אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כח · יב)
והאמת לא אכחד כי הנני במבוכה רבה בדין זה. דלכאורה נראה מבואר דעת רוב הראשונים ז"ל דכל היכא דאינו יכול לקיים שבועתו מצד הדין לא חלה שבועתו. דהנה התוס' ז"ל שבועות (דכ"ד ע"א) ד"ה אלא כ' בשם ר"י ז"ל לחלק בהא דאיתא בירושלמי דשבועה חלה לבטל המצוה בכולל ונשבע שלא לאכול מצה ואכל מצה בלילי פסח חייב ומש"ס דילן שם משמע דהנשבע לאכול נבלות ושחוטות לא חלה שבועתו דטעמא הוא משום דבשב ואל תעשה דקאמר שאוכל ולא אכל לא חיילא אבל נשבע שלא לאכול ואכל דהוי בקום עשה ודאי חיילא. ועי' בר"ן ז"ל בסוף פרקין שכ' להסביר הדבר דודאי אין אומרים לאדם עמוד וחטא בידים כדי לקיים שבועתך אפי' בכולל אבל בשב וא"ת חיילא, ועי' בתשב"ץ סי' ק' עוד הוסיף לבאר טעמא דמילתא. שכל שיש שתי שבועות לפני' שבועות סיני ושבועתו ויש לקיים האחת ולבטל האחת מבטלין אותה שהיא בבטול ידים ומקיימין ההיא שהיא בשב וא"ת ומשו"ה גבי אוכל נבלות ושחוטות מבטלין שבועתו מפני שבועת סיני וישב ולא יאכל וגבי צל ומצה מבטלין שבועת סיני מפני שבועתו וישב ולא יקיים מצותו. וכן פסקו כמעט כל הראשונים ז"ל: