היום שאחרי · 'איייי... פון'
ממתי זה בדיוק התחיל? – אתמול? שלשום? לפני שבוע? לפני חודש? – היא לא ידעה לומר.
בעלה, שכל כך אהבה אותו, נהיה ביחס אליה קר וצונן! היחס הפורח והמלבלב שהיה ביניהם עד לאחרונה, הלך והתדרדר בצורה משמעותית.
פעם כשהיה נכנס לבית היה אומר לה "שלום" בחיוך רחב ולבבי, "מה נשמע?", "איך את מרגישה?", "התגעגעתי לראות אותך...", אבל היום, הוא נכנס לבית בפנים חמוצות, אומר "שלום" חטוף ומיד מסתגר בחדרו, בלי לשאול אותה איך עבר יומה ומבלי להתעניין מה שלומה.
פעם הוא היה יוזם. מכין לו ולה ארוחות ערב עשירות טעימות ומגוונות, יושבים יחדיו ומפטפטים על דא ועל הא... אבל היום, הוא יושב לבד בחדרו אוכל לו איזה סנדוויץ עלוב או עוגייה, והיא יושבת לבדה ואוכלת במטבח.
אוי, כמה שזה כואב. היא נזכרת והדמעות חונקות אותה.
פעם הוא היה עוזב בשבילה את הכל והם היו יורדים פעמיים בשבוע לעשות למטה סיבוב למשך חצי שעה, שעה... אבל היום, כשהיא מבקשת זאת ממנו הוא אומר לה: "אין לי זמן...", "אני עסוק...", "לא עכשיו", "בפעם אחרת..."
שלא לדבר על עזרה מצידו. פעמים רבות באופן ספונטני, היה ניגש לכיור, מפשיל את השרוולים ועוזר לה בשטיפת הכלים, בסידור המטבח ואף בתליית כביסה.
"את באה איתי?", היה שואל אותה כמעט בכל הזדמנות כשהיה קופץ לעשות קניות או סידורים אחרים. תמיד חיפש כל הזדמנות לנצל את הקשר שלו עם אשתו... אבל היום, כלום! הוא הולך לכל מקום בלעדיה ואפילו לא טורח להודיע לה, לכל הפחות, לאן הוא הולך ומתי הוא חוזר.
היה נראה לה כאילו שלא נוח לו בחברתה. כאילו שהוא רוצה כמה שפחות קשר עימה. 'ואפילו... ואפילו...', הרהרה באימה, 'נראה שלי שאולי בעצם אני די מפריעה לו בחייו הפרטיים'.
"איך הכל התפוצץ ביניהם...? מה פה השתבש?", חשבה בכאב לב כשהדמעות שוטפות את פניה.
מחר זה יום ההולדת שלה.
בתקופות היפות שלה איתו, תמיד זכר את התאריך ותמיד היה קונה לה עוגת יומולדת ומתנה חמודה. לא שהייתה צריכה את העוגה ואת המתנה, אבל זה העיד על יחס חם ואוהב מצידו... אבל היום, זה כבר לא מעניין אותו!!
הוא השאיר לה שטר של 100 ש"ח ואמר לה: "לכי קני לך מה שתרצי..."
כמה דמעות היא הורידה על המשפט הכל כך מעליב והפוגע הזה... "אני צריכה אותך!", בכתה לו, "לא את הכסף שלך! ולא את המתנה שלך!". בפנים קרות ובאדישות רבה הוא סובב את גבו אליה ונכנס כרגיל להסתגר בחדרו, ללא שום מילת התנצלות.
כאשר התקרב יום הולדתה, היא החליטה שזהו זה! – עליה לנצל את היום הזה כדי ליצור שינוי חיובי לטובה בינו ובינה. אמרו לה, שיום ההולדת זה יום של 'מזל'. היא תבקש בו משאלות, ומשאלותיה תתקיימנה!
בבוקרו של יום ההולדת, כאשר פקחה את עיניה, היא ביקשה בתחינה נרגשת ממש:
"אני מבקשת את המשאלה שהכי חשובה לי בעולם!!!
אני רוצה כל כך שבעלי יתעניין אך ורק בי,
ושהוא לא יסיר לרגע את מבטו ממני,
ושייקח אותי לכל מקום איתו,
ושלא יפסיק לחשוב עליי,
ושרק אני אהיה כל חייו,
ושיתייחס וישמור עלי,
ושתמיד ידאג לי,
ושיאהב אותי"
קול גדול הרעים באוזניה: "בקשתך תתמלא!"... והופ! האשה בבת אחת נהפכה לאייפון.