אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ה · ב)
אבל הר"ש ז"ל פי' דהא דתנן ואסורים כ"ש מלאכול בירושלים. היינו דאוסרים תערובתן שלא לאכול אלא בירושלים ואפי' אם נתערבו חוץ לירושלים. דהוי דבר שיל"מ דאפשר להעלותו לירושלים והא דתנן לעיל דבכורים עולין באחד ומאה במ"א שם. מיירי כשנתערבו בחולין דלענין זרים לאו דבר שיל"מ הוא. והכא בבכורים שנתערבו בתרומה דליכא אלא איסור מחיצות ויש לאסור דיש לו מתירין בירושלים. והא דתנן אף לזרים ולבהמה. לא מפרש לה הר"ש ז"ל לענין תערובות רק דקאי אגידולין עיי"ש. וחולק הר"ש ז"ל אר"מ ז"ל. דלר"מ ז"ל אם נתערבו בכורים בחולין אסורים אף לזרים. כיון דהוי דבר שיל"מ לכהן לענין איסור מחיצות אסור אף לזרים אף דלדידהו לא הוי דבר שיל"מ. והא דאמר במ"א דבכורים עולים באחד ומאה מיירי שנתערבו חוץ לירושלים. דאז לא הוי דבר שיל"מ גם לענין איסור מחיצות משום דיש טורח להעלות לירושלים ולהר"ש ז"ל אין חילוק בין אם נתערב בירושלים לנתערב חוץ לירושלים רק אם נתערבו בכורים בחולין דיש כאן לבטל גם איסור זרות ואיסור זה אין לו מתירין. שוב מותר גם איסור מחיצות לכהן אף דיש לו מתירין. ואם נתערבו בתרומה דליכא לבטל רק איסור מחיצות אז הוי דבר שיל"מ ועי' ברמב"ם פ"ד מה' בכורים ופ"ו מה' מע"ש עיי"ש: