אור ברסלב
אצבעותי למלחמה היום שאחרי › גמל בפיתה?!

אצבעותי למלחמה

היום שאחרי · גמל בפיתה?!

החבר "הפיליפיני"

"היי, דני, מה יש לך ביד? אני רואה נכון??"

"יוסי תירגע, זה אמנם אייפון אבל זה בסדר"

"מה פירוש זה אייפון וזה בסדר??!" התרעם יוסי, "איך זה הולך ביחד? אם זה אייפון זה לא בסדר! ואם זה בסדר אז זה לא אייפון! דני, אסור להחזיק את זה בשום פנים אופן!!"

"יוסי", מיהר דני להצטדק, "זה לא מה שאתה חושב, יש לי כאן המון דברי תורה...". ותוך כדי דיבור החל דני לדפדף באייפון כדי להראות ליוסי מה מכיל המכשיר.

"הנה, בוא תראה, זה ש"ס... וזה רמב"ם... וכאן", ממשיך דני להחליק את אצבעו על המסך, "זה הלכה יומית... וכאן יש לך סידור תפילה... ופה", המשיך דני לדפדף עוד, "יש לך גם הרצאות נפלאות מטובי הרבנים... ו..."

"דני חמוד שלי", קטע אותו יוסי, "מצידי שיהיה כתוב שם כל כתבי האריז"ל... מה שלא יהיה, אסור לך להחזיק כזה מכשיר! נקודה.

"למה??", לא הבין דני, "הרי זה מכיל כל כך הרבה דברי תורה, אז מה כל כך הבעיה?"

"יש לי איזה סיפור נחמד לספר לך", אמר יוסי, "תגיד לי אחר כך מה אתה אומר, בסדר?"

"בסדר"

"טוב, תקשיב"

יוסי החל לספר: "אדם אחד הגיע עם גמל למרכז קניות ענק. השומר, כמובן, מנע ממנו להיכנס.

"למה אתה לא נותן לי להיכנס?", שאל האיש.

"מה זאת אומרת למה?", ענה לו השומר בחזרה, "לכאן לא מכניסים בעלי חיים!"

פנה האיש עם הגמל אחורה והתכונן לחזור לביתו, אבל לפתע, הוא רואה בחור צעיר שנכנס לאותו מרכז קניות בעודו נוגס בפיתה... והשומר לא מעיר לו דבר.

ניגש בעל הגמל אל השומר ושאל אותו, מדוע הרשה לבחור ההוא להיכנס עם פיתה...?

חייך השומר ואמר: "עם פיתה אין בעיה להיכנס! כי פיתה זה אוכל, ואילו הגמל זה בעל חי, אתה מבין?", המשיך השומר, "עם אוכל מותר להיכנס ועם בעל חי אסור!"

"כן, הבנתי", הנהן האיש בראשו. "אבל רגע", הוא עצר לפתע, "מה היה לו בפיתה?"

"מה פירוש מה היה לו בפיתה?", לא הבין השומר את השאלה המוזרה.

"עם מה הוא אכל את הפיתה?", הסביר האיש את עצמו.

"עם צ'יפס, פלאפל, חומוס, טחינה, שווארמה, פסטרמה...", ענה השומר, "מה זה משנה... העיקר שזה אוכל!"

"לא משנה לך מה שמים בפיתה?", חקר האיש.

"לא"

"טוב, תודה". לקח האיש את הגמל והלך.

למחרת, שוב מגיע האיש לאותו מרכז קניות עם הגמל ורוצה להיכנס...

"תגיד לי", כעס השומר, "אתה לא מבין עברית??! כבר אמרתי לך, לכאן לא נכנסים עם גמל...!!"

הצביע האיש בשתיקה על אוזני הגמל.

השומר העיף מבט לעבר הגמל ולא האמין למראה עיניו, על אוזן אחת שלו הייתה תלויה חצי פיתה וכך גם על האוזן שנייה...

"מה זה?", שאל השומר בתימהון.

"זה", חייך האיש, "גמל בפיתה!"

"השתגעת???", הרים השומר את קולו, "אין כזה דבר!! אמרתי לך, אין כניסה לבעלי חיים!!"

האיש התעצבן וצעק על השומר: "אתה אל תגיד לי מה לשים בפיתה שלי!"

עד כאן הסיפור – בדיחה.

"נו דני, מה אתה אומר?"

"ברור שהשומר צודק!", גיחך דני.

"אבל האיש אמר לשומר שזה גמל בפיתה, אז מה ההבדל בין הבחור שנכנס עם פלאפל בפיתה לבין השומר שנכנס עם גמל בפיתה?", הקשה יוסי.

"בטח שיש הבדל! כדורי הפלאפל הם קטנים והפיתה גדולה מהם ועוטפת אותם, לכן אני אומר שזה פלאפל בפיתה! אבל כאן, הגמל הוא הגדול והפיתה היא הקטנה, לכן אני אומר שזה גמל עם פיתה ולא גמל בפיתה!!"

"תשמע דני, יש לך ראש פצץ! אמרת חילוק נכון! וזה בדיוק מה שאני רוצה לומר לך: האייפון שלך מכיל מיליארדי אתרים מזוהמים של זימה תועבה שקרים ליצנות רכילויות ולשון הרע... ומה לא? ובתוך ים האתרים האלה, יש לך כמה עשרות אתרים של דברי תורה... זה בדיוק כמו 'הגמל בפיתה'"

"איך?", שאל דני, "לא כל כך הבנתי..."

"תראה, הנמשל של הפיתה, אלו הדברי תורה שיש לך במכשיר. הנמשל של הגמל, זה האייפון שלך. הנמשל של השומר, זה הקב"ה.

"השומר" – שזה הקב"ה, מרשה להיכנס עם "פיתה" – עם דברי תורה, ולא עם "גמל" – עם זוהמת האייפון.

אבל מה עושה האיש שרוצה להיכנס עם "הגמל"? מתחכם... הוא לוקח את "הפיתה" – שזה הדברי תורה, שם על אוזניו של "הגמל" – שזה האייפון, ורוצה להיכנס. כלומר, הוא טוען "מה הבעיה? מותר להשתמש עם אייפון, כיון שיש בזה דברי תורה...".

אבל "השומר" – הקב"ה, לא מסכים עם זה!!

הקב"ה אומר לו: "רובו ככולו של המכשיר, וכל עיקרו של המכשיר, זה לדברי תועבה ולשאר דברים אסורים! ולכן הוא נידון כמכשיר טרף לחלוטין!!! ואילו אתה מנסה להיאחז בקש ולטעון שהשימוש במכשיר הזה כשר כיון שיש בו "קמצוץ" של דברי תורה...???!!!"

"תשמע יוסי, יש לך ראש פגז, אמרת חילוק נכון! יישר כוח על ההסבר הנפלא!"

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה