אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ה · ג)
והפמ"ג ז"ל ביו"ד סס"י ק"ב הקשה לפי' הרמב"ם ז"ל מש"ס ערוך יבמות (דף פ"ב ע"א) דאמרינן בברייתא שם דחתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טהור שנתערב במאה פרוסות של חולין טהורות לא תעלה ומפרש רב אשי דטעם הברייתא הוא משום דהוי דבר שיש לו מתירין ואמר שם הש"ס דהא דר"א בדותא היא. למאן אי לכהן מישרא שרי אי לישראל לעולם אסור. ולפי' הרמב"ם ז"ל יקשה טובא הלא חתיכת חטאת שנתערבה בחולין הרי הוי לכהן דבר שיש לו מתירין לענין אכילת חוץ לעזרה משום דיכול לאכול בעזרה. וא"כ שוב לא בטיל גם איסור זרות לזר. והוי ממש כבכורים שנתערבו בחולין להר"מ ז"ל. דכיון דהוי דבר שיל"מ לכהן לענין איסור מחיצות. שוב לא בטיל גם לזרים. וה"נ כיון דלא בטיל איסור חוץ לכהן ממילא אסור גם לזרים. ואמאי אמר הש"ס דהא דרב אשי בדותא היא. וכן ראיתי מביאים קושי' זו בשם הפר"ח ז"ל ליו"ד סי' ק"ב. והיא קושיא עצומה מאד: