אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כח · יג)
וחזינן מזה לכאורה דכיון דאינו יכול לקיים שבועתו מצד הדין לא חלה שבועתו כלל, דאין לומר דבאמת חלה שבועתו רק דאין מניחין לו לקיימה ולעבור בקום ועשה אשבועת סיני והוי כמו בנשבע לאכול חצי שיעור מנבלות להרמב"ם ז"ל דחלה שבועתו ומ"מ אמרינן לי' שב וא"ת עדיף. דז"א. דבע"כ בזה לא חיילא כלל שבועתו וממקומו הוא מוכרע מש"ס שלנו דכ"ד ע"א. דפריך אמתני' דשבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטריפות שקצים ורמשים חייב והא מושבע ועומד מה"ס הוא. ומשני רב ושמואל ור"י דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים ור"ל אמר אי אתה מוצא אלא במפרש ח"ש ואליבא דרבנן או בסתם ואליבא דר"ע. וע"ז פריך הש"ס בשלמא לר"ל משכחת לה בלאו והן אלא לר"י בשלמא לאו משכ"ל אלא הן היכי משכחת לה. והנה הא דקאמרינן דלר"ל איתא בלאו והן. והיינו דנשבע לאכול חצי שיעור נבילה. ע"כ אין לומר דחלה בזה שבועתו לר"ל ויקיים באמת שבועתו לאכול ח"ש נבילה. דז"א דאף דלר"ל ח"ש מותר מה"ת כדאי' ביומא דע"ד. מ"מ גם בנשבע לעבור אאיסור דרבנן אסור לו לעבור אאיסורא גם דרבנן בידים כדי לקיים שבועתו. וכדמסיק המל"מ פ"ד מה' מלוה ולוה מתשו' הרמב"ם ז"ל גבי הנשבע לאכול שומן הגיד יעוי"ש וכן מסיק בתוס' יוה"כ בריש הפרק. וע"כ הא דאמרינן דלר"ל איתא בהן היינו דעכ"פ חלה שבועתו. אף דלא נניחנו לקיימה דמוטב שיעבור עלי' בשב וא"ת ולא יעבור אאיסורא דרבנן בקום ועשה. וא"כ מאי דאמרינן דלר"י דמוקי לה בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים ליתא בהן. ע"כ דבנשבע לאכול נבילות ושחוטות לא חלה שבועתו כלל. ולמאי דאסברו לה הראשונים ז"ל דטעמא דלא חלה בכולל לעבור אל"ת משום דמוטב שיעבור אשבועתו בשב וא"ת משיעבור אל"ת בקום ועשה: