אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לד · ב)
ונ"ל דיש לישב קושי' התוס' ז"ל עפ"י מה דמבואר בדברי הר"ן ז"ל בנדרים (די"א ע"ב) גבי הא דבע' רמי בר חמא האומר הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים ומסיק הש"ס כגון דמחית בשר זבחי שלמים ומחית דהתירא גבי' ואמר זה כזה מאי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קמתפיס. וכתב ע"ז הר"ן ז"ל ואיכא דקשיא לי' אפי' אם תימצא לומר דבהתירא קא מתפיס כלומר שיהא כזה ממש דמחית קמי' אכתי ליתסר דהא אסור לטמאים מחמת נדרו תו אקשי' והא איכא נמי חזה ושוק שאסור לזרים מחמת נדרו. ולדידי לא קשה דאי מחמת נדרו ראוי הי' שיהא אסור לכל דהא הוא אקדשי' ואסרי' אכולי' עלמא אלא דלבתר זריקת דמים פקע לי' נדרא ואיסורא דטמאים ודחזה ושוק לזרים לא משום נדרא הוא דאי הכי הי' אסור לכל אלא איסורא הוא דרמי רחמנא עלי' וה"ט נמי דמתפיס בתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים ומתפיס בבכור לאחר זריקת דמים לא מתסר כדמוכח סוגיין בסמוך אע"ג דאסירי לזרים משום דכיון דשרו לכהנים איסורי' לאו מחמת נדרי' הוא שאילו כן הי' איסור לכל אלא איסורא הוא דרמי רחמנא עלי' וכי מתפיס בי' בדבר אסור קמתפיס. עכ"ל: