היום שאחרי · 'ארנבת פון'
שונים ורחוקים הם רפי ומורדוך זה מזה, אבל לימודם יחד בישיבה לפני כמה שנים הביא אותם לנסיעה משותפת לחתונת חבר בריחוק מקום.
רפי הינו אברך יקר משכמו ומעלה, ירא שמים אמיתי, עסוק בתורה הקדושה יומם ולילה. ואילו מורדוך הינו 'מהחרדים המתקדמים' וכפי שחזותו מוכיחה עליו, פיאותיו הדקיקות טבולות בשמן תינוקות, מזקנקנו הקוצני ניכר שעבר טיפול במכשיר 'הסלייסר' החדשני, ומגופו נודף ריח בניחוח משופר של שום, בצל ואבטיח... בקיצור חברה'מן לעניין.
כבר בתחילת הנסיעה מבחין רפי שסגנון דיבורו של מורדוך אינו תואם כלל את סגנון דיבורם של בני התורה, וזאת כתוצאה ישירה של חיבור קבוע לרחוב המודרני והמדרוני.
תוך כדי נסיעה, הוציא מורדוך מגש אוכל מעלה ניחוחות והחל מיד בעבודת האכילה.
ריח הבשר, לא היה מוכר לרפי. הוא פונה בעדינות למורדוך ושואל אותו, מה אתה אוכל?
"ארנבת בגריל", עונה לו מורדוך בצורה טבעית.
"א–ר–נ–ב–ת בגריל???", נחרד רפי, "מה, אתה רציני??!!"
"רציני בהחלט!", אמר מורדוך בעודו לועס את הבשר.
"אבל איך אתה מסוגל...?? נטרפה עליך דעתך...??", רפי היה מזועזע עמוקות מהדברים ששמע.
מורדוך ענה באדישות: "דבר ראשון, המאכל הזה הוא לא כולו ארנבת, הוא מעורב עם פצפוצי גפילטעפיש כך שזה ממש לא נורא.
דבר שני, אני חייב לאכול את הארנבת הזו, כי לפני כמה חודשים הרגשתי כאבי בטן וסחרחורות, הלכתי לרופא. לאחר כמה בדיקות עלה הרופא על הבעיה ואמר לי, "ליד מקום העבודה שלך קיימת חוות גידול ארנבות ענקית והן פולטות הרבה חיידקים וזה, בעצם, מה שגרם לך את המחושים האלה. מה שצריך לעשות", המשיך הרופא להסביר לי, "זה לאכול בשר ארנבות פעם אחת ביום על קיבה ריקה".
עכשיו אתה מבין אותי רפי? תחשוב על זה טוב ותראה שאין לי ברירה אחרת. הברירה היחידה שיש לי זה לעזוב את מקום העבודה וזה ממש לא בא בחשבון".
הלם וזעזוע מוחלט תפס את רפי, עד היכן בן אדם יכול להתדרדר...? הוא מבין כי היושב לצידו להוט בתאווה בלתי נשלטת לזלילת ארנבות והוא מרגיע את עצמו בתירוצים עקומים ומעוותים.
"מורדוך", שלף רפי את קלף ההצלה האחרון, "אם אני מביא לך גדול בישראל שיגיד לך בפירוש שמה שאתה עושה זה איסור גמור מהתורה, אתה תציית לו?"
"רפי", עונה לו מורדוך בקלילות ובזלזול, "תעזוב אותי מהרבנים האלה, אני מבטיח לך שאם הרבנים יטעמו את הטעם המיוחד של הארנבת הם ידברו אחרת! זה לא חוכמה לבוא לבן אדם ולהגיד לו שאסור לפני שהוא טועם את זה.
וגם אם יהיה רב כזה שיטעם מהארנבת ויבוא ויגיד לי שאסור, אני לא אשמע לו! כי אני בטוח שיש לו מניות באיזה חברה של בשר כשר. רפי, עזוב אותך משטויות הכל מסחרה..."
רפי לא האמין שזה שיושב לידו למד אי פעם בישיבה, אחרי דיבורים מחרידים כאלו.
הוא הבין שאין לו עם מי לדבר והוא התכנס עם עצמו בשתיקה מהרהר בדברים ששמע...
לאחר כמה דקות... קופץ רפי ממקומו מבוהל...'אוי, אוי, איזו טעות... איזו טעות...'
הוא תפח לעצמו על המצח. 'הרי כל מה שדיברתי עם מורדוך היה בעצם מכוון אלי!!!'
לא פחות ולא יותר!!!!
הוא נזכר במכשיר הבלקברי החדש שקנו לו הוריו רק לפני מספר שבועות כדי שיוכל לנהל דרכו סדר יום מסודר. אבל במשך הזמן הוא התחיל לפזול לכמה תמונות אסורות שהיו שם.
הוא לא חשב שיש בזה איזו בעיה כל שהיא, שמירת העיניים היה נראה לו שזה קשור לחסידות ברסלב או לאנשים 'חניוקים' 'פרומרים' ו'צ'ולניקים', או לכל היותר זה שייך לבחורים בישיבה קטנה בתקופת השובבי"ם... ככה הרגיע את עצמו, אבל עכשיו, לאחר ששוחח עם מורדוך נפל לו האסימון...
רק עכשיו הוא תפס שמה שהתורה אומרת, "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" זה אסור בדיוק כמו אכילת ארנבת!!! – שניהם כתובים בתורה שחור על גבי לבן!!!
'הבלקברי שדרכו אני רואה דברים אסורים... לא עושה אותי טוב יותר ממורדוך!! או ליתר דיוק, מורדוך יותר טוב ממני!!'
רפי החל לרעוד ולהזיע...
'הרי בעוד שמורדוך נכשל באיסור תורה – באכילת ארנבת פעם ביום, אני נכשל באיסורי תורה – ארבע וחמש פעמים ביום!!! נורא נוראות!!!'
רפי לא יכל לסבול את המחשבות הקשות הללו. הם ייסרו ועינו אותו... הם חתכו בו בבשר החי וגרמו לו רגשי חרטה נוראים. 'איך טעיתי?... איך טעיתי?...'. הוא פרץ בבכי באוטובוס.
ואז, בבת אחת, בהחלטה אמיצה, הוא קם ממקומו כמו אריה, הוציא את הבלקברי שהיה בכיסו וניפץ אותו לרסיסים... מול עיניו המשתאות של מורדוך.