אור ברסלב
אצבעותי למלחמה היום שאחרי › צאתכם לשלום

אצבעותי למלחמה

היום שאחרי · צאתכם לשלום

'איייי... פון'

"גוט שאבס, גוט שאבס"

קהל המתפללים מתפזר לביתו בתחושת רוממות לאחר תפילת ליל שבת קודש.

רבי יצחק פוסע אף הוא לביתו כשהוא מוקף בילדיו הכל כך מתוקים!... איי, איי, איזה טוהר של חן יהודי נסוך על פניהם. אבל הם לא לבד, יחד איתם צועדים שני מלאכי השרת המלווים לו לאדם מידי ליל שבת.

במעלה המדריגות ליד דירתו של רבי יצחק נעצר לפתע 'המלאך טוב' על מקומו.

"קרה משהו?", שואל אותו 'המלאך רע'

"אני לא יכול להמשיך ללכת", תפס 'המלאך טוב' את ראשו בכנפו, "יש לי סחרחורת..."

"אני לא מבין, עוד כמה שניות ואתה בבית של רבי יצחק, תמשיך עוד קצת וזהו!"

"כן", מיהר 'המלאך טוב' להסביר, "אבל הראש שלי מסתובב... יש כאן אוויר מלוכלך עד כדי מחנק. מה, אתה לא מרגיש את זה?"

"לא, אני דווקא מרגיש מצויין!"

"תמשיך בלעדיי", ביקש 'המלאך טוב', "אני לא נכנס! אני לא יכול להיכנס לביתו של רבי יצחק"

"מה מפריע לך להיכנס?? בוא איתי והכל יסתדר!"

"אתה לא מבין?! בביתו של רבי יצחק יש מכשיר טמא ולכן אני לא יכול להיכנס..."

"אה", חייך 'המלאך רע', "זה כל הסיפור? אם כך ודאי שאין לך ממה לחשוש, אני מכיר את הבית של רבי יצחק כבר הרבה זמן. אני וסמי (המלאך ס"מ) ולילי (אשתו של הס"מ) נמצאים כאן כל שבוע ואני אומר לך עם כנף על הלב, שרבי יצחק לא מפעיל את המכשיר שלו בשבת. המכשיר כבוי עכשיו. בוא תיכנס."

"אני רואה שאתה באמת לא מבין מה כוונתי, אז אגיד לך בצורה ברורה: פוסק הדור, מרן הרב וואזנר, פסק שאסור להיכנס לבית שיש בו אינטרנט. ואפילו שהמכשיר כבוי, המכניסו לביתו עובר על איסור חמור מהתורה של "לא תביא תועבה אל ביתך" ואני חייב לציית לפסק הזה!! כי מה שפוסקים בבית דין של מטה כך פוסקים בבית דין של מעלה! – זו הסיבה שאני לא נכנס, פשוט אסור לי!"

"עזוב אותי מהפלפולים שלך", התלוצץ מדבריו 'המלאך רע', "תעשה מה שאתה רוצה, אני בכל אופן נכנס! כיף לי להיות בבית הזה. כל פעם שרבי יצחק מתחבר לאינטרנט מגיעים לכאן כל החבר'ה; סמי, לילי, סטרא אחרא, מלאכי חבלה, מזיקין, שדים... ומי לא? אז שיהיה לך גוט שאבס... רגע, וואיי... כמעט שכחתי את העיקר – יהי רצון שכך גם יהיה לשבת הבאה!!"

ו'מלאך טוב' בעל כורחו עונה...

ובבית, רבי יצחק מסלסל במנגינה עריבה וקולו נוסק לגבהים "צ–א–ת–כ–ם לשלוווםםם..."

'מלאך רע' שומע את המילים הללו ומתפוצץ מצחוק... 'כמה טיפש הוא רבי יצחק', חושב לעצמו ה'מלאך רע', 'הרי אף אחד מהמלאכים הטובים לא נכנס לכאן שצריך לומר צאתכם לשלום?

ואם הוא מתכוין עלי, זה גם לא נכון! כי אני מתכוין להישאר כאן כל השבוע יחד עם סמי ולילי וכל החבר'ה שיבואו לכאן במוצא"ש... אז למה התכוין המשורר?', מהרהר לעצמו ה'מלאך רע'...

ואז, חיוך רחב של הבנה התפשט על פניו, 'אהה, עכשיו הבנתי'... תפח לעצמו עם הכנף על המצח,

'על הטוהר התמימות והעדינות שעדיין נשארו על הפנים של הילדים, על זה אמר רבי יצחק צאתכם לשלום'...

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה