגרשל, "אני הסתובבתי הרבה בעולם.

הייתי בכפרים נדחים ביותר, מקומות שאין מים בברזים ושואבים את המים מהבארות.

הסתובבתי עשרות שעות באוקרינה ולא ראיתי רכב פרטי אחד בכבישים.

פה ושם רואים משאית משנות ה–50, אוטובוס עלוב... וזהו!

לא היה שם כלום! פשוט כלום! אתה חוזר בחזרה למאה ה–19.

אבל בכל בית מט לנפול הייתה טלוויזיה שחור לבן.

הגעתי לעיירה שנקראת 'שפיטורקה' אין שם כלום בעיירה הזאת. יש שם רק אשה אחת שהיא יהודייה ואליה נכנסתי הביתה.

האשה הזו חולת סרטן (כי העיירה הייתה באזור צ'רנוביל, שם חצי מהאוכלוסייה הם חולי סרטן), היא הייתה חצי גוססת, בקושי הולכת, בבית שלה לא היה כלום חוץ מ... טלוויזיה שחור לבן.

שאלתי אותה: "מה זה הדבר הזה?"

"זה מסטאלין!", היא עונה.

סטאלין חייב כל בית שתהיה בו טלוויזיה, כי באמצעותה הוא יוכל לשלוט על האנשים!

ככה שולטים על אנשים! בלי צורך להתאמץ יותר מדי.

כי אנשים אוהבים לראות! אנשים סקרנים, מראים להם את זה יפה, מצפים להם את זה יפה.

והם רואים, ולאט לאט מתמכרים, עד שהדברים חודרים – תוך כדי עקיפת כל מנגנוני ההגנה – אל תוך תת ההכרה של הצופה!".

כשהיו באים אל מרן הגאון הרב אלישיב, כשרצו לעשות תוכנית טלוויזיה כזו או אחרת בעניינים דתיים... אז הגישה שלו הייתה מאוד נחרצת בעניין.

הוא היה אומר חד משמעית: "מדבר טמא, לא ייצא שום דבר טוב!!"

היה אחד שרצה לקנות דירה מאדם חילוני בבני ברק, הוא בא לשאול את החזון איש אם יש בזה בעיה?

אמר לו החזון איש: "אין בעיה! אבל לפני שאתה נכנס לבית תוריד את כל הצבע ותקלף את הטיח עד היסוד וגם את המרצפות עד שתראה את הבלוקים... שלא יישאר כלום!! כי איך הקב"ה ישרה בבית הזה אם הקירות ראו שם טלוויזיה??!!"

"פסקתי להם להכניס צלב"

סיפר הרב אליעזר בן דוד:

"משפחה אחת מחוץ לארץ שאלה אותי פעם, מכיון שיש להם עוזרת גויה שרוצה להכניס טלוויזיה לתוך החדר שלה אצלנו בבית... אז מה לעשות, להרשות לה או לא?

אמרתי להם: "בוודאי שלא להרשות לה, הילדים הקטנים ילכו לראות..."

אמרו לי: "אבל היא אומרת, "אני מוכנה או טלוויזיה או צלב..."

(צריך לדעת, שרק לראות את הצלב זה כבר מסוכן מאוד! וגם מקובלינו מפי צדיקים, שצלב גורם לעיכוב בילודה!! יש הרבה בתי חולים בעולם – בצרפת, באיטליה, בניו יורק, ואף בירושלים (ישנו בית חולים צרפתי שהוא התחנה האחרונה לפני שנפטרים) ובשאר מקומות, שמופיעים שם צלבים בחדרי המדרגות. הם שמו שם את הצלב בכוונה, כדי שכל מי שירד דרך המדרגות זה ייראה כאילו שהוא משתחווה לצלב. כל מדריגה ומדריגה שאתה יורד... אתה כורע לעומת הצלב שנמצא מולך למטה. במקרה כזה צריכים לרדת ברוורס! (אחורה) כדי שתראה את האחוריים שלך לצלב.

סיפר אחד הרבנים: "פעם בתמימותי כשקיבלתי מחברת השכרה רכב 'שברולט', הדבקתי על כל הסמל נייר דבק סלוטייפ, כיון שהסמל של השברולט זה צלב!! ומאז אני לא משתמש יותר בשברולט. בקיצור, עם צלב לא מתעסקים!)

אף על פי כן... אומר הרב אליעזר בן דוד: "פסקתי לאותה משפחה מחוץ לארץ להכניס לתוך הבית צלב! כיון שזה יותר טוב מטלוויזיה!!!".

מדברים, שוב, על הטלוויזיה של פעם!!! שמה כבר היה ניתן לראות בה...

הצדיק רבי אליהו לופיאן, נפטר ב–כ' אלול תש"ל בשנת 70. (הוא היה איש אלוקים שזכה לגילוי אליהו לא פעם אחת). הטלוויזיה הישראלית הארורה הגיעה לארץ ב–68 מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא חפף עם הטלוויזיה שנתיים.

לאחר ששמע רבי אליהו לופיאן שקיים כזה מכשיר (אז לא היה ווידאו, ולא מחשב, לא אינטרנט ולא אייפון. היה בסך הכל קצת ספורט... קצת כדורגל... במשך שעה שעה וחצי וגם בשחור לבן, כמו שאמרנו) הוא אמר כך: "בין מדינות יש מאבק. לא בכל שלב במאבק, המדינה מוציאה את כל הנשק!

לדוגמא: פלסטינאים יורים עכשיו על אשדוד ועל אשקלון... צה"ל יכול לפתוח את הכור האטומי בדימונה ולמחוק את 'עזה' בלי שום בעיה! אבל לא עושים את זה. למה? יש כללים גם בין מלחמות.

"אבל", אומר הרב לופיאן, "יש קרב שבקרב הזה מוציא כל צד את כל האפשרויות של הנשק והאמצעים שיש לו... איזה קרב זה?

הקרב המכריע!"

דוגמא לזה? אסאד. הוא הרג וטבח עשרות אלפים מבני עמו... כי הוא יודע שאם פה הוא לא מצליח הוא גמור!!! – וכמו (לא להבדיל) סאדם חוסיין וקדפי. על החיים ועל המוות.

"יש מאבק מאז בריאת העולם – שהתחיל מהאבות הקדושים ובעיקר מאז מתן תורה – בין הקדושה לטומאה. אבל עד היום, המאבק היה עם כללים, בצורה הוגנת, השטן עוד לא הוציא את כל הכוח שלו.

אבל שמעתי", הוא אומר, "שהתחילו להיות מסכים! סרטים! תמונות זזות! – התחיל הקרב המכריע! – השטן הוציא את הנשק הכי חזק שיש לו!!! מי יודע להיכן זה יגיע...???"

על מה דיבר הרב? על הטלוויזיה המסכנה של אז!!! שחור לבן... מסך עולה ויורד... בקושי שומעים... ושידור מוגבל לשעה שעה וחצי!!! ובכל זאת... הקרב המכריע הגיע!!!

הוא נשאר במיקרוגליות שלו

כמה ערוצים היו אז?

בסך הכל שני ערוצים! לא יותר.

על אותה טלוויזיה מסכנה של אז (לפני 50 שנה), יצאו נגדה כל גדולי ישראל והחרימו כל מי שמחזיק בה; לא מתחתנים עם ילדיו... לא עומדים בארבע אמותיו... לא מצטרף למניין ולזימון...

ובכל זאת, הטלוויזיה של אז הייתה 'צדיקה' לעומת הטלוויזיה של היום!!!

(הטלוויזיה של היום היא ענקית ומשוכללת, שיעור 'חזון איש' על כל הקיר, מלמעלה עד למטה ונרכשת ב–80,000 ש"ח.)

אז את נושא הטלוויזיה גדולי ישראל תפסו בזמן!

אף חרדי היום לא יבוא ויאמר: "אני מחזיק טלוויזיה בשביל לראות פעם תוכנית על הרב כדורי... לכן אני משאיר את זה בבית. זה בושה לאדם – שמגדיר את עצמו כחרדי – להחזיק טלוויזיה.

גדולי ישראל הצליחו ליצור סטיגמה שלילית לטלוויזיה: אתה מכניס כופר הביתה!!... אתה מכניס נואף הביתה!!... הצליחו במאבק הקשה לסלק את הבעיה הזו.

לא תמצא היום בית שהוא טיפה חרדי עם מסך טלוויזיה בסלון.

אבל מה לא הצליחו בינתיים?

למנוע את המחשב והאינטרנט!!!

מה עשה השטן? כשהוא ראה שנושא הטלוויזיה לא הצליח אצל הציבור החרדי, הוא המציא את האינטרנט! פטנט מתוחכם וגאוני שעקף בקלות את מערכת ההגנה של כל גדולי ישראל ונכנס אלינו מהדלת האחורית!!!

איך? פשוט מאוד...

אתה שואל בן אדם: "תסלח לי, אבל למה אתה מחזיק מחשב לא מוגן?"

הוא עונה לך: "מה אתה רוצה? זה לא טלוויזיה, זה מחשב! למי אין מחשב? זה מכשיר עבודה לכל דבר..."

"נכון", אתה עונה לו, "מחשב זה מכשיר עבודה ממש בדיוק כמו מקרר... כמו מיקרוגל... אבל בכל זאת אתה יודע מה ההבדל ביניהם?

מיקרוגל לא הופך להיות בית קולנוע ב–8 בערב בלחיצת כפתור!!

המיקרוגל הוא 'ילד טוב', הוא נשאר במיקרוגליות שלו כל 24 שעות במדף במטבח...

אבל מחשב, לא!

נכון שמחשב זה מכשיר עבודה נפלא ועוזר לאין ערוך... אבל תבין, זה טריק הסוואה מדהים שהמציא השטן.

אם תבוא היום לבית מינימום חרדי... האם תראה מסך של טלוויזיה בסלון?

מה פתאום?!

וגם אם תראה, הבן אדם הזה לא שייך אלינו בכלל... כל הציבור החרדי מוקיע אחד כזה.

אבל תבוא היום לבית חרדי ותראה מסך של מחשב... הוא יאמר לך שאשתו היא גרפיקאית, אשתו מנהלת חשבונות, אשתו מורה שמכינה דפי עבודה, הוא עצמו מקליד בו חידושי תורה וכותב ספרים... אבל עד הערב!!

בערב, פוק! יוצא השטן מן השק... ואז מתחילות "החגיגות". בבת אחת נהפך המחשב "התמים" להיות מכשיר בילוי הרסני מאין כמוהו! והבעל או האשה (או שניהם יחד. בר מינן) מתחילים לגלוש בכל מיני אתרים, רואים סרטים, חדשות, מתכתבים בפייסבוק, ומה לא...?

"אני מקבלת טלפונים מנשים שבוכות", אומרת הרבנית רות שמש, "פשוט בוכות... "איך קרה כזה דבר בבית שלנו??! איך זה קרה?!... בסך הכל זה התחיל מזה שהייתי גרפיקאית הכנסתי הביתה מחשב והייתי צריכה את הדואר האלקטרוני... ובעלי התעניין ורצה גם כן להיכנס וגם כן לדעת ו... היום הוא בפנים עמוק עמוק התוך התופת הנוראה של האינטרנט".

ואנה היא באה...

דבר כזה לא היה מימות עולם!!!

בלעם "הצדיק"

מי זה האינטרנט?

(כולל, כמובן, את כל "המשפחה המורחבת"; האייפון, האייפוד, הבלקברי, הסמארטפון, האל ג'י, הטאבלאט, והגלאקסי.)

הבה ונערוך היכרות כואבת ומזעזעת, באיזו מפלצת מבהילה זוועתית איומה נוראה והרסנית מאין כמוה מדובר. (אי אפשר להאמין שקיים כזה כלי כל כך מושחת בעולם שלנו.)

כמה ערוצים יש היום בטלוויזיה האם ידוע לך?

היום במערכת הטלוויזיה הביתית ישנם בין 80 ל–120 ערוצים.

אך גם הערוצים האלה, עוברים איזה שהוא סינון של ראש של גוי איטלקי או צרפתי שלא יכניס כל סוטה. (כמובן שגם זה בשבילנו אבי אבות הטומאה) אבל יש לו עוד איזה גדר והגבלה.

לכל הפחות במושגים של גוי.

זה בנוגע לטלוויזיה.

מה בנוגע לאינטרנט?

כמה ערוצי צפייה יש באינטרנט?

למעלה מ– 3,500,000,000 אתרי צפייה!!!

אני חוזר:

למעלה מ– 3,500,000,000 אתרים!!!

מה כבר יכול להיות שם? בשלוש וחצי מיליארד אתרים?

הכל בכל מכל כל!!!

נו, אז מה בדיוק הבעיה? בסדר, האינטרנט זה כמו טלוויזיה, רק יותר משוכלל עם יותר ערוצים...?

אז מה כל הסיפור??

זאת בדיוק הטעות...

אמנם 5% – מהאתרים, הם אתרי נוף והיסטוריה.

ו–10% – מהאתרים, הם אתרי מידע: חדשות, נדל"ן, בתי חולים, רפואה, עסקים, קניות, בנקים, מסעדות, מלונות וכו'.

אבל! וכאן בא האבל הגדול...

85% – מהאתרים הנותרים, הם אתרי...

זנות, זימה, תועבה וניאוף של מיליארדי סוטים וחולי נפש בלי שום ביקורת וללא הגבלה!!!

פחד פחדים!!!

איך אמר אחד הרבנים? אבי אבות הטומאה – בלעם הרשע – נחשב "לצדיק גמור" עם שטריימל ופאות ארוכות, לעומת האינטרנט!!! וכי אפשר להשוות את הטלוויזיה לעומתו??!!

"השבוע אמר לי מישהו", סיפר רב אחד מזכה הרבים, "הרב, סליחה שאני אומר לך, אתה אמנם מדבר נגד המכשיר הזה, הרב בכלל מבין על מה שהוא מדבר?? כל מה שהרב יחשוב כמה גרוע הוא האינטרנט, זה פי אלף אלפים יותר גרוע!!!"

כל יום מתחדש ברשת האינטרנט בממוצע כ–150,000 אתרים חדשים!!!

כלומר, אם אתה מחזיק פלאפון לא כשר, אתה יכול להגיד לו כל בוקר "מזל טוב"! יש לך 150,000 גויים חדשים!!! – סודנים, מקסיקנים, אמריקנים, צרפתים, שבדים, גרמנים... כל אלה פתחו אתר והם אצלך בכיס!!!

בכל יום נשלחים לאתר האינטרנט 2,500,000,000 מיילים בעלי תוכן מזוהם וגדוש בעריות לכל רחבי האינטרנט!!! בכל יום!!!

בכל שנייה, 4,000 כרטיסי אשראי ניתנים, עבור צפייה בתוכן מזוהם!!!

ביום אחד הם מכניסים מהזוהמה הזו... 345,000,000 דולר!!!

87% של הגלישות באינטרנט בעולם, הם רק לאתרי זימה ופריצות!!!

רמת אחוזי צפייה ליום אחד, זה מיליוני כניסות ביום!!!

"ככה אגמור אותם!!!"

פעם – כדי לעבור על כל כך הרבה איסורים מהתורה – היה צריך הרבה מאוד מאמץ והרבה מאוד זמן...

אבל היום?

זה קורה בצ'יק צ'ק!

אתה משקיע מינימום מאמץ ואתה מקבל מקסימום הנאה!!!

פעם הגיעו אל האדמו"ר מבעלז כמה עסקנים רשעים ובמשך שעה ארוכה ניסו בכל מיני דברי שכנוע לפתותו ולקרב אותו אל דעתם המשובשת.

כשסיימו את כל הפטפטת השקרית והמסולפת שלהם שאלו אותו מה דעתו?

אמר להם האדמו"ר מבעלז: "רואה אני כי היצר הרע אינו כסיל כלל וכלל, הוא מתאמץ בכל כוחו להיכנס בליבי באומרו 'למה לי להתייגע ללכת ולשכנע אלפי חסידים? מוטב לי להתאמץ, לטרוח ולהתייגע עד שאכנס אל ליבו של אדמו"ר אחד וממילא כל אותם אלפי החסידים יימשכו אחריו'". סיים הרבי את דבריו.

כך ממש בדיוק עובד היום יצר הרע...

יצר הרע עשה חשבון פשוט. הוא אמר לעצמו: 'רגע, מה אני כזה טיפש?! למה לי לעבוד כל כך קשה כדי להכשיל לפתות ולהפיל?! למה לי לרדוף אחרי כל אחד ואחרי כל אחת ולהכשיל אותם בחולשה שלהם, בביטול תורה, בפריצות, בהרהורים, בראיות אסורות, בתפילה, בבין אדם לחבירו, בלשון הרע, בגזל וכו'...?

יש לי פטנט פנטסטי להכשיל כמה שיותר! במהירות! בקלות! וללא כל מאמץ! – אני מביא להם את האינטרנט, מכניס להם את הפייסבוק, דוחף להם את האייפון... וזהו! ככה אני גומר אותם תוך שנים ספורות!!!'

גאון!!! פשוט גאון!!!

והוא מצליח בקצב מסחרר... אוהו, כמה שהוא מצליח!

אנחנו רואים את זה בחוש ממש בכל יום!

בגלישה אחת, בשניות ספורות ממש, אפשר לעבור על עשרות איסורים מהתורה חמורים מאוד מאוד!!!

איך הגדיר מישהו את האינטרנט?

כלי המאפשר מקסימום עבירות, במינימום זמן!!!

הנה כמה דוגמאות:

גזל... (כמה עובדים מרשים לעצמם לגלוש על חשבון העבודה מתי שהבוס לא מסתכל?)

לשון הרע... (כמה טונות של לשון הרע מדברים שם?)

ליצנות... (שזה כולל אפילו הבטה של כמה שניות בדברים העוסקים בכפירה בזנות וברצח!)

ניבול פה... (כמה מילים גסות ודיבורים אסורים כותבים ומדברים שם בחופשיות?)

זלזול... (כמה זלזול יש נגד שומרי התורה והמצוות ונגד כל הקדוש והיקר לנו בארץ ובעולם?)

אונאת דברים... (מאות אלפי ידיעות שמכאיבות ומצערות לכל מי שקורא אותן!)

אכזריות... (מכפישים אנשים "ויורדים" עליהם סתם כך, ללא כל עוול בכפם!)

גסות רוח... (כל אחד מרים שם את "האף" שלו מנופח מגאווה, חושב שהוא מנהל את העולם!)

חוצפה... (כל אחד מפרסם שעשה דברים חמורים אשר לא ייעשו, מבלי שום נקיפות מצפון!)

שנאת חינם... (כמה השתלחויות חסרות רסן אחד נגד השני, מלוות בשנאה תהומית חולנית?)

רכילות... (אין סוף של רכילויות ודיבורים אסורים מעבירים שם חופשי, כולם על כולם!)

נקימה ונטירה... (כמה "סוגרים שם חשבון" עם חבריהם מתוך שנאה בגלל דברים שעשו להם?)

חנופה... (מחניפים לכל מיני טיפוסים אך ורק למצוא חן בעיניהם ובליבם בזים להם!)

כעס... (כמה בתים נהרסו מריב ומכעס בין בני הזוג ובין הורים לילדיהם בעקבות השוטטות שם?)

גניבת דעת... (אין סוף של רמאויות, העלמות וגניבות דעת הולך שם בין כולם!)

ניאוף... (מיותר לציין את כל "חגיגת" "הסדום והעמורה" שהולך שם!)

הלבנת פנים... (מכניסים עשרות תמונות של כל מיני אנשים בתנוחות ובמצבים מביכים מאוד!)

כפירה... (כותבים שם נגד הקב"ה ונגד התורה ומציעים להתנסות בכל מיני עבודות זרות שונות!)

חומרנות... (בילויים... קניות... תאוות... לוקסוס... מותרות... ראוותנות... יש שם בלי סוף!)

החטאת הרבים... (מפרסמים מקומות בילוי פרוצים וכל מיני תמונות של נשים מלוכלכות!)

שקרים... (כל אחד מבטיח שאפשר לסמוך עליו ב... ובפועל הוא משקר עליך במצח נחושה!)

ביטול תורה... (מאות ואלפי שעות מתבזבזים להם סתם כך, על שוטטות ריקה וחסרת תוכן!)

קנאה... (כל אחד מגלה מה יש לו ומה הוא השיג והכל רק כדי "להוציא" לשני את "העיניים"!)

ואפילו... רצח!!!

לפני כמה שבועות, נער בן 15 וחצי התכתב בפייסבוק עם חברים בני גילו פחות או יותר.

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה