אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לד › ג)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לד · ג)

ב)

ולפי דברי הר"ן ז"ל נ"ל לכאורה פשוט דמאי דקיי"ל דבקדשים קלים לית בהו מעילה מחיים רק באימורין לאחר זריקת הדם. וכן בקדשי קדשים לאחר זריקת הדם עדיין אית בהו מעילה באימורין כמבואר בכ"ד ע"כ לאו מטעם נדרי' הוא ולאו איסור עצמו הוא דאי מצד נדרו ואיסור עצמו הי' ראוי שהכל יהי' אסור דהלא הוא אסר בסתם ולא חילק בין אימורין לבשר ובין קודם זריקה לאחר זריקה כמו שהסביר הר"ן ז"ל לענין הבשר דכיון דאינו אסור לכל ולאחר זריקת דמים ע"כ דפקע לי' נדרא ואינו רק איסורא דרמי רחמנא עלי' דאי מחמת נדרו ראוי הי' שיהא אסור לכל כמו כשקרא על הככר שם קרבן סתם שאסור לכל. ועי' במהרי"ט ח"א סי' נ"ד. אנן נמי נאמר כן לענין האימורין דע"כ איסור זרות וחיוב מעילה דאיכא עלייהו עדיין לאו מכח נדרו הוא דאי מכח נדרו ראוי הי' שיהא אסור גם הבשר דהלא הוא אסר בסתם ולא חילק בין בשר לאימורין ובין קודם זריקה לאחר זריקה. וע"כ דאיסור נדרו שבא ע"י פי' כבר פקע לי' מכל וכל בין מבשר ובין מאימורין ואיסור מעילה דנשאר עדיין על האימורין בקדשי קדשים. או שנתחדש השתא לאחר זריקת דמים לגמרי בקדשים קלים אינו אלא מצד גזה"כ. ואיסור חדש דתורה הוא. ולאו איסור פי' ונדרו דהוא כבר פקע לגמרי לאחר זריקת דמים:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה