אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כא · ג)
וזהו שנראה בפשטות במאי דא"ל רב כהנא לרבא אלא טעמא דכתב רחמנא והמת יהי' לו. הא לאו הכי הו"א נבילה דמזיק הויא. השתא אי אית לי' לדידי' כמה טריפות יהיב לי' דידי' מיבעיא לא נצרכה אלא לפחת נבילה. והיינו דר"כ סבר דהא דבעלים מטפלין בנבילה היינו דנוטלין אותה בדמים בתורת תשלומין. ולהכי פריך ל"ל קרא כיון דישיב לרבות שוה כסף אפי' סובין. וא"ל רבא ל"נ אלא לפחת נבילה. ור"ל. דלא כמו שסובר דהוא רק בתורת תשלומין. דלפי"ז לא הי' הפחת של נבילה עד העמדה בדין על הניזק. כיון דאינה רק בתורת גבי'. רק דבאמת הא דבעלים מטפלין בנבילה הטעם הוא משום דנבילה דידהו הויא כמעיקרא. ולהכי פחת נבילה דידהו הויא. ובזה י"ל קצת מה שהקשו המפרשים ז"ל מדוע לא תקשה לי' לרב כהנא לנפשי' דגם הוא דריש לה דבעלים מטפלין בנבילה. מקרא דאם טרף יטרף וגו', ועי' מ"ש במהר"ם ז"ל. אכן למ"ש י"ל דר"כ לנפשי' לא קשה לי'. דמקרא דדריש עד טרפה ישלם טרפה עצמה לא ישלם. מוכח בהדיא דהטרפה עצמה אינה בתורת תשלומין כלל. ואין ההיזק מעיקרו רק עד הטרפה. ולא קשה ל"ל קרא. דשפיר קמ"ל דהטרפה עצמה אינה בתורת תשלומין ופחתה ממילא דניזק הוי. וטובא קמ"ל אבל למאן דיליף מוהמת יהי' לו ס"ל לר"כ דקמ"ל קרא דהנבילה תהי' בתורת תשלומין לניזק. דהכי משמע פשטות הקרא ישלם שור תחת השור והמת יהי' לו. היינו שגם המת ישלם לו ומעיקר החיוב עלי' לשלם לו שור שלם תחת שורו. ולזה פריך מאי קמ"ל כיון דישיב לרבות שוה כסף אפי' סובין. ומשני לי' דבאמת מיתורא דקרא דרשינן דע"כ לאו בתורת תשלומין היא ורק דשל ניזק היא כמתחילה ולזה גם פחת נבילה דידי' היא. ועי' בתוס' ובש"מ בזה: