אור ברסלב
אצבעותי למלחמה חלק א' › הוא ביקש: 1,800 פלאפונים

אצבעותי למלחמה

חלק א' · הוא ביקש: 1,800 פלאפונים

הוא יכווין שימות בעלה

בהקשר לזה, היה סיפור עם אברך טוב שלמד בישיבות טובות, שהתבטא פעם לגיסו: "גדולי ישראל לא צריכים להתערב בכל עניין! פלאפון כשר... לא כשר... מה כבר עושים מזה עניין??

אני חושב שהגדולים לא צריכים להתערב בסעיף הזה...", אמר בצורה נחרצת.

לצערי הרב", מעיד הרב לאנג, "ישבתי עם אב בית דין ועם עוד דיין להתיר את אשתו אליו בעקבות מעידה שהייתה לה מאותו פלאפון לא כשר שהיה לו בבית!!!

היה שם איזשהו פניה לתיבה מסוימת... מסקרנות או מאיזה משברון קטן שלא היה לה מצב רוח, היא לחצה ואמרה: 'בואי נראה מה זה...?', 'הבואי נראה מה זה?' הביא לשאלה שנאסרה על בעלה!!!"

אותו אברך חשב שהוא מספיק חכם כדי להביע את דעתו נגד גדולי ישראל, אז הקב"ה נתן לאשתו להיכשל רק כדי להצדיק את דבריהם של גדולי ישראל.

וזה עונה גם לאותם מתחכמים ששואלים: "הרי אני מכיר את עצמי, אז למה לי זה אסור?"

תשובה: כי גם אם נראה לך שלא תיגרר לתוך הליכלוך והזוהמה הזו... תשכח מזה! אין כזה דבר!! – כי אם ככה פסקו גדולי ישראל, אין ספק שלא תכשל!!!

אמרו הרבנים לרב סורוצקין, המנהל של ארגון 'לב לאחים' בכל הארץ, "גם אתה צריך לעבור לכשר"

אמר להם הרב: "מה אני אעשה? אני צריך לשלוח אס אם אסים לכל פעיל ופעיל, 'ברמלה'... 'בלוד'... 'בטבריה'... 'באשדוד'... אני חייב באמצע ההרצאה לשלוח להם לפעמים אס אם אסים"

"אין לך ברירה", אמרו לו, "אסור לך להחזיק את זה!"

הוא התחיל במשא ומתן עם חברות הסלולר – מירס, סלקום, אורנג', פלאפון – כדי להוזיל את המחיר. הוא ביקש: 1,800 פלאפונים כשרים בשביל הפעילים שלו!

הם ראו שהוא קליינט רציני, דג שמן. אז הוא יצא במכרז מי נותן לו את המחיר הכי זול.

אחר כך הוא נכנס למרן הרב אלישיב.

הרב אלישיב שואל אותו: "מה קורה?"

הוא אמר: "אני כרגע מנהל משא ומתן עם חברות הסלולר להוריד עלויות"

"נו, בינתיים במה משתמשים הפעילים שלך?"

"בינתיים יש להם את המכשירים הרגילים, הלא מאושרים"

הרב אלישיב הזדעזע: "מה?? זה טרייף!! עכשיו אתה עובר לכשר!! ולא משנה מה המחיר!!"

באותו יום הוא החליף לכשר.

הרב אלימלך פירר, מי שידוע בכל הארץ כמומחה מספר אחד ברפואה, בקושי לו התירו מכשיר לא כשר. ומה שהתירו לו זה בגלל שאצלו זה ממש פיקוח נפש!

יש נערה בת 17 בשם שולמית מירושלים שכבר לא יכולה לקבל דיאליזה והיא חייבת השתלת כליה. כל רבע שעה הרב פירר מסתכל במסך – הוא צריך לקבל הודעת אס אם אס מצרפת לראות שיש כליה מוכנה להשתלה... ואז אם התור הגיע, הוא מיד פותח את המשרד שלו בשבת!! מפעיל את האמבולנסים ומטיס אותה לשם – רק בגלל זה התירו לו!!!

אבל לך, מי התיר???

"היה לך אינטרנט?" – שאלו אותו בבית דין של מעלה

אתה יודע מה, יותר מזה...

סיפר הרב משה צדקה:

"איך אמר לי אחד? "חלילה! אני אף פעם לא מסתכל ולא אסתכל בטינופת שיש שם באינטרנט, אני מסתכל רק בדברים טובים..."

אמרתי לו כך: אדם בא לבית דין של מעלה. ידוע שבית דין של מעלה הם הרבנים הצדיקים של הדור הזה. בא לפניהם אותו אדם והם שואלים אותו: "האם היה לך אינטרנט? (אייפון? אייפוד? גלאקסי? בלקברי? טאבלט? סמארטפון? אל ג'י?)

"כן! היה לי! אבל אף פעם לא פתחתי את זה!"

חברי בית הדין מסתכלים זה על זה. הם מבקשים משמש בית הדין להביא להם מסכת בבא בתרא.

הם פותחים את הגמרא בדף נז: ומבקשים ממנו שיסביר להם מה כתוב שם.

הוא מתחיל לקרוא את הגמרא ולהסביר: "ועוצם עיניו מראות ברע"... – הגמרא משבחת מי שעוצם את עיניו ולא מסתכל על נשים.

"היכי דמי" – איך מדובר כאן? באיזה מקרה משבחים את מי שעוצם את עיניו ולא מסתכל על נשים?

"אי דאיכא דרכא אחריתא" – אם יש לו דרך אחרת ללכת שאין שם נשים, ובכל זאת הוא בוחר ללכת איפה שיש נשים...

"רשע הוא!" – אפילו שהוא עוצם את עיניו הוא נקרא רשע! כי עליו היה להיזהר ולא ללכת למקום כזה שבו הוא ייכשל בהרהור..."

"רגע, רגע, עצור בבקשה!", קוטעים אותו חברי בית הדין, "שמת לב מה שאמרת?"

"מה אמרתי?", הוא שואל מבוהל.

"אמרת שאם יש לו דרך אחרת ללכת בה שאין שם נשים, ובכל זאת, אם הוא הולך איפה שיש שם נשים אז אפילו שהוא לא נכשל... בכל זאת הוא נקרא רשע! האם ככה הסברת?"

"כן", הוא עונה.

"עכשיו תגיד לנו מה נראה לך, האם הגמרא מדברת גם על אחד כזה שמעולם לא נכשל בראיית נשים?"

"כן...", הוא מתחיל קצת לרעוד.

"האם הגמרא הזו מדברת גם על מי שהחזיק אינטרנט או אייפון כל ימי חייו, והוא מעולם לא נכשל בראיית נשים... ובכל זאת קוראת לו הגמרא רשע?"

"אה... אה... אה...", הוא מתחיל לגמגם, לא מסוגל להוציא את התשובה מהפה...

"תענה לנו בבקשה?", הם חוזרים על שאלתם, "כן, או לא?"

"ככככןן..." הוא עונה כשזיעה קרה שוטפת את כל גופו מרוב פחד ואימה...

ובכן, שאלה אחרונה לנו אליך, תאמר לנו בבקשה האם אתה מכיר את חוקי המדינה?"

"כככןן... קצת"

"אם יש לך מחסן סגור מלא בסמים, ואין לך מפתח, ומעולם לא עישנת סמים, ופתאום מגיעה המשטרה ושואלת אותך: "מה זה הסמים האלה שיש לך במחסן?"

ואתה עונה להם: "לא, זה לא כך, אני רוצה שתבינו, אף פעם לא השתמשתי, אני לא יודע אפילו איך נכנסים למחסן... נכון שהמחסן נמצא אצלי אבל אני נשבע לכם שלא השתמשתי! ולא סחרתי בזה!... אפילו לא ראיתי את זה!"

האם ידוע לך מה החוק אומר על זה?"

הוא שותק באימה, לא מסוגל להוציא הגה.

"תענה לנו בבקשה", הם דורשים ממנו.

"החוק אומר במקרה כזה, שאסור שיהיה דבר כזה!! ואם היה לו, אז אפילו שהוא לא השתמש בסמים ולא סחר בהם, הוא עבר על החוק!!"

"ובכן", הם מסתכלים אליו במבט מפחיד חודר ונוקב, "אתה בעצמך חרצת כרגע את פסק דינך!!

כיון שהחזקת כזה מכשיר אסור, אז אפילו שלא דפדפת בו לדברים אסורים ולא נכשלת בראיית נשים... אבל היה לך דרך אחרת! יכולת לרכוש מכשיר כשר ולא עשית זאת, לכן אתה נקרא רשע!"

"קחו אותו לגיהנום!", פסקו דייני הבית דין.

"לללללללאאאאא...", צרח מבועת כולו מהפסק דין שנחת עליו.

מיד הקיפו אותו ארבעה מלאכי חבלה אכזריים, והוליכוהו להכניסו עמוק עמוק לתוך לוע הגיהנום להתייסר שם בייסורים קשים ומרים עד מאוד.

הוא בכה... צרח... יילל... קפץ... השתולל... מרט את שערות ראשו... התחנן על נפשו... ביקש רחמים... נשבע שיותר לא יעשה זאת... ביקש שזכות אבותיו וסבותיו יעמדו לו...

אבל זה כבר לא עזר לו!!! היה זה מאוחר מידי! הוא כבר היה בעולם האמת!!!

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה